ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 25: ׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה

׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה

תוספות כרך א · מאמר 25 · 111 פסקאות · מתחיל בדף רנח ע"א

  1. ׳כל עשב זרע זרע׳ - תפנוקי האם העליונה לשלמים (רנח ע"א)
    ׳ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע׳ - לקבל דרגא דבינ"ה דאקרי אלהים דכיון דאימא עלאה חמאת לון שלמין יהיב לון תפנוקין מלעילא לאתקיימא בעלמא. לדף הפיסקה
  2. מניעת בשר מאדם הראשון - הרחקת מכשול הנחש (רנח ע"א)
    תא חזי, אדם קדמאה קודשא בריך הוא יהב ליה ׳כל עשב זורע זרע׳ - ולא יהב ליה רשו למיכל בעירי ועופי שמיא, בגין דגלי קמיה דהוא זמין לאתפתאה בההוא נחש דאיהו ׳ערום מכל חית… לדף הפיסקה
  3. ׳ויבן נח מזבח׳ - תיקון המזבח שפגמו בו הרשעים (רנח ע"א)
    אבל כד אתא נח דאקרי צדיק מה כתיב ביה ׳ויבן נח מזבח ליהו"ה והא אוקימנא ההוא מזבח דאקריב ביה אדם הראשון׳. ומאי טעמא ויבן בגין דחייבי עלמא עבדי בה פגימו. אתא נח וקריב ההוא… לדף הפיסקה
  4. היתר אכילת בהמה לנח - בשכר קירוב הברית לדעת (רנח ע"א)
    כד חמא קודשא בריך הוא דאתקריב ההוא מזבח וקריב הנהו בעירי דכיי יהב ליה רשו למיכל כלהו בעירי. מאי טעמא, בגין דאתקיף בההוא ברית עץ החיים, וקריב ליה בעץ הדעת ועבד יחודא… לדף הפיסקה
  5. הרחקת האילנות מאדם - והכרם שנטע לעצמו (רנח ע"א)
    תא חזי, אדם דזמין לאתפתאה באילני לא יהב ליה אילני וארחקינהו מניה דהא לא אדכר לון אלא דאיהו עבד גרמיה חול ונציב ההוא כרמא דאקרי בית ישראל. בקדמיתא אשתלים ביה וחפיא עליה… לדף הפיסקה
  6. נח ששתה לבדוק - והמזבח שהגין וכיסתו התורה (רנח ע"א)
    והשתא כד בעא למבדק, מה כתיב ׳וישת מן היין, כמה דאת אמר, ותקח מפריו׳ . לבתר ׳ויתגל בתוך אהלה׳. גלי ההוא פרצה בקדמיתא בגו משכניה בגו לגו. ואי לאו ההוא מדבחא דאגינת עליה… לדף הפיסקה
  7. מידת המזבח שלושים ושתים - כנתיבות פליאות חכמה (רנח ע"א)
    תא חזי, מזבח של בית עולמים הוא תלתין ותרין על תלתין ותרין אמה היא רמיזא בתרין ותלתין נתיבות פליאות חכמה. דהא חכמה תתאה אקרי, לדף הפיסקה
  8. עלה חמש וכנס אמה - הסובב שכנגד ׳וימינו תחבקני׳ (רנח ע"א)
    עלה אמה וכנס אמה, זהו יסו"ד לקבל צד"ק דלעילא דהא כגוונא דכולהו דרגין אית בה וכלהו אתחזיין בה דהא מראה אקרי. עלה חמש וכנס אמה, זהו סובב לקבל ההוא דרגא דאתדבק בה דאיהו… לדף הפיסקה
  9. קרנות המזבח - ומשיחת דוד בקרן שהמשיכה מלכותו (רנח ע"א)
    עלה שלש וכנס אמה, אלו קרנות לקבל אינון תלתא דרגין דאתיין לה מנייהו תקיפו עלאה ושפע. ובגין כך דוד שנמשח בקרן נמשכה מלכותו בגין דאיהו באינון קרנות המזבח תקיפו דמדבחא עלאה. לדף הפיסקה
  10. ארבע קרנות אמה על אמה - כסא דוד הרביעי (רנח ע"א)
    תא חזי, ארבע קרנות, אמה על אמה אית ביה במזבח, בגין דאיהו כסא דוד יום רביעאי לתת לה שפע מאינון שלש אמות לאינון ארבע קרנות. לדף הפיסקה
  11. עולת התמיד ומתנות דמה - הליכת הכהנים בסובב שלהם (רנח ע"א)
    וכד הוו מקריבין כהני מסטרא דחס"ד עלת התמיד לגבי מזבח הוו מקריבין ליה ההוא אתרא דאקרי מזבח. וכד הוו עבדין מתנות מדמא דעולה הוו סלקין והוו אזלין בההוא סובב דאיהו דרגא… לדף הפיסקה
  12. שתי מתנות כנגד שני חלקי הבכור שנטל הצדיק (רנח ע"א)
    ולקבל שתי מתנות דההוא בוכרא דנטיל תרין חולקין הדא הוא דכתיב ׳ויעקב איש תם יושב אהלים׳ - רחמי ודינא ונסיב ההוא צדיק תרין חולקין דידיה הדא הוא דכתיב ׳נתנה בכרתו ליוסף… לדף הפיסקה
  13. תשע אמות המזבח - כבנין אוצר רחב מלמטה (רנח ע"א)
    הא ט' אמות לקבל ט' דרגין דאיכא עד צדיק תשיעאה דכולא טו"ב ודאי. ואיהו כבנין אוצר רחבה מלמטה וקצרה מלמעלה הדא הוא דכתיב ׳ויבן יהו"ה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה׳ -… לדף הפיסקה
  14. מזבח על שם שזובחת - וכלי הקרב שנמסרו בידה (רנח ע"א)
    מאי טעמא אקרי הכי בגין דכד בני עלמא לא מכשרן עובדייהו איהי דבחא לון הדא הוא דכתיב . והכתי ׳אתכם אף אני׳. דהא כל מאני קרבא דמלכא בידיה אתמסרו הדא הוא דכתיב ׳הנה מטתו… לדף הפיסקה
  15. שבעת ימי המילואים - ׳שמאלו תחת לראשי׳ בשלמות (רנח ע"ב)
    וכי תימא הא חמינא משה קריב לגבה שבעה יומין בקדמיתא, תא חזי כתיב ׳שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׳ - האי קרא על כנסת ישראל אתמר כד איהי שרייא בארעא בכל אינון שבעה יומין… לדף הפיסקה
  16. משה הלוי שקרב מצד שמאל - ובחלוק לבן שימש (רנח ע"ב)
    ומשה דאיהו לוי מסטרא דא קריב בקדמיתא לגבי האי מזבח. הדא הוא דכתיב ׳שמאלו תחת לראשי׳ - מאי ראשי אלא ברישא כד אתדבקת האי מזבח בההוא עולה שמאלו אתקרי בקדמיתא, ועם כל דא… לדף הפיסקה
  17. פר חטאת ואיל המילואים - דם על תנוך אזן אהרן (רנח ע"ב)
    ומאי קריב פר ברישא תמיד של שחר עולה ודאי. ולבתר קריב פר חטאת למיהב שלמא בין ההוא פר חטאת ואהרן דחב לגבה כד עבד עגלא ודא כנסת ישראל והחטאת לקבלה איהו. ודא פר כהן משיח כד… לדף הפיסקה
  18. ישיבת שבעת הימים בפתח האהל - שלא יקרב זר (רנח ע"ב)
    ופקיד לון דיתבון בההוא תרעא דההוא אהל למיטר ההוא אתרא דלא יתקרב ערל וטמא וישתלמון כלהון שבעה יומין עלאין ויסתלקון בההוא דרגא דחס"ד דאיהו מתתא לעילא שביעאה דהא אינון… לדף הפיסקה
  19. ׳קרב אל המזבח׳ - עגל החטא שהקריב אהרן בשמיני (רנח ע"ב)
    ולבתר מה כתיב ׳וימינו תחבקני׳ הדא הוא דכתיב ׳ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן׳ - ופקיד ליה למיסב ההוא עגל דחב ביה ויקרביניה לגביה ההוא מזבח ואיהו הוה כסיף לקרבא לגביה… לדף הפיסקה
  20. סדר העולה ראש ורגל - ושעיר על עבודה זרה (רנח ע"ב)
    ולבתר ׳ואת הדם יצק אל יסוד המזבח לאצקא בה ההוא יסוד׳. מאי יצק כמה דאת אמר ׳ויעש את הים מוצק׳ . ולבתר קריב לההוא מזבח ההוא עולה ועבד בקדמיתא ראש ולבתר רגל. ולבתר על… לדף הפיסקה
  21. עגל לחטאת לאמו ולעולה לאביו - ואילו של יצחק לשלמים (רנח ע"ב)
    ולבתר עגל וכבש לעולה. תא חזי בקדמיתא עגל לחטאת כיון דקריב ליה בשלימו לגביה אמיה לבתר קריב ליה לגבי אבוי. הדא הוא דכתיב ׳לעולה. ולבתר שור ואיל לשלמים דהא שלמא בכלהו… לדף הפיסקה
  22. ׳שבת אחים גם יחד׳ - כשמן הטוב היורד על הזקן (רנח ע"ב)
    וכדין קודשא בריך הוא פתח עלייהו ׳הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד׳- שבתשבת אחים ימינא ושמאלא משה ואהרן. גם - לאכללא לכנסת ישראל יחד- צדי"ק כלא ביחודא שלימתא כדין מה… לדף הפיסקה
  23. ׳כטל חרמון׳ על הררי ציון - ברכה וחיים עד העולם (רנח ע"ב)
    ולבתר ׳כטל חרמון שיורד על הררי ציון׳- אלין שבע הרים דאקרון ׳הררי ציון. כי שם צוה׳ יהו"׳ה את הברכה׳- כיון דאתחברו. ׳חיים עד העולם׳ - דא עץ חיים בההוא עולם. וכל דא בגין… לדף הפיסקה
  24. שחיטת קדשים בצפון - הכהנים העושים שלום שלא ישרף העולם (רנח ע"ב)
    ולבתר הכי כהני דמסטרא דחס"ד קרבין לגביה דההוא מזבח מה דלית רשו לגבר אחרא לקרבא. ונכסין נכסת קודשין בצפונא דמזבח, בגין דבסטר צפונא דאית בה, כד קריב גבורה לגבה עבדא אינון… לדף הפיסקה
  25. חלב ודם - לבן ואדום, והמקריב דם כמקריב נפשו (רנח ע"ב)
    וכהני עבדין שלום בקרבנא מאי קרבנא לבן ואדום. חלב ודם. חלב לקבל ההוא דרגא שופרא דכולא. חלב הארץ מתרגמינן שופרא דארעא. דם לקבל ההוא דרגא דאקרי נפש דכתיב ׳נשבע יהו"ה צבאות… לדף הפיסקה
  26. אזהרת חלב ודם - שהיה לו להקריבם ולהכליל יום בלילה (רנט ע"א)
    ובגין כך אזהר לון אורייתא, מאן דייכול מההוא חלב ודם דמקרבין מניה למדבחא ישתצי מההוא מדבחא, האי דכתיב ׳ונכרתה הנפש ההיא מעמיה׳. מאי טעמא בגין דהוה ליה למקרביה לההוא חלב… לדף הפיסקה
  27. מקום המתנות בקרנות - לעורר מזרח וצפון ואחריהם חסד (רנט ע"א)
    ועבדין ליה מתנות לאכללא לההוא אתרא דאקרי כ"ל ולישראל. ולאן אתרא יהבין אינון מתנות. חדא בקרן מזרחית צפונית לאתערא מזרח דאיהו רחמי ולאתערא צפון בחדוה לגביה דההוא מזבח.… לדף הפיסקה
  28. קרן דרומית מזרחית שלא היה לה יסוד (רנט ע"א)
    דבר אחר מאי טעמא דלא יהבין מתנה בקרן דרומית מזרחית, צפונית מערבית. דהא ההוא קרן דרומית מזרחית איהו בקדמיתא כד סלקין כהניא בההוא כבש דבדרום סטרא וחולקא דידהו דאיהו חס"ד.… לדף הפיסקה
  29. עצת יהודה למכור את יוסף - ולכן אין יסוד בחלקו (רנט ע"א)
    תא חזי, כתיב ביה ביהודה ׳לכו ונמכרנו לישמעאלים׳ - ובגין דאיהו חב לגבי ההוא יסוד ואפרשיה מההוא ארץ עלאה ויהב עצה למזבן יתיה. בגין כך בההוא חולקא דידיה לא הוה ליה יסוד. לדף הפיסקה
  30. חלק יהודה וחלק בנימין במקדש - והרצועה שעליה נבנה המזבח (רנט ע"א)
    והכי תנינן מה הוה חולקיה דיהודה הר הבית ולשכיו בעזרות. ומה היה חולקיה דבנימן דאיהו צדיק לתתא אולם והיכל ובית קדש הקדשים ורצועה נפקא מחולקיה דיהודה דאיהי כלפי מזרח דהא… לדף הפיסקה
  31. ׳חופף עליו כל היום׳ - בנימין שנעשה מארח לגבורה (רנט ע"א)
    ובנימן הצדיק מצטער עליה לקרבא יתה לגביה, הדא הוא דכתיב ׳חופף עליו כל היום׳ - בגין כך זכה בנימן הצדיק לתתא ונעשה אושפיזא לגבור"ה הדא הוא דכתיב ׳ובין כתפיו שכן׳ דאיהו… לדף הפיסקה
  32. שכינה בין שני צדיקים - יוסף למעלה ובנימין למטה (רנט ע"א)
    והשתא שכינתא בין תרין צדיקים. צדיק לעילא יוסף הצדיק. לתתא בנימן. האי בעלה דמטרוניתא והאי אושפיזא. בגין כך כתיב ׳מושיבי עקרת הבית׳ דא עלמא דאתכליא דא שכינתא תתאה דאיהי… לדף הפיסקה
  33. בית עולמים בנחלת בנימין - ושילה שבנחלת יוסף אינה כן (רנט ע"א)
    בגין כך אתקרי בי מקדשא בית עולמים. מזבח של בית עולמים הוה באחסנתיה דבנימן. אבל כד שרייא שכינתא באחסנתיה דיוסף בשילה לא קארי לה בית עולמים דהא עולם הו"ד לעילא ותתא אם… לדף הפיסקה
  34. בנימין שנטל מקום אחיו - ושמות בניו על שמו (רנט ע"א)
    תא חזי כד אזדבן ההוא צדיק למצרים בנימן אחוהי הוה צדיק לתתא ונטל אתריה דלא לאתפגמא ולאינון עשרה בנין דהוו ליה קרא לון על שמיה דההוא צדיק כדאוקמוה חברייא בלע על שם שנבלע… לדף הפיסקה
  35. היסוד ההולך במערב ובצפון - כנגד חלקו של בנימין (רנט ע"א)
    בגין כך תנינן היסוד היה מהלך ׳על פני כל׳ המערב ועל פני כל הצפון אוכל במזרח חצי אמה ובדרום חצי אמה בגין דחולקיה דבנימן הוה מערב בגין כך אית ליה יסוד דהא הוא שליט הוה… לדף הפיסקה
  36. סדר הדגלים סביב המשכן - יששכר וזבולון הסמוכים ליהודה (רנט ע"א)
    תא חזי סדרא דדגלים הרי הוא סחרני ההוא מדבחא דעולה דאקרי משכנא. יהודה ודסמיכין ליה במזרח. ומאן סמיכין יששכר דאגין עליה בחילא דאורייתא. ולבתר זבלון דסמיך ליששכר דיהב לון… לדף הפיסקה
  37. היסוד על פני המערב והצפון - שלא שנאוהו שם (רנט ע"א)
    ותא חזי כתיב ביה בההוא צדיק ׳והוא נער את בני בלהה׳ וכתיב בבני לאה ׳וישנאו אותו בגין כך תנינן האי יסו"ד היה מהלך על פני כל המערב דהא חולקיה דאחוי דנטר ההוא אתרא ודבנוי… לדף הפיסקה
  38. אכילת חצי אמה במזרח ובדרום - הצלת יהודה וראובן (רנט ע"ב)
    אוכל במזרח חצי אמה. בגין דעבד יהודה פלגו הצלה ואמר מה בצע ולא שבק למקטליה. ובדרום חצי אמה בגין דראובן אמר ׳להציל אותו מידם וגד נמי דהוה שרי תמן לא הוה סני ליה׳ . לדף הפיסקה
  39. המפריד יום מלילה גורם מות - ׳ובחרת בחיים׳ (רנט ע"ב)
    תא חזי כמה עקימין אינון בני נשא דלא בעאן לאשתדלי בארחא דחיי דאורית לון קודשא בריך הוא לבנוי ואזהר לון עלה ואמר ׳והגית בו יומם ולילה׳ - דלית לך רשו לאפרשא יום מלילה.… לדף הפיסקה
  40. מיתת בני יהודה - על שלא חיברו לבן עם אדום (רנט ע"ב)
    ובההוא חובה מיתו בנוי בגין דחבילו אורחיהון ולא דביקו יום בלילה בגין דלא אשתדלו כדקא חזי לחברא חוורא בסמקא בגין לכפרא ההוא חובה דיליה דאפריש לון בקדמיתא. כד זבין לההוא… לדף הפיסקה
  41. חניית בני יוסף במערב - ודן בצפון לכפר על העגל (רנט ע"ב)
    ובני יוסף ובנימן אף על גב דבנימן הוה מתדבק במזרח, רמז ליה קודשא בריך הוא למשרי במערב לקרבא כנסת ישראל לגבי צדיק כלא בארח מישר הדא הוא דכתיב ׳כי ישרים דרכי יהו"ה וצדיקים… לדף הפיסקה
  42. ים שלמה על שנים עשר בקר - תיקון ים החכמה (רנט ע"ב)
    בגין כך כתיב בים שעשה שלמה עשרה על עשרה ׳וקו שלשים באמה יסוב׳ . כלא ברזא דחכמתא. כתיב ביה ׳עומד על שנים עשר בקר שלשה פונים צפונה ושלשה פונים ימה ושלשה פונים נגבה ושלשה… לדף הפיסקה
  43. עולה על עשה וחטאת על לא תעשה - ומוסף שבת (רנט ע"ב)
    תא חזי כד הוו עבדין כהניא ההוא חטאת לכפרה חובין דלא תעשה הוה דאית בהו כרת. ועולה לכפרה על מאן דלא עביד מצות עשה אתי ומההוא סטרא אתי עולה דאיהו זכר. וכתיב ׳זכור את יום… לדף הפיסקה
  44. העושה מלאכת חול בשבת - כרת על הפרדת הזיווג (רנט ע"ב)
    בגין כך אית ביה בשבת עשה ולא תעשה דאית ביה כרת דהא מאן דעבד פגימו בההוא אתרא דאקרי לא תעשה ואפריש זווגא דילהון אשתצי מתמן נפשא דיליה. ומאן איהו, מאן דעביד עובדין דחול… לדף הפיסקה
  45. שני פרים בראש חודש - להשלים פגמה של הלבנה (רנט ע"ב)
    ובראש חודש דאיהו חדתותא דסיהרא אנן מקריבין ׳פרים בני בקר שנים׳ - דהא מסטרא דפרה אדומה תמימה אתו ואינון לעילא לאשלמא פגימו דילה ולמיהב לה שפע על חד תרין מההוא אתר דאקרי… לדף הפיסקה
  46. שעיר החטאת שבראש חודש - כפרה על טומאת מקדש וקדשיו (רנט ע"ב)
    ׳כבשים בני שנה׳ שבעה לחבקא לה ימינא ושבעא דכרין אתקרבין בה תמימים שלמין בכולא ואנן מקרבין שעיר ׳עזים אחד לחטאת׳ דהאי חטאת מהאי סטרא דפר חטאת אתי דכתיב שמור. ושמור לא… לדף הפיסקה
  47. אין שעיר במוסף שבת - שאין הנחש שולט בה (רנט ע"ב)
    אבל מוסף דשבת ליכא לקרבא בגין דהא אתגלי עתיקא קדישא ונהיר בההוא רצון לכלהו עלמין וכלא אשתכח בנהירו, דהא שבת בלא דינא כלל איהו ולא שליט חוייא עקימא וכהני מסטרא דחס"ד… לדף הפיסקה
  48. ארבע מתנות על ארבע קרנות - להקיף מכל הצדדים (רנט ע"ב)
    ובצפונא איהו אתריה דההוא שעיר דהא שעיר מצפונא יניק ואנן מקרבין דמא למדבחא ועבדין ד' מתנות על ד' קרנות בגין לאקפא לה מכל סטרין דלא יתקרב מאן דלא חזי לקרבא לקדש הקדשים… לדף הפיסקה
  49. מתנות העולה ומתנות החטאת - יחוד לעומת שמירה והקפה (רנט ע"ב)
    ותא חזי בעולה ב' מתנות שהן ארבע רזא דיחודא דמתיחד עולה במזבח. אבל חטאת ארבע מתנות דלאו אינון אלא לנטרא ולאקפא אינון גבורין דאינון מסטרא דגבורה לההוא מטה כורסייא קדישא… לדף הפיסקה
  50. חטאת עבודה זרה חסרה אלף - פר ושעיר שבצבור (רס ע"א)
    ולזמנין קריב יחיד כשבה לקבל כנסת ישראל וכלהו שאר מצות. אלא בעבודה זרה דצבור מקרבין פר לעולה ושעיר לחטאת וההוא חטאת חסר איהו בלא אלף. בגין דאיהו גריעות סגיאה דהא חטאת… לדף הפיסקה
  51. כנסת ישראל רביעית לימים - ולכן ארבע מתנות ונחת רוח (רס ע"א)
    ותא חזי כנסת ישראל רביעית היא ליומי ובגין כך ד' מתנות בעיא, וסליק ההוא ריח ניחח מאינון אמרין. וכדין נייחא לכנסת ישראל ולא עבדת נוקמין דהא בשוגג הוה. לדף הפיסקה
  52. פסח בארבעה עשר - חיבור ארבע בעשור והוצאת השכינה (רס ע"א)
    ׳ובחודש הראשון דאיהו ארבעה על עשר עבדינן פסח בגין דיהוי דכיר לן לעלם הוא פסח דעבד קודשא בריך הוא לישראל, דקטל ההוא טלה ואפיק שכינתא וישראל מאתרא מסאבא ואתחבר ארבעה… לדף הפיסקה
  53. כרת למי שלא הקריב פסח - אף שהוא טהור ומהול (רס ע"א)
    ובגין כך מאן דאיהו טהור ויסתלק מניה ההוא ערלה ויתחזי רשימא קדישא דצדי"ק דאיהו י' ביה ולא קריב פסח ליהו"ה כנסת ישראל לצדיק דהוא חזי לקרבא למקדשא ולא ערל וטמא, דאי לא… לדף הפיסקה
  54. כרת בפסח ובמילה שהן מצות עשה - שהדרגה גורמת (רס ע"א)
    ומאי טעמא דהא כל אורייתא לא אית בה כרת אלא על מצות לא תעשה. מאי טעמא בפסח ומילה דאינון מצות עשה כרת. אלא בגין דדרגא קא גרים דאיהי כנסת ישראל, דאיהי פסח, ואקרי מצות לא… לדף הפיסקה
  55. נפש שאינה נכנסת למקדש - ונשארת במקום טומאה במצרים (רס ע"א)
    בגין כך קיימא מצות לא תעשה עליה ודיינת ליה בכרת, דלא ייעול נפשיה למקדשא. וכן בפסח בעיא כנסת ישראל לאתחברא בבעלה ואי לא עביד בר נש ולא קריב פסח ליהו"ה, קיימא עליה ודיינת… לדף הפיסקה
  56. ׳שמור את חדש האביב׳ - עומר וספירת שבעה שבועות (רס ע"א)
    ובגין כך כתיב ׳שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהו"ה אלהיך׳. שמור - כללא דנוקבא לא תעשה. את - כללא דכולא. ׳חדש האביב׳ - דהא בההוא שעתא שעורה אביב ומקרבין מניה עומר עשירית… לדף הפיסקה
  57. שתי הלחם ביום החמישים - תורה שבכתב ושבעל פה (רס ע"א)
    ואנן מקרבין ביומא דחמשין דאתייהיב ביה אורייתא שתי הלחם, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ונחית טיבו דעתיקא קדישא דאימא עלאה באינון שבע שבועין שלימן בכולא. וכל חד מאינון שבע… לדף הפיסקה
  58. ׳ליל שמורים׳ ונערה בתולה - הלילה הנקרא שלם (רס ע"א)
    בגין כך ׳שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהו"ה׳ קריב לון ביחודא - דהא ביה אפקך ׳ממצרים לילה׳, ותשלים להאי דרגא דאקרי ליל שמורים, ותקריב דכורא לגבה ותתקרי לילה שלימא. ותא… לדף הפיסקה
  59. מתנה אחת בדם הפסח - ׳אחת היא יונתי תמתי׳ (רס ע"א)
    בגין כך לא אתחזי לאתקרבא בההוא פסח ערל וטמא. ודמה טעון מתנה אחת דייקא, כמה דא אמר ׳אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה׳ - היא נטרת בנהא דלא יסתאבון בנמוסייהו ישראל, בגין כך… לדף הפיסקה
  60. עולי בבל שנטמאו בנשים נכריות - ולכן לא נעשה נס (רס ע"א)
    אבל כד נפקו מבבל דאסתאבו תמן, סאיבו מקדשא. בגין כך חוייא שליט בהו ולא אשתכח שולטנותא לישראל בההוא זמנא, בגין דסאיבו מקדשא בנשים נכריות. מכאן מאן דמסאב גרמיה לתתא, מסאב… לדף הפיסקה
  61. שני פרים ואיל בחג המצות - חסד אברהם ותקיפות יצחק (רס ע"ב)
    ובחמשה עשר לירחא קדמאה חולקא דאברהם דאיהו קדמאה ואחיד בדרגא דחס"ד. אנן מקריבין לקודשא בריך הוא תרין פרים לאוספא תרין חולקין לדרגא דחסד מעתיקא קדישא. איל אחד לקבל דרגא… לדף הפיסקה
  62. שבעה כבשים בכל יום - שבע שבתות תמימות לקבלת האור (רס ע"ב)
    שבעה כבשים תמימים. לקבל כלהו דרגין דישתלמון ביה. וכן בכל יומא ויומא שבעה אמרין ביומא קדמאה דכולהו שבעה יומין עלאין כל חד אשתלים ברזא דשבע ויהון שבע שבתות תמימות לקבלא… לדף הפיסקה
  63. ׳מנחה חדשה׳ כנגד יעקב - עטרת התורה הניתנת לבן הבכור (רס ע"ב)
    ׳וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה׳ - לקבל דרגא דיעקב דהא כדין אשתלים עלמא ואתחדש. ואנן מנינן שבע שבועין בגין לחברא כלא ביובלא עלאה דיהבא להאי ברא בוכרא עטרה דאורייתא… לדף הפיסקה
  64. ׳נגד ההר׳ - הר סיני הקטן שבהרים שנעשה רם (רס ע"ב)
    תא חזי כתיב בחדש השלישי דאתחבר האי דרגא דאקרי שלישי בחדש והיא חתונתו, על דא כתיב ׳ויחן שם ישראל נגד ההר׳ - האי דרגא ברא בוכרא. נגד ההר - לקבל ההוא הר דאתיידע דאיהו זעיר… לדף הפיסקה
  65. ים כנרת וכנורו של דוד - והנקודה האמצעית שבארץ (רס ע"ב)
    ובים כנרת נמי דאתי מתמן תכלת דדמי לכסא הכבוד. כנסת ישראל. כנרת דא צדי"ק והאי ים דכנרת הוא כדאוקמוה חברייא. כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד, ובשעה שרוח צפונית מנשבת בו… לדף הפיסקה
  66. מתן תורה שבכתב בסיני - כברית המונחת בארון (רס ע"ב)
    מאי טעמא ביה בהר סיני דלעילא למיהב ביה אורייתא שבכתב וסימניך בהאי ארון למיהב ביה ברית, בגין דבהאי ארון מונחין כל גניזין טבין, ותורה שבכתב דאקרי ברית ביה מונחא. וכל מאני… לדף הפיסקה
  67. ׳וזאת התורה׳ - חיבור וא"ו בזאת, סם החיים (רס ע"ב)
    בגין כך כתיב ׳וזאת התורה אשר שם משה׳ - בזאת אתייהיבת אורייתא. תא חזי אורייתא שבכתב צדי"ק אקרי, ומונח בזאת דהאי ברית מנחא ביה, דכתיב ׳ארון הברית בגין דמונח ביה ברית… לדף הפיסקה
  68. ׳זאת חקת התורה׳ - הסתלקות ו ואהל העושה נקמות (רס ע"ב)
    וכד לא מכשרין בני נשא עובדייהו, אסתלק וא"ו מזאת. וכדין כתיב ׳זאת תהיה תורת המצורע׳ , וזהו חשוב כמת. וכתיב ׳זאת התורה אדם כי ימות באהל׳ - אסתלק ו' מזאת ועביד האי אהל… לדף הפיסקה
  69. פרה שכיפרה על בנה - עד שחזרה וא"ו ל ׳זאת׳ (רס ע"ב)
    עד דאתת פרה וכפרה על בנה. ועבדין מינה הזאה על טמאי מתים. ׳זאת התורה׳ דלא אתחבר בה וא"ו עד דעבדו הזאה לאינון כלי מדין. ולבתר ׳וזאת התורה אשר שם וגו'׳ חיים אתדבק בה. לדף הפיסקה
  70. ׳זאת התורה׳ בלי וא"ו - סימן שבא על חטא (רס ע"ב)
    ׳וזאת הברכה- ברכה אתדבק בה בהאי זאת׳. אבל כל אתר דתשכח באורייתא זאת התורה בלא וא"ו, בגין חובה ׳זאת תורת נגע צרעת׳. ׳זאת התורה לכל נגע הצרעת׳ ׳זאת תורת הקנאות׳- בגין… לדף הפיסקה
  71. מנחה אשם ושלמים בוא"ו - וחטאת בלעדיה (רס ע"ב)
    ׳וזאת תורת המנחה לא אתייא על חטא, דהא נדבה היא׳ . או דאתייא עם עולה והא עבדא עולה שלימו. ׳זאת תורת החטאת אתייא על חטא דסאיבו להאי זאת׳ . ׳וזאת תורת האשם׳ בגין דלא עבדו… לדף הפיסקה
  72. וא"ו שאין לפניה ענין ראשון - משום סם החיים (רסא ע"א)
    דא אוקימנא בכל אתרא וא"ו מוסיף על ענין ראשון. ׳וזאת התורה אשר שם וגו'׳ - מאי טעמא וא"ו, הא לא אמר זאת בקדמיתא, אמאי כתיב וזאת, בגין סם חיים דאתדבק בה. לדף הפיסקה
  73. ׳וזאת הברכה׳ - הוא"ו הבאה בשביל ברכה (רסא ע"א)
    ׳וזאת הברכה- בגין ברכה אף על גב דלא כתיב זאת בקדמיתא, או מלה על מה דייתי׳. אבל בכולהו מאי טעמא לא כתיב וזאת. בגין דלא אתדבק וא"ו. והאי דכתיב ׳וזאת תורת האשם - בגין… לדף הפיסקה
  74. ׳אף אני אעשה זאת׳ - סילוק וא"ו ומוספי עצרת (רסא ע"א)
    בגין כך אתייהיבת אורייתא בהאי זאת. ובגין כך כתיב ׳אף אני אעשה זאת׳ - אסלק מינה וא"ו ותעביד בהו נוקמין וכולהו קרבנין אתיין לקרבא להאי זאת לעילא בהאי שלישי. ואנן מקרבין… לדף הפיסקה
  75. פר אחד בראש השנה - שאין העולם סובל דין קשה (רסא ע"א)
    ׳בחדש השביעי׳ - לקבל דרגא דיצחק דיתחבר ביה כנסת ישראל בתרין פרים. האי דכתיב ׳ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר׳ - דאתוספא כנסת ישראל דאיהי שביעית על עשר סמיכא לעשרה.… לדף הפיסקה
  76. התחברות גבורה עליונה בדין הרפה - וחובת היום פר אחד (רסא ע"א)
    ׳כבשים בני שנה׳ - למיהב חילא לכולהו דרגין. ׳שעיר עזים׳ - דלא יתחזי סאיבו במקדשא ביומא דדינא ובהאי יומא אתחבר גבורה עלאה בדינא תתאה דראש חודש למידן עלמא. תא חזי גבורה… לדף הפיסקה
  77. מוסף העשור כנגד דרגת משה - איל תקיף לשבירת רשעים (רסא ע"א)
    ובגין כך בריש ירחא תרין פרים דהיא כפרה. בעשרה לירחא לקבל דרגא דמשה, במוסף דיליה פר בן בקר אחד, דלא אתוסף ביה דינא כל כך בגין דהוא יומא דכפרה. איל אחד תקיף, לתברא רשיעי… לדף הפיסקה
  78. שעיר אחד בפנים ואחד בחוץ - שלא תישאר טומאה (רסא ע"א)
    כבשים שבעה, לאוספא לכולהו דרגין. ׳שעיר עזים אחד׳, אתוסף הכא בחובת היום לכפרא על סואבת מקדשא, בגין דקודשא בריך הוא מלעילא מכפר כלא. ולא ישתאר סאיבו בעלמא. בגין כך, חד… לדף הפיסקה
  79. חג הסוכות כנגד אהרן - חסד אף לאומות העולם (רסא ע"א)
    בחמשה עשר לירחא לקבל דרגא דאהרן דאחיד בהו"ד ואסתלק נמי בחס"ד. ובגין כך בהאי זמנא אפילו עם כל אומין דעלמא עביד קודשא בריך הוא טיבו. בגין דאתוסף חס"ד דאהרן עם חס"ד דאברהם… לדף הפיסקה
  80. שבעים פרים כנגד שבעים אומות - ושלושה עשר כמידות הרחמים (רסא ע"א)
    ע' פרים לקבל ע' אומין עובדי כוכבים ומזלות דעלמא, וביומא קדמאה פרים שלשה עשר. לאחזאה דלאו אינון כדאי לאתקיימא בעלמא, אלא בטיבו דקודשא בריך הוא, דאית ביה תליסר מכילן דרחמי. לדף הפיסקה
  81. שני אילים בחג - תקיפות כפולה לדרגת החסד (רסא ע"א)
    אלים שנים למהוי תקיפו לההוא דרגא דחס"ד עלאה על חד תרין ממה דמקרבין בכולהו מוספין בגין דהאי חגא איהו לקבל דרגא דאהרן דאחיד בדרגא שתיתאי. ואקרי יום שתיתאי. יומא דקודשא… לדף הפיסקה
  82. ׳משנה על אשר ילקטו׳ - תוספת חסד ליום הששי (רסא ע"א)
    ובההוא יומא זמין קודשא בריך הוא לאוספא על חד תרין טיבו לעמיה. הדא הוא דכתיב ׳והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו׳ - אז ׳והיה משנה על אשר ילקטו יום יום׳, ובכלהו דרגין… לדף הפיסקה
  83. חג האסיף - כינוס הגלות בביאת מלך המשיח (רסא ע"א)
    ובההוא יומא ייתי מלכא משיחא ויתקרי חג האסיף דיכניש קודשא בריך הוא ביה גלותא דעמיה, הדא הוא דכתיב ׳והיה ביום ההוא יוסיף יהו"ה שנית ידו לקנות את שאר עמו׳ - ויתקרי חג… לדף הפיסקה
  84. ארבעה עשר כבשים ליום - שיאיר שבעתים אור השמש (רסא ע"א)
    בגין כך י"ד אמרין בכל יומא. ובשבעה יומין הא שבעתים וינהיר שבעתים נהירו דשמשא. וקודשא בריך הוא ירחם על עלמא ׳ושעיר עזים אחד׳ חטאת לכפרא על סאיבו מקדשא דסאיבו אומי עלמא… לדף הפיסקה
  85. שבעת ימי החג והמצות - שכל הדרגות מקיפות בצד החסד (רסא ע"ב)
    ותא חזי בהאי חגא ובחגא דפטירו, שבעה יומי דכלילן כולהו יומין דלעילא בהו. מה דלית כן בשאר חגין דמקרבין בהו מוסף, אלא היינו דאוקימנא ברזא דמהימנותא ׳מחשוף הלבן אשר על… לדף הפיסקה
  86. התגלות הכתרים ביציאת מצרים - וכמותה לימות המשיח (רסא ע"ב)
    דבר אחר, בגין דכולהו דרגין וכולהו זכאין, כד נפקו ישראל ממצרים קודשא בריך הוא אתגלי תמן בכתרוי וזמין למעבד כן ביומי דייתי משיחא. בגין כך כולהו כתרין רמיזין הכא והכא… לדף הפיסקה
  87. ׳כימי צאתך׳ - נ פלאות כנגד חמישים שערי בינה (רסא ע"ב)
    והתם על חד שבעה משאר מוספין, הדא הוא דכתיב ׳כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׳ - ׳כיום צאתך׳ הוה ליה למימר. מאי כימי. דכולהו יומין עלאין אזדמנו התם ואזדמנו הכא. בגין כך… לדף הפיסקה
  88. ׳אראנו נפלאות׳ - ראיית הזקן ופורענות אדום (רסא ע"ב)
    ומאי אראנו. אלא אראנו לההוא סבא דחזא בקדמיתא דכתיב ׳וירא ישראל את היד הגדולה׳ - כדין זמין למחזי פורענותא דאדום. לדף הפיסקה
  89. פרי החג המתמעטים - ושמיני שישראל לבדם בעולם (רסא ע"ב)
    דבר אחר, דבגינהון דשבעה צדיקייא, זמין קודשא בריך הוא לאעברא לכל אומין דעלמא ולא ישתאר בעלמא אלא קודשא בריך הוא בלחודוי וישראל גוי אחד בגין כך הכא שבעה יומין. תא חזי,… לדף הפיסקה
  90. שעיר שנשאר לפריה ורביה - ומים חיים היוצאים מחכמה (רסא ע"ב)
    שבעה כבשים לקבל שבעה דרגין. שעיר עזים, אף על גב דבההוא זמנא יעבריניה קודשא בריך הוא מעלמא, עם כל דא ישתאר מניה דלא יתבטלון מפריה ורביה. ובההוא זמנא יפקון ׳מים חיים׳… לדף הפיסקה
  91. ניסוך המים בשיתין - שפע חסד ממי ירושלים הטמירה (רסא ע"ב)
    ותא חזי בהאי חגא עבדין נסוך המים. נביע דחסד באינון שתין מששת ימי בראשית, וכולהו שבעה יומין עלאין מקבלין מאינון מים חיים דנפקין מירושלים עלאה טמירא. ובאן אתר רמיז לאינון… לדף הפיסקה
  92. שלושה לוגים כנגד חי העולמים - רמז להעברת הטומאה (רסא ע"ב)
    וחסידי וצדיקי חדאן בהאי הלולא, בגין דרמיזא לההוא טיבו דזמין קודשא בריך הוא למעבד כד יעבר קודשא בריך הוא סאיבו מארעא דיחתון אינון מים חיים טהורים באינון שיתין, בההוא… לדף הפיסקה
  93. ׳אם אני כאן הכל כאן׳ - שכינה השורה בשמחת החג (רסא ע"ב)
    ותא חזי הלל הזקן כד הוה חדי בהאי הלולא אמר אם אני כאן הכל כאן. ואם אין אני כאן מי כאן. הוא רמיז ואמר אי שכינתא דאקרי אני שרייא כאן. הכל כאן ההוא אתרא דאקרי כל דאתי… לדף הפיסקה
  94. ׳ושאבתם מים בששון׳ - ששה מעיינות המריקים בישועה (רסא ע"ב)
    אבל כד ישתלמו אינון פרים כדין כתיב ׳ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה׳ - מאן אינון. שית מעייני דאינון מריקין בהאי ישועה וכדין עלמא כוליה בחדוה בגין דנפקא שכינתא מבין ההוא… לדף הפיסקה
  95. עשר נטיעות ערבה וניסוך המים - הלכה למשה מסיני (רסא ע"ב)
    תא חזי עשר נטיעות ערבה ונסוך המים הלכה למשה מסיני. שאר מלי דאורייתא תורה. והכא הלכה. מאי טעמא, אלא בגין דהאי אתרא דאקרי הר סיני, תורה שבעל פה אוליפת ליה למשה לקשרא… לדף הפיסקה
  96. עשר נטיעות בערב שביעית - ׳זרעו לכם לצדקה׳ (רסא ע"ב)
    אינון עשר נטיעין דנצב קודשא בריך הוא, דהא אחיד לון בההוא אתרא דאקרי ערב שביעית ויעבדון פרי בההוא בית סאה, בגין דאייתי מזונא לעלמא בהאי שביעית. דלית לון מזונא אלא מההוא… לדף הפיסקה
  97. זריעה קצירה ודישה - כנגד האם, אברהם ויצחק (רסא ע"ב)
    ותא חזי לתתא שבעה עבידן אית ביניהון. זריע"ה לקבל אימא עלאה, הדא הוא דכתיב ׳ הא לכם זרע׳. קציר"ה לקבל דרגא דאברהם הדא הוא דכתיב ׳וקצרו לפי חסד׳. דיש"ה בחרוץ לקבל דרגיה… לדף הפיסקה
  98. זורה טוחן לש ואופה - עד לחם שביד הצדיק (רסב ע"א)
    והאי רוח דא דרגא דיעקב דכתיב ׳ותחי רוח יעקב׳ , ולקבליה זור"ה והוא מוץ לאשא אתייהיב למיכל. טוח"ן לקבל דרגא דמשה. ל"ש לקבל דרגא דאהרן. אופ"ה לקבל דרגא דצדי"ק ואתעביד לח"ם… לדף הפיסקה
  99. שביתת השביעית - עניים ועשירים שווים במקום הזה (רסב ע"א)
    ובהאי שתא שביעתא לא עבדין עבידתא, אלא אכלין ההוא לחם דאתייהיב להו משתא שתיתאה. וכולהו עלמין בחדוה נייחין וכולהו מסכני ועתירי כולהו שוין בהאי אתר, דהא כולהו תתאי מהאי… לדף הפיסקה
  100. העושה סחורה בפירות שביעית - מונע מעצמו ברכות (רסב ע"א)
    ואי בר נש עביד באינון פירין סחורתא. האי דאתרא דעניותא מנע מניה ברכאן, בגין כך מנע מניה ברכאן. ובעי בר נש לאחזאה דהאי ארעא קדישא דקודשא בריך הוא אית לה נייחא בבעלה… לדף הפיסקה
  101. מלאכת הארץ בערב שביעית - שתיקרא אף היא נטיעה (רסב ע"א)
    ובעי בר נש בההוא ערב שביעית למעבד עבידתא דארעא באינון עשר נטיען אשתלימו בה דתתיחד האי ארעא בהו, ולא תתפרש מנייהו ותתקרי אף היא נטיעה, נציבו דנצב קודשא בריך הוא. בגין… לדף הפיסקה
  102. אדם שנברא בששי - וזיווג צדק עם ששי להאיר לסיני (רסב ע"א)
    בגין כך אדם ביומא שתיתאה אתברי ואזדווגת עמיה בת זוגיה לאתענגא בשבתא, והשתא אזדווגת צד"ק בשתיתאה למיהב נהירו להאי הר סיני. לדף הפיסקה
  103. הר חורב - כשמסתלקת וא"ו נעשית חרב נוקמת (רסב ע"א)
    ותא חזי, הר חורב אתקרי כד אזדווג עמיה וא"ו. ואי בני נשא מפרישין וא"ו מינה, אקרי חרב ליהו"ה, דהא חרב כתיב, ועבדא נוקמין. בגין כך הלכה למשה מסיני תורה שבעל פה דיכללון יתה… לדף הפיסקה
  104. ׳ויתנצלו את עדים מהר חורב׳ - קיצוץ הנטיעות בעגל (רסב ע"א)
    ותא חזי ישראל כד עבדו עגלא ואפרישו ברכאן מהאי ׳הר חורב׳ דאפרישו מניה וא"ו וקציצו בנטיעות באינון נטיען, מה כתיב ׳ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׳. ההוא עדי עלאה,… לדף הפיסקה
  105. בני לוי שעשו לוויה ולא פירוד - ׳מי לה׳ אלי (רסב ע"א)
    בגין כך ׳בני לוי׳ דעבדו לויה להאי אתרא, אתפרעו מנהון. הדא הוא דכתיב ׳ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהו"ה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׳ - דהא לא עבדו פרודא אלא לויה. לדף הפיסקה
  106. ׳כשלשת אלפי איש׳ - כנגד שלוש הדרגות הממלאות את הבאר (רסב ע"א)
    ואמר לון ׳משה׳ ׳כה אמר יהו"ה׳ ׳עברו ושובו משער לשער במחנה׳ - בגין דהאי כ"ה יהבת לון רשותא למעבד דינין ומאן איהו כ"ה - דא ׳הר חורב׳ ובגין כך קטלו מנהון ׳כשלשת אלפי איש׳,… לדף הפיסקה
  107. הקפת המזבח בערבי נחל - כנצח והוד המקיפים למעלה (רסב ע"א)
    בגין כך פקידת ליה האי תורה שבעל פה למשה על אינון עשר נטיען וערבה דיקיפון להאי מזבח באינון ערבי נחל לקבל תרין דרגין דמקיפין לעילא דאינון נצ"ח הו"ד. וכדין יעבדון נסוך… לדף הפיסקה
  108. ניסוך היין רומז לדין - ומים חיים בחג בלבד (רסב ע"א)
    ותא חזי כל שאר יומי דשתא בהאי מזבח עבדין נסוך היין, רמיז לדינא דעייל בה למידן עלמא. אבל בחג עבדין אוף במים חיים. דהא חיים ונהירו אתוסף בההוא זמנא ׳כי מלאה הארץ דעה את… לדף הפיסקה
  109. עשר פעמים נמנו ישראל - מירידת מצרים עד לעתיד לבוא (רסב ע"א)
    עשרה פעמים נמנו ישראל, אחת בירידתן למצרים דכתיב ׳כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה׳ וכו' . ואחת בעלייתן דכתיב ׳כשש מאות אלף׳ . ושנים בחומש הפקודים ושנים בימי שאול, א' בבזק… לדף הפיסקה
  110. ׳אשרי אדם מצא חכמה׳ - חכמה זעירה הגדולה בהתחברותה (רסב ע"א)
    ׳אשרי אדם מצא חכמה׳ - דא אדם עלאה דאשרי עלוי טיבו דעתיקא. אימתי - כד מטא חכמה כמה דאת אמר ׳מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהו"ה׳ . דא רעוא דעתיקא ומאי איהו האי חכמה - דא… לדף הפיסקה
  111. ׳ואדם יפיק תבונה׳ - הוצאת תבונה מן העומק להאיר לחכמה (רסב ע"א)
    מצא, מאי מצא כגון דאשתכחת בכלא. ואדם יפיק תבונה דבעי לעיינא ולאסתכלא ולאפקא מעומקא עלאה תבונה, לאנהרא להאי חכמה. ועל ידי דמאן אתנהירת על ידי עלאה דמפיק רצון מלעילא… לדף הפיסקה