ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 23: וימצא דודאים בשדה

וימצא דודאים בשדה

ויצא · מאמר 23 · 45 פסקאות · מתחיל בדף קנו ע"א

  1. ׳מה רבו מעשיך ה'׳ - צבאות ומחנות בלי חשבון, וכולם בפעם אחת כזיקי פטיש (קנו ע"א)
    ׳וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה׳ . רבי יצחק פתח ואמר, ׳מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׳ . האי קרא אוקמוה בכמה אתר. אלא, מאן יכיל לממני… לדף הפיסקה
  2. ׳בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו׳ - דיבור ורוח נכללים זה בזה, והכל בפעם אחת (קנו ע"א)
    תא חזי, בדבורא וברוחא כחדא, אתעביד עלמא, דכתיב ׳בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם׳ . ׳בדבר ה'׳ דא דבורא. ׳וברוח פיו׳ דא רוחא. דא בלא דא לא אזיל, ואתכליל דא בדא, ונפיק… לדף הפיסקה
  3. אור נסתר אחד - ממנו יוצאים כל האורות שהתגלו, והוא העולם העליון (קנו ע"א)
    תא חזי, כד בעא קודשא בריך הוא למברי עלמין, אפיק חד נהורא סתימאה, דמן ההוא נהורא, נפקין ונהרין כל אינון נהורין דאתגליין. ומההוא נהורא, נפקין ואתפשטו ואתעבידו שאר נהורין,… לדף הפיסקה
  4. אור שאינו מאיר - העולם התחתון, צריך להתקשר למעלה ולמטה כדי להאיר (קנו ע"ב)
    תו, אתפשט האי נהורא עלאה, ועביד אומנא, נהורא דלא נהיר, ועביד עלמא תתאה. ובגין דאיהו נהורא דלא נהיר, בעי לאתקשרא לעילא, בעי לאתקשרא לתתא, ובקשורא דלתתא, אתקשר לאתנהרא… לדף הפיסקה
  5. אין דבר קטן בעולם - שאינו תלוי בממונה עליו למעלה, וכשמתעורר זה מתעורר זה (קנו ע"ב)
    וכל מה די בארעא, הכי נמי לעילא. ולית לך מלה זעירא בהאי עלמא, דלא תלייא במלה אחרא עלאה דאתפקדא עליה לעילא, בגין דכד אתער האי לתתא, אתער ההוא דאתפקדא עליה לעילא, דכלא… לדף הפיסקה
  6. ׳תני נא לי מדודאי בנך׳ - לא הדודאים ילדו, אלא גלגול שיצא יששכר אוחז התורה (קנו ע"ב)
    תא חזי, כתיב ׳תני נא לי מדודאי בנך׳ . לאו דודאים אולידו לה לרחל, אלא קודשא בריך הוא קא גלגל מלה על ידי דאינון דודאים, בגין דיפוק יששכר, דאחיד באורייתא יתיר מכלהו שבטין.… לדף הפיסקה
  7. ׳הדודאים נתנו ריח׳ - עלה ריח התורה, ו׳הוא׳ העולם העליון שממנו יצאה התורה (קנו ע"ב)
    אינון גרמו דיפוק יששכר לעלמא, בגין דסליק ריחא דאורייתא, קמי קודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב ׳הדודאים נתנו ריח וגו'׳ . וכתיב, ׳וישכב עמה בלילה הוא׳ . הוא ודאי, והא אוקמוה,… לדף הפיסקה
  8. ׳ועבד הלוי הוא׳ - העולם העליון הנסתר נקרא הוא, ויששכר נאחז בו, עץ החיים (קנו ע"ב)
    ובכל אתר עלמא עלאה הוא, דלא אתגליא, והא אתמר, ׳ועבד הלוי הוא׳ , בגין לאמשכא מניה ברכאן לכלא, ויששכר ביה אתאחיד, ועל דא קרינן עץ החיים, אילנא דאינון חיין עלאין, דאקרי… לדף הפיסקה
  9. ׳ויפתח את רחמה׳ - הקב"ה ולא הדודאים, שהבנים תלויים במזל (קנו ע"ב)
    ואי תימא דאלין דודאים פתחו מעהא דרחל. לאו, דהא כתיב, ׳וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׳ , קודשא בריך הוא, ולא מלה אחרא. בגין דאינון דודאים, אף על גב דחילא דלהון לעילא,… לדף הפיסקה
  10. הדודאים לא נבראו לחינם - סיוע למתעכבות, ולא לעקרות שנגזר עליהן במזל (קנז ע"א)
    ואי תימא דהא אינון למגנא אתבריאו, לאו, דהא אפילו למלה דא, סיועא אינון לאינון דמתעכבי, ולאו אינון עקראן, ולא אתגזר עלייהו אלא במזלא. לדף הפיסקה
  11. כוס של ברכה בימין - כשהימין מתעורר לעולם העליון אין השמאל מסייע (קנו ע"א)
    סתרי תורה ׳וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה וגו'׳ . תנן, כוס של ברכה לא אתברכא, אלא בסטר ימינא. ובגין כך, בעוד דאתער ימינא לגבי כוס של ברכה, שמאלא לא תסייע… לדף הפיסקה
  12. ׳וימצא דודאים בשדה׳ - שני הכרובים, התיקון היחיד בשדה המעורר כלפי מעלה (קנו ע"א)
    מה כתיב. ׳וימצא דודאים בשדה׳ , אזל לחפשא בכל אינון גניזין דילה, ואשכח בהאי שדה אינון דודאים, ועלייהו אתמר ׳הדודאים נתנו ריח׳ , ואינון תרין (קנ"ב. כרובים, דאינון תקונין… לדף הפיסקה
  13. ׳בימי קציר חטים׳ - כשמחלקת שלל לקוצריה, ועולה ריח הדודאים לעולם העליון הנכסה (קנו ע"א)
    סטר דרום אימתי אתער לגבה, לאשכחא עילה לברכה לה. ׳בימי קציר חטים׳, בזמנא דפליגת חולק שללא לאוכלוסהא, וכלהו חצדי חקלא. מיד ׳ויבא אותם אל לאה אמו׳, סליק ריחא, ואתערו דלהון… לדף הפיסקה
  14. ׳ועל פתחינו כל מגדים׳ - הדרום נוטל את הריח ומתעורר למעלה, וכל טוב לא חסר (קנו ע"א)
    וכד אתברכא, אינון דודאים נקטין ויהבין לכל עלמין, דכתיב ׳הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים׳ . כד אינון נתנו ריח, ההוא ריחא נקיט ליה סטר דרום לאתערא לגבי עלמא עלאה,… לדף הפיסקה
  15. ׳תני נא לי׳ - העולם התחתון מתעורר לשאול ברכות רק כשהדודאים נותנים ריח לימין (קנו ע"ב)
    עלמא תתאה לא אתער לגבי עלמא עלאה, אלא כד אינון דודאים יהבין ריחא לימינא. כיון דאינון יהבין ריחא לימינא, וימינא אתער לגבי עלמא עלאה, מיד עלמא תתאה אתער לשאלא מה דאצטריך.… לדף הפיסקה
  16. ׳המעט קחתך את אישי׳ - כאם לבת, שתשוקת האב תמיד לבת היחידה בין שישה בנים (קנו ע"ב)
    כדין עלמא עלאה בחדוה, בשעשוע, אתיב לגבה, ואמרת ׳המעט קחתך את אישי׳ , כאמא לגבי ברתא. ואי הכי, בעלה דעלמא עלאה יעקב איהו. לאו הכי, אלא תיאובתא דאבא תדיר לאו איהו אלא… לדף הפיסקה
  17. ׳והחכמה מאין תמצא׳ - קרא לה בת, אחות, אם, ובשמו חכמה, מרוב אהבתו (קנו ע"ב)
    ברחימו דיליה קרא לה בת. לא ספיק ליה דא, וקרא לה אחות. לא ספיק ליה דא, קרא לה אם בשום אמיה. לא ספיק ליה דא, קרא לה בשמיה, דכתיב, ׳והחכמה מאין תמצא׳ , חכמה ודאי. ועל דא,… לדף הפיסקה
  18. ׳לכן ישכב עמך הלילה׳ - לכן שבועה, וישכב י"ש כ"ב, העולם הבא וכ"ב אותיות התורה (קנו ע"ב)
    מה אתיבת איהי. ׳לכן ישכב עמך הלילה׳ . בכל אתר ׳לכן׳ שבועה איהי. ישכב, מהו ׳ישכב׳. אלא שכיבה בכל אתר תקונא דנוקבא לגבי דכורא, לאעלא בה ציורא דאתוון כלהו. ודא איהו ישכב,… לדף הפיסקה
  19. ׳ישכב עמך׳ ולא יעקב - הטמיר הראוי להתעורר אליך, והכל בהתעוררות הדודאים (קנז ע"א)
    ודא הוא ישכב. ׳ישכב עמך׳ יעקב לא כתיב, אלא ׳ישכב עמך׳, ההוא טמירא דאתחזי לאתערא לגבך, וכלא באתערו דאינון דודאים, וכלא כתיב ברחימו. לדף הפיסקה
  20. ׳ויבא יעקב מן השדה בערב׳ - תפארת הניח את השדה ליצחק המתעורר לפנות ערב, ועלה (קנז ע"א)
    ׳ויבא יעקב מן השדה בערב׳ . ׳ויבא יעקב׳, דא תפארת קדישא, מההוא שדה דנקיט כל ברכאן, דכתיב ביה ׳אשר ברכו יהו"ה׳ . בערב, אמאי בערב. אלא בערב דכתיב, ׳ויצא יצחק לשוח בשדה… לדף הפיסקה
  21. ׳ותצא לאה לקראתו׳ - האם העליונה מברכת את הבן היחיד תחת כנפיה טרם חוזק יצחק (קנז ע"א)
    מה כתיב. ׳ותצא לאה לקראתו׳ , אמא עלאה לגבי ברא יחידא. ׳ותאמר אלי תבוא׳, תחות גדפאי לברכא לך, ולרוואה לך בתפנוקין ועדונין עלאין. הא עידן רעוא וענוגא למיהב לך נייחא דרוחא… לדף הפיסקה
  22. ׳וישכב עמה בלילה הוא׳ - לא כתוב יעקב אלא הוא, הנסתר מן הכל ומקור הברכות (קנז ע"א)
    כיון דנקטא ליעקב תחות גדפאה, כדין ׳וישכב עמה בלילה הוא׳ . ׳הוא׳, דסתים מכלא. ׳הוא׳, דכל ברכאן וכל קדושין נפקי מתמן. יעקב לא כתיב אלא ׳הוא׳, מאן דאתחזי לאתערא לגבה. לדף הפיסקה
  23. הדודאים מעוררים הכל - וראובן מן השמות ששם הקב"ה בארץ (קנז ע"א)
    ועד דלא זמין לגבה תחות גדפהא, מאן דנקיט אינון קדישאן וברכאן לא אתמלי מנקודה טמירא, ההוא עלמא עלאה. ועל דא דודאים מתערי כלא, וכלא כגוונא דרזא עלאה. ראובן, מאי ׳ראובן׳.… לדף הפיסקה
  24. ׳ותאמר אלי תבוא׳ - לא חוצפה אלא ענוותנות, שאמרה לו בחשאי בחוץ וברשות רחל (קנז ע"א)
    ׳ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא וגו'׳ . האי מלה חציפותא איהו. לאו איהו הכי, אלא מהכא אוליפנא ענוותנותא דלאה, דלא אמרה קמי אחתה מידי, ואיהי אקדימת לאורחא, ואמרה ליה… לדף הפיסקה
  25. הקדימה לו בפתח שבחוץ - שאם ייכנס למשכן רחל אין דין להוציאו משם (קנז ע"א)
    ולא עוד, אלא פתחא משכנא דלאה , נפקת לבר, ועיילת ליה ליעקב בפתחא דלבר, עד לא ייעול למשכנא דרחל. מאי טעמא. בגין דלא תימא מלה קמי דרחל, ולא תחציף קמי אחתהא. ולא עוד, אלא… לדף הפיסקה
  26. רוח הקודש בלאה - קריאת שמות השבטים בסוד החכמה (קנז ע"א)
    וכל האי למה. אלא לאה רוחא דקודשא אתערת בה, וידעת דכל הני שבטין עלאין, כלהו קדישין, יפקון מנה, ודחקת שעתא, בחביבותא לקודשא בריך הוא, ובגין כך היא קראת לון שמהן, ברזא… לדף הפיסקה
  27. ההולכים בדרך ועוסקים בתורה - הקב"ה מרחיש להם נסים ומתחבר עמהם (קנז ע"א)
    רבי חייא ורבי יוסי, הוו אזלי באורחא. אמר רבי יוסי לרבי חייא, בכל זמנא דאזלינן באורחא, ולעינן באורייתא, קודשא בריך הוא מרחיש לן נסין, והשתא אורחא דא אריך לן, נתעסק… לדף הפיסקה
  28. ׳לחם עני׳ - מי העני, זה דוד המלך, ובו קירב הקב"ה את ישראל ממצרים (קנז ע"א)
    פתח רבי חייא ואמר, ׳בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות׳ , וכתיב ׳שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני׳ , לחם עני כתיב. האי מלה אתערו בה חברייא. אבל תא חזי, כד הוו… לדף הפיסקה
  29. מצה ואחר כך מצוה - נוקבא בלי זכר היא עוני, ומשנתחברה נוספה וא"ו (קנז ע"א)
    והאי לחם עני אקרי מצה, נוקבא בלא דכורא מסכנותא הוי. אתקריבו לגבי מצה בקדמיתא. כיון דקריבו לון יתיר, עייל לון קודשא בריך הוא בדרגין אחרנין, ואתחבר דכורא בנוקבא. וכדין,… לדף הפיסקה
  30. קול מזהיר מגדוד רוצחים - סטו למעלה, והקב"ה רוצה לשמור דרכינו ולהראות דבר (קנז ע"א)
    עד דהוו אזלי, שמעו חד קלא דאמר: טופסרא דקטנון עקימן באורחא, סטו לעילא, לא תחתון בקוסטרא דקטרא דלתתא. אמר רבי יוסי, שמע מינה דקודשא בריך הוא בעי לנטרא אורחין. סליקו… לדף הפיסקה
  31. איש מארץ ארקא - שואל את שם הארץ (קנז ע"א)
    אזלי, יתבי גבי בקיעי דטנרא. סליק לון חד בר נש. תווהו. אמר רבי יוסי, מאן אנת. אמר, מאנשי ארקא אנא. אמר ליה, ותמן אית בני נשא. אמר, אין, וזרעין וחצדין, מנייהו בחיזו אחרא… לדף הפיסקה
  32. ׳ארץ ממנה יצא לחם׳ - כאן שורה ארץ החיים, ובשאר הארץ אין לחם משבעת המינים (קנז ע"א)
    אמר ליה, ארץ, בגין דהכא ארץ החיים שריא, דכתיב, ׳ארץ ממנה יצא לחם׳ , מהאי יצא לחם, בשאר ארעא לא יצא לחם, ואי נפיק, לאו משבעת המינין. אדהכי עאל לאתריה. תווהו, אמרו, ודאי… לדף הפיסקה
  33. בפסח נתן להם לחם מארץ החיים - ואחר כך לחם מן השמים (קנז ע"א)
    אמר רבי חייא, ודאי על האי קרא דאמרת, דכירנא דאוליפנא מסבאי, חד מלה עלאה. בפסח, דיהב לון קודשא בריך הוא לישראל לחם דא, מארעא דחיי, ולבתר ׳לחם מן השמים׳, לחם דא, והא… לדף הפיסקה
  34. אין התינוק יודע עד שטועם לחם - כך ישראל, משטעמו לחם הארץ הכירו את הקב"ה (קנז ע"ב)
    תו הוה אמר, דבר נש, כד נפיק להאי עלמא, לא ידע מידי, עד דאטעים נהמא. כיון דאכיל נהמא, אתער למנדע ולאשתמודעא. כך כד נפקו ישראל ממצרים, לא הוו ידעי מדי, עד דאטעים לון… לדף הפיסקה
  35. ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - לא ידעו בדברים שלמעלה עד שאכלו לחם עליון (קנז ע"ב)
    ישראל לא ידעו, ולא אשתמודעו במלין דלעילא, עד דאכלו לחם עלאה, וכדין ידעו ואשתמודעו בההוא אתר, ובעא קודשא בריך הוא דינדעון ישראל יתיר, בההוא אתר דאתחזי להאי ארץ. ולא… לדף הפיסקה
  36. ראשית ישראל לדעת היה הלחם - ואין דבר בעולם שאינו זכר ונקבה, כבארץ כן בים (קנז ע"ב)
    אתא רבי יוסי ונשקיה. אמר, ודאי על דא אתער לון קודשא בריך הוא בהאי, ועל דא שירותא דישראל למנדע, לחם הוה. קמו ואזלו, עד דהוו אזלו, חמו תרי דרמוסקין, חד דכר וחד נוקבא. אמר… לדף הפיסקה
  37. ׳יששכר חמר גרם׳ - געה החמור ולאה יצאה אליו, והחמור גרם לו שיצא יששכר (קנז ע"ב)
    פתח רבי יוסי ואמר, ׳ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו וגו'׳ . ׳ותצא לאה לקראתו׳, מנא ידעת. הא אמרו דגעא חמרא, ולאה ידעת, ונפקת ליה, וגרים ליה דנפק מנה יששכר. הדא… לדף הפיסקה
  38. ׳מושיבי עקרת הבית׳ - רחל והעולם התחתון, ו׳אם הבנים שמחה׳ לאה והעולם העליון (קנז ע"ב)
    פתח ואמר, ׳מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללויה׳ . אמר רבי חייא, רוחא דקודשא קאמר, ׳מושיבי עקרת הבית׳, דא רחל. ׳אם הבנים שמחה׳, דא לאה. ׳מושיבי עקרת הבית׳, דא עלמא… לדף הפיסקה
  39. ׳שכר שכרתיך׳ - לקחת ממנו את הגוף, שהוא תורה, ולהוליד את דמותך (קנח ע"א)
    אמר רבי יהודה, כל אלין שבטין, תקונין דלתתא אינון, וכלהו כגוונא דלעילא. תא חזי, ׳כי שכר שכרתיך׳, לנסבא מניה גופא ומאן איהו. תורה. ׳שכר שכרתיך׳, לך, לגופך ממש. ׳שכר… לדף הפיסקה
  40. יששכר יש שכר - העוסק בתורה יורש העולם הבא ונחלת יעקב (קנח ע"א)
    מהכא, מאן דלעי באורייתא, אחסין עלמא דאתי ואחסין אחסנתא דיעקב. אחסין עלמא דאתי, דכתיב יששכר ׳יש שכר׳, ׳כי יש שכר לפעלתך׳ . וכתיב, ׳להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא׳ . לדף הפיסקה
  41. ׳כי ילדתי לו ששה בנים׳ - מעלה ומטה וארבע רוחות, והמאריך באחד ממליכו בכולם (קנח ע"א)
    ׳כי ילדתי לו ששה בנים׳ . אמר רבי חזקיה, אלין עילא ותתא וארבע סטרין דעלמא. ומאן דאריך באחד, בעי ליה לאמלכא לקודשא בריך הוא לעילא ותתא, ולארבע סטרי דעלמא, והיינו אחד. לדף הפיסקה
  42. ׳על הרי בשמים׳ - ששת בני לאה הכוללים שישה אחרים, שנים עשר, ולאה עליהם (קנח ע"א)
    אמר רבי חזקיה, כתיב, ׳על הרי בתר׳ , וכתיב, ׳על הרי בשמים׳ , מאן אינון ׳הרי בשמים׳. אלין שית בנין דלאה, דאכללן שית אחרנין, ואינון תריסר, ואינון שית. בגין דכל חד כליל… לדף הפיסקה
  43. ׳לא תקח האם על הבנים׳ - האם העולם הנסתר שלא נגלה כלל, ולכן שלח תשלח (קנח ע"א)
    ועל דא כתיב, ׳לא תקח האם על הבנים׳ , בגין דאיהו עלמא דאתכסיא, ולא אתגליא, ועל דא ׳שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך׳ , בגין דאיהו עלמא דאתכסיא, ולא אתגליא כלל. לדף הפיסקה
  44. ׳ואת הבנים תקח לך׳ - הרי בשמים עד קצה השמים, ומכאן ולמטה הרי בתר, הפירוד (קנח ע"א)
    ׳ואת הבנים תקח לך׳ , היינו דכתיב, ׳כי שאל נא לימים ראשונים וגו'׳ ׳ולמקצה השמים ועד קצה השמים׳ . וכל הני אקרון הרי בשמים. מכאן ולתתא אקרון הרי בתר, דכתיב, ׳ומשם יפרד… לדף הפיסקה
  45. ׳שבטי יה עדות לישראל׳ - קשרי בני השפחות יוצאים לחוץ, וכל השבטים עולים בעדות (קנח ע"א)
    אמר רבי ייסא, בני השפחות קשירו קשרין, ארבע קשרין דאצטריכו לתקונא. ואמר רבי אלעזר, דבגין כך נפקי לבר אינון קשרין, ואף על גב דכלהו חד, ומכאן ולהלאה כלהו חד, באורח מישר.… לדף הפיסקה