איש מארץ ארקא - שואל את שם הארץ
ויצא · וימצא דודאים בשדה · מאמר 23 · פיסקה 31 · דף קנז ע"א
לשון הזוהר
אָזְלֵי, יָתְבֵי גַּבֵּי בְּקִיעֵי דְּטִנָּרָא. סָלִיק לוֹן חַד בַּר נָשׁ. תְּוָוהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאן אַנְתְּ. אָמַר, מֵאַנְשֵׁי אַרְקָא אֲנָא. אָמַר לֵיהּ, וְתַמָּן אִית בְּנֵי נָשָׁא. אָמַר, אִין, וְזָרְעִין וְחָצְדִין, מִנַּיְיהוּ בְּחֵיזוּ אָחֳרָא מְשַׁנְיָין מִנָּאי, וְסָלִיקְנָא גַבַּיְיכוּ, לְמִנְדַע מִנַּיְיכוּ, מַה שְּׁמֵיהּ דְּאַרְעָא דְּאַתּוּן בָּהּ.
תרגום
הָלְכוּ, יָשְׁבוּ עַל בְּקִיעֵי הַסֶּלַע. עָלָה לָהֶם אִישׁ אֶחָד. תָּמְהוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מִי אַתָּה? אָמַר, אֲנִי מֵאַנְשֵׁי אַרְקָא. אָמַר לוֹ, וְשָׁם יֵשׁ בְּנֵי אָדָם? אָמַר, כֵּן, וְזוֹרְעִים וְקוֹצְרִים, מֵהֶם בְּמַרְאֶה אַחֵר מְשֻׁנִּים מִמֶּנִּי, וְעָלִיתִי אֲלֵיכֶם לָדַעַת מִכֶּם, מַה שְּׁמָהּ שֶׁל הָאָרֶץ שֶׁאַתֶּם בָּהּ?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אזלי, יתבי גבי בקיעי דטנרא. סליק לון חד בר נש. תווהו. אמר רבי יוסי, מאן אנת. אמר, מאנשי ארקא אנא. אמר ליה, ותמן אית בני נשא. אמר, אין, וזרעין וחצדין, מנייהו בחיזו אחרא משניין מנאי, וסליקנא גבייכו, למנדע מנייכו, מה שמיה דארעא דאתון בה.
התרגום: הלכו, ישבו על בקיעי הסלע. עלה להם איש אחד. תמהו. אמר רבי יוסי, מי אתה? אמר, אני מאנשי ארקא. אמר לו, ושם יש בני אדם? אמר, כן, וזורעים וקוצרים, מהם במראה אחר משנים ממני, ועליתי אליכם לדעת מכם, מה שמה של הארץ שאתם בה?
מן המפרשים
אור החמה: יהב לון וגו' תחלת כניסת הפתח במתנה והטעם שהם תמיד במלכות אמנם יהיו מסתלקים כדרך שהיא מסתלקת ממדרגה למדרגה לכך תחילת כניסתם במ' בבחינתה למטה לחם עוני. ואל תפרש לחם שעונים בו דברים הרבה שכבר היא מתייחדת והיא משוררת אלא לחם עני…
הסולם: אזלי יתבי וכו': הלכו, וישבו אצל בקעות הסלע. עלה אליהם אדם אחד מתוך הבקעות שבסלע, תמהו, אמר ר' יוסי, מי אתה. אמר האיש, מאנשי ארקא אני. הוא ארץ אחת מז' ארצות, (שנתבאר לעיל בהקדמת ספר הזהר דף קנ"א ד"ה פירוש ע"ש בכל ההמשך ו…