אין שעיר במוסף שבת - שאין הנחש שולט בה
תוספות כרך א · ׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה · מאמר 25 · פיסקה 47 · דף רנט ע"ב
לשון הזוהר
אֲבָל מוּסָף דְּשַׁבָּת לֵיכָּא לְקָרְבָא בְּגִין דְּהָא אִתְגְּלֵי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא וְנָהִיר בְּהַהוּא רָצוֹן לְכֻלְּהוּ עָלְמִין וְכֹלָּא אִשְׁתְּכַח בִּנְהִירוּ, דְּהָא שַׁבָּת בְלָא דִינָא כְּלָל אִיהוּ וְלָא שָׁלִיט חִוְיָּיא עֲקִימָא וְכַהֲנֵי מִסִּטְרָא דְחֶסֶ"ד נַכְסִין יָתֵיהּ בִּצְפוֹנָא דְמִזְבֵּחַ וְאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל יַכְלִין לְמֶעְבָּד, בָּר דְּלֵית לוֹן רֵשׁוּ לְמִקְרַב לְהַהוּא לַמִּזְבֵּחַ לְקָרְבָא אֲבָל לְמֵיכַס שָׁרֵי.
תרגום
אֲבָל מוּסָף שֶׁל שַׁבָּת אֵין לְהַקְרִיב, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הִתְגַּלָּה עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וּמֵאִיר בְּאוֹתוֹ רָצוֹן לְכָל הָעוֹלָמוֹת, וְהַכֹּל נִמְצָא בְּהֶאָרָה, שֶׁהֲרֵי שַׁבָּת הִיא בְּלִי דִין כְּלָל, וְלֹא שׁוֹלֵט הַנָּחָשׁ הֶעָקֹם. וְכֹהֲנִים מִצַּד הַחֶסֶ"ד שׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ בִּצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, וַאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת, פְּרָט לָזֶה שֶׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת לִקְרַב לְאוֹתוֹ מִזְבֵּחַ לְהַקְרִיב, אֲבָל לִשְׁחֹט מֻתָּר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל מוסף דשבת ליכא לקרבא בגין דהא אתגלי עתיקא קדישא ונהיר בההוא רצון לכלהו עלמין וכלא אשתכח בנהירו, דהא שבת בלא דינא כלל איהו ולא שליט חוייא עקימא וכהני מסטרא דחס"ד נכסין יתיה בצפונא דמזבח ואפילו ישראל יכלין למעבד, בר דלית לון רשו למקרב לההוא למזבח לקרבא אבל למיכס שרי.
התרגום: אבל מוסף של שבת אין להקריב, משום שהרי התגלה עתיקא קדישא, ומאיר באותו רצון לכל העולמות, והכל נמצא בהארה, שהרי שבת היא בלי דין כלל, ולא שולט הנחש העקם. וכהנים מצד החס"ד שוחטים אותו בצפון המזבח, ואפלו ישראל יכולים לעשות, פרט לזה שאין להם רשות לקרב לאותו מזבח להקריב, אבל לשחט מתר.