ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 25: ׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה › פיסקה 21 (רנח ע"ב)

עגל לחטאת לאמו ולעולה לאביו - ואילו של יצחק לשלמים

תוספות כרך א · ׳הנה נתתי לכם כל עשב׳ - סוד המזבח, הקרבנות ומועדי השנה · מאמר 25 · פיסקה 21 · דף רנח ע"ב

לשון הזוהר

וּלְבָתָר עֵגֶל וְכֶבֶשׂ לְעוֹלָה. תָּא חֲזֵי בְּקַדְמִיתָא עֵגֶל לְחַטָּאת כֵּיוָן דְקָרִיב לֵיהּ בִשְׁלִימוּ לְגַבֵּיהּ אִמֵּיהּ לְבָתָר קָרִיב לֵיהּ לְגַבֵּי אֲבוֹי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לְעוֹלָה. וּלְבָתָר שׁוֹר וַאֲיִל לִשְׁלָמִים דְּהָא שְׁלָמָא בְכֻלְּהוּ עָלְמִין וְהַאי שׁוֹר דְּסִטְרָא דִשְׂמָאלָא׳. וְאֵילוֹ דְיִצְחָק לָא עַבְדִין דִּינָא אֶלָּא לִשְׁלָמִים שְׁלָמָא לְעֵילָא שְׁלָמָא לְתַתָּא

תרגום

וְאַחַר כָּךְ עֵגֶל וְכֶבֶשׁ לְעוֹלָה. בֹּא רְאֵה, בַּהַתְחָלָה עֵגֶל לְחַטָּאת. כֵּיוָן שֶׁהִקְרִיב אוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּת אֶל אִמּוֹ, אַחַר כָּךְ הִקְרִיב אוֹתוֹ לְאָבִיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לְעֹלָה. אַחַר כָּךְ, שׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, שֶׁהִנֵּה שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וְשׁוֹר זֶה שֶׁל צַד הַשְּׂמֹאל. וְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחק לֹא עוֹשִׂים דִּין אֶלָּא לִשְׁלָמִים, שָׁלוֹם לְמַעְלָה שָׁלוֹם לְמַטָּה,

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ולבתר עגל וכבש לעולה. תא חזי בקדמיתא עגל לחטאת כיון דקריב ליה בשלימו לגביה אמיה לבתר קריב ליה לגבי אבוי. הדא הוא דכתיב ׳לעולה. ולבתר שור ואיל לשלמים דהא שלמא בכלהו עלמין והאי שור דסטרא דשמאלא׳. ואילו דיצחק לא עבדין דינא אלא לשלמים שלמא לעילא שלמא לתתא

התרגום: ואחר כך עגל וכבש לעולה. בא ראה, בהתחלה עגל לחטאת. כיון שהקריב אותו בשלמות אל אמו, אחר כך הקריב אותו לאביו. זהו שכתוב לעלה. אחר כך, שור ואיל לשלמים, שהנה שלום בכל העולמות. ושור זה של צד השמאל. ואילו של יצחק לא עושים דין אלא לשלמים, שלום למעלה שלום למטה,

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים