׳המעט קחתך את אישי׳ - כאם לבת, שתשוקת האב תמיד לבת היחידה בין שישה בנים
ויצא · וימצא דודאים בשדה · מאמר 23 · פיסקה 16 · דף קנו ע"ב
לשון הזוהר
כְּדֵין עַלְמָא עִלָּאָה בְּחֶדְוָה, בְּשַׁעֲשׁוּעַ, אָתִיב לְגַבָּהּ, וַאֲמְרַת ׳הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי׳ (בראשית ל, טו), כְּאִמָּא לְגַבֵּי בְּרַתָּא. וְאִי הָכִי, בַּעֲלָהּ דְּעַלְמָא עִלָּאָה יַעֲקֹב אִיהוּ. לָאו הָכִי, אֶלָּא תִּיאוּבְתָּא דְאַבָּא תָּדִיר לָאו אִיהוּ אֶלָּא לְגַבֵּי בְּרַתָּא דְנָא, (דְּאִיהִי) דְּהַאי בַּת, רְחִימוּ דִילֵיהּ לְגַבָּהּ תָּדִיר, בְּגִין דְּאִיהִי בַּת יְחִידָאָה בֵּין שִׁית בְּנִין, וּלְכָל אִינוּן שִׁית בְּנִין, פָּלִיג לוֹן חוּלָקִין וּנְבַזְבְּזָן וּמַתְּנָן, וְלָהּ לָא פָּלִיג, וְלֵית לָהּ יְרוּתָא כְּלוּם, וְעַל כָּל דָּא, אִיהוּ אַשְׁגַּח בָּהּ בְּתִיאוּבְתָּא וּרְחִימוּ יַתִּיר מִכֹּלָּא.
תרגום
אָז הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּשִׂמְחָה, בְּשַׁעֲשׁוּעַ, מֵשִׁיב אֵלֶיהָ, וְאוֹמֶרֶת ׳הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי׳ (בראשית ל, טו) - כְּאֵם אֶל בִּתָּהּ. וְאִם כָּךְ, בַּעְלָהּ שֶׁל הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא יַעֲקֹב? לֹא כָּךְ, אֶלָּא תְּשׁוּקַת הָאָב תָּמִיד אֵינָהּ אֶלָּא כְּלַפֵּי הַבַּת הַזּוֹ, (שֶׁהִיא) שֶׁהַבַּת הַזּוֹ אַהֲבָתוֹ אֵלֶיהָ תָּמִיד, מִשּׁוּם שֶׁהִיא בַּת יְחִידָה בֵּין שִׁשָּׁה בָנִים, וּלְכָל אוֹתָם שֵׁשֶׁת הַבָּנִים חִלֵּק לָהֶם חֲלָקִים וּפְרָסִים וּמַתָּנוֹת, וְלָהּ לֹא חִלֵּק, וְאֵין לָהּ יְרֻשָּׁה כְּלוּם, וְעַל כָּל זֶה הוּא מַשְׁגִּיחַ בָּהּ בִּתְשׁוּקָה וְאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כדין עלמא עלאה בחדוה, בשעשוע, אתיב לגבה, ואמרת ׳המעט קחתך את אישי׳ (בראשית ל, טו), כאמא לגבי ברתא. ואי הכי, בעלה דעלמא עלאה יעקב איהו. לאו הכי, אלא תיאובתא דאבא תדיר לאו איהו אלא לגבי ברתא דנא, (דאיהי) דהאי בת, רחימו דיליה לגבה תדיר, בגין דאיהי בת יחידאה בין שית בנין, ולכל אינון שית בנין, פליג לון חולקין ונבזבזן ומתנן, ולה לא פליג, ולית לה ירותא כלום, ועל כל דא, איהו אשגח בה בתיאובתא ורחימו יתיר מכלא.
התרגום: אז העולם העליון בשמחה, בשעשוע, משיב אליה, ואומרת ׳המעט קחתך את אישי׳ (בראשית ל, טו) - כאם אל בתה. ואם כך, בעלה של העולם העליון הוא יעקב? לא כך, אלא תשוקת האב תמיד אינה אלא כלפי הבת הזו, (שהיא) שהבת הזו אהבתו אליה תמיד, משום שהיא בת יחידה בין ששה בנים, ולכל אותם ששת הבנים חלק להם חלקים ופרסים ומתנות, ולה לא חלק, ואין לה ירשה כלום, ועל כל זה הוא משגיח בה בתשוקה ואהבה יותר מן הכל.
מן המפרשים
אור יקר: לאו הכי, אלא מהכא אוליפנא ענותנותא דלאה, דלא אמרא קמי אחתה מידי, אלא איהי אקדימא לאורחא ואמרה ליה בחשאי, ואודעת ליה דהא ברשותא דרחל הוה, דכתיב כי שכור שכרתיך, מרחל נטלית רשות, ובגין דלא יבאיש בעינהא דרהל אמרת ליה לברא ולא…
שעת רצון: המעט קחתך את אישי כאימא לגבי ברתא כו' אלא תיאובתא דאבא תדיר לאו איהו אלא לגבי ברתא כו' בגין דאיהי בת יחידה בין שית בנין ולכל אינון שית בנין פליג לון חולקין ונבזבזן ומתנן ולה לא פליג ולית לה ירותא כלום כו׳. פירוש, עיין כל מ״ש…
הסולם: כדין, עלמא עלאה וכו': אז עולם העליון, משיב לה בחדוה ושעשועים, ואומרת המעט קחתך את אישי וגו', כמו אמא המשעשעת עצמה עם בתה. ולא בתרעומת. ושואל אם כן, משמע, שבעלה של עולם העליון, בינה, הוא יעקב. כי אמרה על יעקב המעט קחתך את אישי,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: