ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 25: ׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה › פיסקה 103 (רסב ע"א)

הר חורב - כשמסתלקת וא"ו נעשית חרב נוקמת

תוספות כרך א · ׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה · מאמר 25 · פיסקה 103 · דף רסב ע"א

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי, הַר חוֹרֵב אִתְקְרֵי כַּד אִזְדְּוַוג עִמֵּיהּ וא"ו. וְאִי בְּנִי נָשָׁא מַפְרִישִׁין וא"ו מִינָהּ, אִקְרֵי חֶרֶב לַיהו"ה, דְּהָא חֶרֶב כְּתִיב, וְעַבְדָּא נוּקְמִין. בְּגִין כָּךְ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה דְּיִכְלְלוּן יָתָהּ בְּאִינוּן עֶשֶׂר נְטִיעָן עֶרֶב שְׁבִיעִית, וְיֵיתֵי מְזוֹנָא לְעָלְמָא בַּשְׁבִיעִית. דְהוּא אַתְרָא דְּלֵית לָהּ נְהוֹרָא אֶלָּא מָה דְאִתְיְיהִיב לָהּ מֵהַהוּא וא"ו.

תרגום

וּבֹא וּרְאֵה, הַר חוֹרֵב נִקְרָא כְּשֶׁמִּזְדַּוֵּג עִמּוֹ וָא"ו, וְאִם בְּנֵי אָדָם מַפְרִידִים וָא"ו מִמֶּנָּה, נִקְרָא חֶרֶב לַה', שֶׁהֲרֵי כָּתוּב חֶרֶב, וְעוֹשָׂה נְקָמוֹת, לָכֵן הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁיִּכְלְלוּ אוֹתָהּ עִם אוֹתָם עֶשֶׂר נְטִיעוֹת עֶרֶב שְׁבִיעִית, וְיָבֹא מָזוֹן לָעוֹלָם בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁהוּא מָקוֹם שֶׁאֵין לוֹ אוֹר אֶלָּא מַה שֶּׁנִּתָּן לוֹ מֵאוֹתוֹ וָא"ו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי, הר חורב אתקרי כד אזדווג עמיה וא"ו. ואי בני נשא מפרישין וא"ו מינה, אקרי חרב ליהו"ה, דהא חרב כתיב, ועבדא נוקמין. בגין כך הלכה למשה מסיני תורה שבעל פה דיכללון יתה באינון עשר נטיען ערב שביעית, וייתי מזונא לעלמא בשביעית. דהוא אתרא דלית לה נהורא אלא מה דאתייהיב לה מההוא וא"ו.

התרגום: ובא וראה, הר חורב נקרא כשמזדוג עמו וא"ו, ואם בני אדם מפרידים וא"ו ממנה, נקרא חרב לה', שהרי כתוב חרב, ועושה נקמות, לכן הלכה למשה מסיני תורה שבעל פה, שיכללו אותה עם אותם עשר נטיעות ערב שביעית, ויבא מזון לעולם בשביעית, שהוא מקום שאין לו אור אלא מה שנתן לו מאותו וא"ו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים