ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 25: ׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה › פיסקה 50 (רס ע"א)

חטאת עבודה זרה חסרה אלף - פר ושעיר שבצבור

תוספות כרך א · ׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה · מאמר 25 · פיסקה 50 · דף רס ע"א

לשון הזוהר

וּלְזִמְנִין קַרִיב יָחִיד כִּשְׂבָּה לְקֳבֵל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְכֻלְהוּ שְׁאָר מִצְוֹת. אֶלָּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה דְּצִבּוּר מְקָרְבִין פָּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת וְהַהוּא חַטָּאת חֲסֵר אִיהוּ בְלֹא אַלֶף. בְּגִין דְּאִיהוּ גְרִיעוּת סַגִּיאָה דְּהָא חַטָּאת לִישָׁנָא דִגְרִיעָא הוּא דִכְתִיב ׳וְהֲיִיתִּי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים׳ (מלכים א א, כא) - וְכָל חַד עֵז בַּת שְׁנָתוֹ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא. וְהַהוּא פָּר דוֹרוֹן לְעֵילָא אִיהוּ לְצַדִּיק דְּאַפְרִידוּ הַהוּא אֲרוֹן מֵהַהוּא בְּרִית. וְשָׂעִיר לְחַטָּאת לְקֳבֵל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל דְּמָנְעוּ מִינָהּ בִּרְכָאָן. וְעִם כָּל דָּא יָחִיד כַּד חָב בְּכֻלְּהוּ מִצְוֹת לא תַעֲשֶׂה דְּאִית בְּהוּ כָּרֵת. שְׂעִירָת עִזִים בָּעֵי לְקָרְבָא לְכַתְּחִלָּה, אֶלָּא כַּד לֵית לֵיהּ דְּיַקְרִיב כִּשְׂבָּה.

תרגום

וְלִפְעָמִים מַקְרִיב יָחִיד כִּשְׂבָּה כְּנֶגֶד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְכָל שְׁאָר הַמִּצְווֹת. אֶלָּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל צִבּוּר מַקְרִיבִים פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת, וְאוֹתוֹ חַטָּאת הוּא חָסֵר בְּלִי אָלֶ"ף, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חִסָּרוֹן גָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי חַטָּאת הוּא לָשׁוֹן שֶׁל חִסָּרוֹן, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים׳ (מלכים א א, כא) - וְכָל אֶחָד עֵז בַּת שְׁנָתוֹ, מִצַּד הַשְּׂמֹאל. וְאוֹתוֹ הַפָּר דּוֹרוֹן הוּא לְמַעְלָה לַצַּדִּיק, שֶׁהִפְרִידוּ אוֹתוֹ אָרוֹן מֵאוֹתָהּ בְּרִית, וְשָׂעִיר לְחַטָּאת כְּנֶגֶד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּנְעוּ מִמֶּנָּה בְּרָכוֹת. וְעִם כָּל זֶה, כְּשֶׁיָּחִיד חָטָא בְּכָל מִצְווֹת שֶׁל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כָּרֵת, צָרִיךְ לְהַקְרִיב שְׂעִירַת עִזִּים לְכַתְּחִלָּה, אֶלָּא כְּשֶׁאֵין לוֹ שֶׁיַּקְרִיב כִּשְׂבָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ולזמנין קריב יחיד כשבה לקבל כנסת ישראל וכלהו שאר מצות. אלא בעבודה זרה דצבור מקרבין פר לעולה ושעיר לחטאת וההוא חטאת חסר איהו בלא אלף. בגין דאיהו גריעות סגיאה דהא חטאת לישנא דגריעא הוא דכתיב ׳והייתי אני ובני שלמה חטאים׳ (מלכים א א, כא) - וכל חד עז בת שנתו מסטרא דשמאלא. וההוא פר דורון לעילא איהו לצדיק דאפרידו ההוא ארון מההוא ברית. ושעיר לחטאת לקבל כנסת ישראל דמנעו מינה ברכאן. ועם כל דא יחיד כד חב בכלהו מצות לא תעשה דאית בהו כרת. שעירת עזים בעי לקרבא לכתחלה, אלא כד לית ליה דיקריב כשבה.

התרגום: ולפעמים מקריב יחיד כשבה כנגד כנסת ישראל וכל שאר המצוות. אלא בעבודה זרה של צבור מקריבים פר לעולה ושעיר לחטאת, ואותו חטאת הוא חסר בלי אל"ף, משום שהוא חסרון גדול, שהרי חטאת הוא לשון של חסרון, שכתוב ׳והייתי אני ובני שלמה חטאים׳ (מלכים א א, כא) - וכל אחד עז בת שנתו, מצד השמאל. ואותו הפר דורון הוא למעלה לצדיק, שהפרידו אותו ארון מאותה ברית, ושעיר לחטאת כנגד כנסת ישראל שמנעו ממנה ברכות. ועם כל זה, כשיחיד חטא בכל מצוות של לא תעשה שיש בהם כרת, צריך להקריב שעירת עזים לכתחלה, אלא כשאין לו שיקריב כשבה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: