הרחקת האילנות מאדם - והכרם שנטע לעצמו
תוספות כרך א · ׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה · מאמר 25 · פיסקה 5 · דף רנח ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, אָדָם דְּזַמִּין לְאִתְפַּתָאַה בְּאִילָנֵי לָא יָהַב לֵיהּ אִילָנֵי וְאַרְחֶקִינְהוּ מִנֵּיהּ דְּהָא לָא אִדְכָּר לוֹן אֶלָּא דְּאִיהוּ עָבַד גַּרְמֵיהּ חוֹל וְנָצִיב הַהוּא כַּרְמָא דְּאִקְרֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל. בְּקַדְמִיתָא אִשְׁתְּלִים בֵּיהּ וְחַפְיָא עָלֵיהּ (ואשתזיב) אִשְׁתֵּזִיב בָּהּ. וּמַאן אִיהִי בֵּית יִשְׂרָאֵל דָא תֵּיבָה דְּאִקְרֵי אֲרוֹן הַבְּרִית.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, אָדָם שֶׁעָתִיד לְהִתְפַּתּוֹת בְּעֵצִים לֹא נָתַן לוֹ עֵצִים וְהִרְחִיקָם מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻזְכְּרוּ לוֹ אֶלָּא שֶׁעָשָׂה אֶת עַצְמוֹ חוֹל וְנָטַע אֶת אוֹתוֹ הַכֶּרֶם שֶׁנִּקְרָא בֵּית יִשְׂרָאֵל. בַּתְּחִלָּה נִשְׁלָם בּוֹ וְחָפָה עָלָיו וְנִצַּל בָּהּ. וּמִי הִיא בֵּית יִשְׂרָאֵל? זוֹ הַתֵּיבָה שֶׁנִּקְרֵאת אֲרוֹן הַבְּרִית.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, אדם דזמין לאתפתאה באילני לא יהב ליה אילני וארחקינהו מניה דהא לא אדכר לון אלא דאיהו עבד גרמיה חול ונציב ההוא כרמא דאקרי בית ישראל. בקדמיתא אשתלים ביה וחפיא עליה (ואשתזיב) אשתזיב בה. ומאן איהי בית ישראל דא תיבה דאקרי ארון הברית.
התרגום: בא וראה, אדם שעתיד להתפתות בעצים לא נתן לו עצים והרחיקם ממנו, שהרי לא הזכרו לו אלא שעשה את עצמו חול ונטע את אותו הכרם שנקרא בית ישראל. בתחלה נשלם בו וחפה עליו ונצל בה. ומי היא בית ישראל? זו התיבה שנקראת ארון הברית.