ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 25: ׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה › פיסקה 60 (רס ע"א)

עולי בבל שנטמאו בנשים נכריות - ולכן לא נעשה נס

תוספות כרך א · ׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה · מאמר 25 · פיסקה 60 · דף רס ע"א

לשון הזוהר

אֲבָל כַּד נַפְקוּ מִבָּבֵל דְּאִסְתָאֲבוּ תַמָּן, סָאִיבוּ מַקְדְּשָׁא. בְּגִין כָּךְ חִוְיָּיא שָׁלִיט בְּהוּ וְלָא אִשְׁתְּכַח שׁוּלְטָנוּתָא לְיִשְׂרָאֵל בְּהַהוּא זִמְנָא, בְּגִין דְּסָאִיבוּ מַקְדְּשָׁא בַּנָּשִׁים נָכְרִיּוֹת. מִכָּאן מַאן דִּמְסָאֵב גַּרְמֵיהּ לְתַתָּא, מְסָאֵב לְעֵילָא. וּמַאן דְּקַדִּישׁ גַּרְמֵיהּ לְתַתָּא מְקַדֵּשׁ לְעֵילָא. וְעַל דָא רְאוּיִּין הֲווּ דְּיִתָעֲבַד לְהוּ נִיסָא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא דְּנַפְקוּ מִבָּבֶל כְּשָׁעְתָּא דְּנַפְקוּ מִמִּצְרָיִם. אֶלָּא דְּגָרִים חוֹבָא.

תרגום

אֲבָל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִבָּבֶל, נִטְמְאוּ שָׁם וְטִמְּאוּ הַמִּקְדָּשׁ, מִשּׁוּם כָּךְ הַנָּחָשׁ שָׁלַט בָּהֶם, וְלֹא נִמְצָא שִׁלְטוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ זְמַן, מִשּׁוּם שֶׁטִּמְּאוּ אֶת הַמִּקְדָּשׁ בְּנָשִׁים נָכְרִיּוֹת. מִכָּאן, מִי שֶׁמְּטַמֵּא אֶת עַצְמוֹ לְמַטָּה, הוּא טָמֵא לְמַעְלָה. וּמִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ עַצְמוֹ לְמַטָּה, מְקֻדָּשׁ לְמַעְלָה. וְעַל כָּךְ הָיוּ רְאוּיִים שֶׁיֵּעָשֶׂה לָהֶם נֵס בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִבָּבֶל כְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אבל כד נפקו מבבל דאסתאבו תמן, סאיבו מקדשא. בגין כך חוייא שליט בהו ולא אשתכח שולטנותא לישראל בההוא זמנא, בגין דסאיבו מקדשא בנשים נכריות. מכאן מאן דמסאב גרמיה לתתא, מסאב לעילא. ומאן דקדיש גרמיה לתתא מקדש לעילא. ועל דא ראויין הוו דיתעבד להו ניסא בההיא שעתא דנפקו מבבל כשעתא דנפקו ממצרים. אלא דגרים חובא.

התרגום: אבל כשיצאו מבבל, נטמאו שם וטמאו המקדש, משום כך הנחש שלט בהם, ולא נמצא שלטון לישראל באותו זמן, משום שטמאו את המקדש בנשים נכריות. מכאן, מי שמטמא את עצמו למטה, הוא טמא למעלה. ומי שמקדש עצמו למטה, מקדש למעלה. ועל כך היו ראויים שיעשה להם נס באותה שעה שיצאו מבבל כאותה שעה שיצאו ממצרים, אלא שגרם החטא.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים