ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 25: ׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה › פיסקה 17 (רנח ע"ב)

פר חטאת ואיל המילואים - דם על תנוך אזן אהרן

תוספות כרך א · ׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה · מאמר 25 · פיסקה 17 · דף רנח ע"ב

לשון הזוהר

וּמַאי קָרִיב פָּר בְּרֵישָׁא תָמִיד שֶׁל שָׁחַר עוֹלָה וַדַּאי. וּלְבָתָר קָרִיב פָּר חַטָּאת לְמֵיהַב שְׁלָמָא בֵּין הַהוּא פָּר חַטָּאת וְאַהֲרֹן דְּחָב לְגַבָּהּ כַּד עֲבָד עֶגְלָא (ס"א עולה) וְדָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְהַחֲטָאת לְקֳבְּלָה אִיהוּ. וְדָא פָּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ כַּד אִיהוּ חָב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ מָה דְלָא אִית בְּגֶבֶר אַחֲרָא אֶלָּא נוּקְבְתָא לְחַטָּאת וּלְבָתָר קָרִיב עוֹלָה לְגַבָּהּ. כֵּיוָן דְאִתְקְרִיב עוֹלָה לְגַבֵּי הַאי מִזְבֵּחַ כְּדֵין מִלוּאִים הוּא. מִלוּאִים לְעֵילָא מִלוּאִים לְתַתָּא וְכֻלְהוּ עָלְמִין בְּחֶדְוָה, דְּהָא מַטְרוֹנִיתָא אִתְחַבְּרַת בְּבַעְלָהּ וּכְדֵין קָרִיב לְגַבֵּי הַהוּא מִזְבֵּחַ אֵיל הַמִלוּאִים. וְיָהִיב מֵהַהוּא דָּמָא עַל תַנוֹךְ אוּדְנָא דְאֲהַרֹן בְּגִין דְּתְהוֵי רְכִיכָא לְמִשְׁמָע בִּרְכִיכוּ וְלָא בְּקַשְׁיוּ. וִיְקַבֵּל מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא דְלָא לְאַפְרָדָא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּלְאַשְׁלָמָא עָלְמִין כֻּלְּהוּ וְכֵן לִבְנוֹי.

תרגום

וּמַה הִקְרִיב? פַּר בְּרֹאשׁ תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר עוֹלָה וַדַּאי, וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב פַּר חַטָּאת, לָתֵת שָׁלוֹם בֵּין אוֹתוֹ פַּר חַטָּאת וְאַהֲרֹן שֶׁחָטָא לָהּ כְּשֶׁעָשָׂה עֵגֶל, וְזוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְהַחַטָּאת הִיא כְּנֶגְדָּהּ. וְזֶה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ כְּשֶׁהוּא חָטָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ, מַה שֶּׁאֵין בְּאִישׁ אַחֵר, אֶלָּא נוּקְבָּא לְחַטָּאת, וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב עוֹלָה אֵלֶיהָ. כֵּיוָן שֶׁהֻקְרְבָה עוֹלָה לַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה, אָז מִלּוּאִים הִיא. מִלּוּאִים לְמַעְלָה מִלּוּאִים לְמַטָּה. וְכָל הָעוֹלָמוֹת בְּשִׂמְחָה, שֶׁהֲרֵי הַמַּטְרוֹנִיתָא הִתְחַבְּרָה עִם בַּעְלָהּ, וְאָז מַקְרִיב לְאוֹתוֹ מִזְבֵּחַ אֶת אֵיל הַמִּלֻּאִים. וְנוֹתֵן מֵאוֹתוֹ דָם עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה רַכָּה לִשְׁמֹעַ בְּרַכּוּת, וְלֹא בְקֹשִׁי. וִיקַבֵּל דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁלֹּא לְהַפְרִיד בֵּין תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּלְהַשְׁלִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְכֵן לְבָנָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומאי קריב פר ברישא תמיד של שחר עולה ודאי. ולבתר קריב פר חטאת למיהב שלמא בין ההוא פר חטאת ואהרן דחב לגבה כד עבד עגלא (ס"א עולה) ודא כנסת ישראל והחטאת לקבלה איהו. ודא פר כהן משיח כד איהו חב לגבי מזבח מה דלא אית בגבר אחרא אלא נוקבתא לחטאת ולבתר קריב עולה לגבה. כיון דאתקריב עולה לגבי האי מזבח כדין מלואים הוא. מלואים לעילא מלואים לתתא וכלהו עלמין בחדוה, דהא מטרוניתא אתחברת בבעלה וכדין קריב לגבי ההוא מזבח איל המלואים. ויהיב מההוא דמא על תנוך אודנא דאהרן בגין דתהוי רכיכא למשמע ברכיכו ולא בקשיו. ויקבל מלי דאורייתא דלא לאפרדא תורה שבעל פה מתורה שבכתב ולאשלמא עלמין כלהו וכן לבנוי.

התרגום: ומה הקריב? פר בראש תמיד של שחר עולה ודאי, ואחר כך הקריב פר חטאת, לתת שלום בין אותו פר חטאת ואהרן שחטא לה כשעשה עגל, וזו כנסת ישראל, והחטאת היא כנגדה. וזה פר כהן משיח כשהוא חטא אל המזבח, מה שאין באיש אחר, אלא נוקבא לחטאת, ואחר כך מקריב עולה אליה. כיון שהקרבה עולה למזבח הזה, אז מלואים היא. מלואים למעלה מלואים למטה. וכל העולמות בשמחה, שהרי המטרוניתא התחברה עם בעלה, ואז מקריב לאותו מזבח את איל המלאים. ונותן מאותו דם על תנוך אזן אהרן כדי שתהיה רכה לשמע ברכות, ולא בקשי. ויקבל דברי תורה, שלא להפריד בין תורה שבעל פה מתורה שבכתב, ולהשלים כל העולמות, וכן לבניו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים