׳יששכר חמר גרם׳ - געה החמור ולאה יצאה אליו, והחמור גרם לו שיצא יששכר
ויצא · וימצא דודאים בשדה · מאמר 23 · פיסקה 37 · דף קנז ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וגו'׳ (בראשית ל, טז). ׳וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ׳, מְנָא יָדְעַת. הָא אָמְרוּ דְּגָעָא חֲמָרָא, וְלֵאָה יָדְעַת, וְנָפְקַת לֵיהּ, וְגָרִים לֵיהּ דְּנָפַק מִנָּהּ יִשָּׂשכָר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יִשָּׂשכָר חֲמוֹר גָּרֶם׳ (בראשית מט, יד), אַל תִּקְרֵי ׳גָּרֶם׳ אֶלָּא גָּרַם, דַּחֲמָרָא גָּרְמָא לֵיהּ. אֲמַרַת לֵאָה, וַדַּאי יָדַעְנָא דְּאִי יֵיעוּל יַעֲקֹב בְּמִשְׁכְּנָא דְרָחֵל, לֵית לִי לְאַפָּקָא לֵיהּ, אֶלָּא אוֹרִיךְ לֵיהּ הָכָא, וְיֵיעוּל בְּמִשְׁכָּנִי. ׳כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי׳ (בראשית ל, טז), מַאי ׳בְּדוּדָאֵי בְּנִי׳. בְּגִין דְּנִיחָא לֵיהּ לְיַעֲקֹב עַל דָּא, דְּאִלֵּין מְסַיְיעִין לְאוֹלָדָא. וְיַעֲקֹב הֲוָה יָדַע, דְּמִלָּה לָא קָיְימָא בַּדּוּדָאִים, אֶלָּא לְעֵילָא.
תרגום
פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וגו'׳ (בראשית ל, טז). ׳וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ׳ - מִנַּיִן יָדְעָה? הֲרֵי אָמְרוּ שֶׁגָּעָה הַחֲמוֹר, וְלֵאָה יָדְעָה וְיָצְאָה אֵלָיו, וְגָרַם לוֹ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה יִשָּׂשכָר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם׳ (בראשית מט, יד), אַל תִּקְרֵי ׳גָּרֶם׳ אֶלָּא גָּרַם, שֶׁהַחֲמוֹר גָּרַם לוֹ. אָמְרָה לֵאָה, וַדַּאי יָדַעְתִּי שֶׁאִם יִכָּנֵס יַעֲקֹב לְמִשְׁכַּן רָחֵל, אֵין לִי לְהוֹצִיא אוֹתוֹ, אֶלָּא אֲחַכֶּה לוֹ כָּאן וְיִכָּנֵס לְמִשְׁכָּנִי. ׳כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי׳ (בראשית ל, טז) - מַה זֶּה ׳בְּדוּדָאֵי בְּנִי׳? מִשּׁוּם שֶׁנּוֹחַ לְיַעֲקֹב עַל זֶה, שֶׁאֵלּוּ מְסַיְּעִים לְהוֹלִיד. וְיַעֲקֹב הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַדָּבָר לֹא עוֹמֵד בַּדּוּדָאִים, אֶלָּא לְמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי יוסי ואמר, ׳ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו וגו'׳ (בראשית ל, טז). ׳ותצא לאה לקראתו׳, מנא ידעת. הא אמרו דגעא חמרא, ולאה ידעת, ונפקת ליה, וגרים ליה דנפק מנה יששכר. הדא הוא דכתיב ׳יששכר חמור גרם׳ (בראשית מט, יד), אל תקרי ׳גרם׳ אלא גרם, דחמרא גרמא ליה. אמרת לאה, ודאי ידענא דאי ייעול יעקב במשכנא דרחל, לית לי לאפקא ליה, אלא אוריך ליה הכא, וייעול במשכני. ׳כי שכר שכרתיך בדודאי בני׳ (בראשית ל, טז), מאי ׳בדודאי בני׳. בגין דניחא ליה ליעקב על דא, דאלין מסייעין לאולדא. ויעקב הוה ידע, דמלה לא קיימא בדודאים, אלא לעילא.
התרגום: פתח רבי יוסי ואמר, ׳ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו וגו'׳ (בראשית ל, טז). ׳ותצא לאה לקראתו׳ - מנין ידעה? הרי אמרו שגעה החמור, ולאה ידעה ויצאה אליו, וגרם לו שיצא ממנה יששכר. זהו שכתוב ׳יששכר חמר גרם׳ (בראשית מט, יד), אל תקרי ׳גרם׳ אלא גרם, שהחמור גרם לו. אמרה לאה, ודאי ידעתי שאם יכנס יעקב למשכן רחל, אין לי להוציא אותו, אלא אחכה לו כאן ויכנס למשכני. ׳כי שכר שכרתיך בדודאי בני׳ (בראשית ל, טז) - מה זה ׳בדודאי בני׳? משום שנוח ליעקב על זה, שאלו מסיעים להוליד. ויעקב היה יודע שהדבר לא עומד בדודאים, אלא למעלה.
מן המפרשים
אור החמה: ותצא לאה לקראתו מנא ידעת. כי מלת לקראתו לא משמע שהקדימה היא אליו קודם בואו אלא ממש בעת בואו לקראתו א"כ מאן ידעת ועוד אומרו תחלה ויבא ואח"כ ותצא. לית לי לאפקא ליה וגו' מפני שכיון שחשק בה ברחל דמיונו בה ואסור ועוד שלא לעבור על…
הסולם: פתח ר' יוסי וכו': פתח ר"י ואמר, ויבא יעקב וגו' ותצא לאה לקראתו, שואל מאין ידעה שהוא בא. ומשיב, הנה אמרו שחמורו געה, וידעה לאה ויצאה לקראתו. וגרם החמור שיצא יששכר מלאה. וז"ש יששכר חמור גרם , אל תקרא גרם עם ר' סגולה, אלא גרם עם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: