׳לחם עני׳ - מי העני, זה דוד המלך, ובו קירב הקב"ה את ישראל ממצרים
ויצא · וימצא דודאים בשדה · מאמר 23 · פיסקה 28 · דף קנז ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי חִיָּיא וְאָמַר, ׳בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצּוֹת׳ (שמות יב, יח), וּכְתִיב ׳שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי׳ (דברים טז, ג), לֶחֶם עָנִי כְּתִיב. הַאי מִלָּה אִתְעָרוּ בָּהּ חַבְרַיָיא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כַּד הֲווּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, הֲווּ בִּרְשׁוּתָא אָחֳרָא. כַּד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְקָרְבָא לוֹן לְגַבֵּיהּ, יָהַב לוֹן אֲתַר דְּלֶחֶם עֹנִי. ׳לֶחֶם עֹנִי׳, מַאן עָנִי. דָּא דָּוִד מַלְכָּא, דִּכְתִיב בֵּיהּ ׳כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׳ (תהלים פו, א).
תרגום
פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, ׳בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת׳ (שמות יב, יח), וְכָתוּב ׳שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי׳ (דברים טז, ג) - לֶחֶם עָנִי כָּתוּב. הַדָּבָר הַזֶּה הִתְעוֹרְרוּ בוֹ הַחֲבֵרִים. אֲבָל בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, הָיוּ בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת. כְּשֶׁרָצָה הקב"ה לְקָרֵב אוֹתָם אֵלָיו, נָתַן לָהֶם מָקוֹם שֶׁל לֶחֶם עֹנִי. ׳לֶחֶם עֹנִי׳, מִי הֶעָנִי? זֶה דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׳ (תהלים פו, א).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי חייא ואמר, ׳בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות׳ (שמות יב, יח), וכתיב ׳שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני׳ (דברים טז, ג), לחם עני כתיב. האי מלה אתערו בה חברייא. אבל תא חזי, כד הוו ישראל במצרים, הוו ברשותא אחרא. כד בעא קודשא בריך הוא לקרבא לון לגביה, יהב לון אתר דלחם עני. ׳לחם עני׳, מאן עני. דא דוד מלכא, דכתיב ביה ׳כי עני ואביון אני׳ (תהלים פו, א).
התרגום: פתח רבי חייא ואמר, ׳בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת׳ (שמות יב, יח), וכתוב ׳שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני׳ (דברים טז, ג) - לחם עני כתוב. הדבר הזה התעוררו בו החברים. אבל בא ראה, כשהיו ישראל במצרים, היו ברשות אחרת. כשרצה הקב"ה לקרב אותם אליו, נתן להם מקום של לחם עני. ׳לחם עני׳, מי העני? זה דוד המלך, שכתוב בו ׳כי עני ואביון אני׳ (תהלים פו, א).
מן המפרשים
אור החמה: וכתיב שבעת ימים וגו' הפסוק הראשון מצוה לאכול כזית מצה בליל פסח עם הפסח. הפסוק הב' אינו אלא רשות לכך מייתי תרי קראי חד לעיקר מצוה והב' שתקרא לחם עוני כאו' שבעת ימים וגו'. אבל ת"ח כד הוו יש' במצרים הוו ברשו וגו' שהם הכניסו עצמן…
רמ"א: בראשון בי"ד יום כו'. עיין לעיל פרשת בראשית דף י"ז ע"ב (השמטות ח"א רס.) ]:
הסולם: פתח ר' חייא וכו': פתח ר"ח ואמר. בראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות וכתוב שבעת ימים תאכלו מצות לחם עני. לחם עני בלי ו' כתוב. בדבר זה נתעוררו החברים. (לעיל ב"א דף רצ"ח אות שע"ח) אבל בוא וראה, כשהיו ישראל במצרים היו ברשות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: