׳ועל פתחינו כל מגדים׳ - הדרום נוטל את הריח ומתעורר למעלה, וכל טוב לא חסר
ויצא · וימצא דודאים בשדה · מאמר 23 · פיסקה 14 · דף קנו ע"א
לשון הזוהר
וְכַד אִתְבָּרְכָא, אִינוּן דּוּדָאִים נָקְטִין וְיָהֲבִין לְכָל עַלְמִין, דִּכְתִיב ׳הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים׳ (שיר השירים ז, יד). כַּד אִינוּן נָתְנוּ רֵיחַ, הַהוּא רֵיחָא נָקִיט לֵיהּ סְטַר דָּרוֹם לְאִתְעָרָא לְגַבֵּי עַלְמָא עִלָּאָה, מִיָּד ׳עַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים׳, וְכָל טוּבָא לָא חָסִיר מֵעַלְמָא (ס"א: מִכֹּלָּא).
תרגום
וְכַאֲשֶׁר מִתְבָּרֶכֶת, אוֹתָם הַדּוּדָאִים לוֹקְחִים וְנוֹתְנִים לְכָל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים׳ (שיר השירים ז, יד). כַּאֲשֶׁר הֵם נָתְנוּ רֵיחַ, אוֹתוֹ הָרֵיחַ לוֹקֵחַ אוֹתוֹ צַד הַדָּרוֹם לְהִתְעוֹרֵר לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, מִיָּד ׳וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים׳ - וְכָל טוּב לֹא חָסֵר מֵהָעוֹלָם (ס"א: מֵהַכֹּל).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד אתברכא, אינון דודאים נקטין ויהבין לכל עלמין, דכתיב ׳הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים׳ (שיר השירים ז, יד). כד אינון נתנו ריח, ההוא ריחא נקיט ליה סטר דרום לאתערא לגבי עלמא עלאה, מיד ׳על פתחינו כל מגדים׳, וכל טובא לא חסיר מעלמא (ס"א: מכלא).
התרגום: וכאשר מתברכת, אותם הדודאים לוקחים ונותנים לכל העולמות, שכתוב ׳הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים׳ (שיר השירים ז, יד). כאשר הם נתנו ריח, אותו הריח לוקח אותו צד הדרום להתעורר לעולם העליון, מיד ׳ועל פתחינו כל מגדים׳ - וכל טוב לא חסר מהעולם (ס"א: מהכל).
מן המפרשים
הסולם: וכד אתברכא וכו': וכאשר נתברכו הדודאים, דהיינו שנתלבשו בחסדים, מקבלים ונותנים לכל העולמות, שכתוב הדודאים נתנו ריח וגו', כשהם נותנים ריח, דהיינו כשמאירים בחכמה ממטה למעלה המכונה ריח, אותו הריח מקבל צד דרום, דהיינו החסד, לעוררו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: