מצה ואחר כך מצוה - נוקבא בלי זכר היא עוני, ומשנתחברה נוספה וא"ו
ויצא · וימצא דודאים בשדה · מאמר 23 · פיסקה 29 · דף קנז ע"א
לשון הזוהר
וְהַאי לֶחֶם עֹנִי אִקְרֵי מַצָּה, נוּקְבָא בְּלָא דְכוּרָא מִסְכְּנוּתָא הֲוֵי. אִתְקְרִיבוּ לְגַבֵּי מַצָּה בְּקַדְמִיתָא. כֵּיוָן דְּקָרִיבוּ לוֹן יַתִּיר, עַיֵּיל לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּדַרְגִּין אָחֳרָנִין, וְאִתְחַבַּר דְּכוּרָא בְּנוּקְבָא. וּכְדֵין, מַצָּה כַּד אִתְחַבְּרַת בִּדְכוּרָא אִקְרֵי מִצְוָה בְּתוֹסֶפֶת וא"ו. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת׳ (דברים ל, יא). בְּגִינֵי כָּךְ, מַצָּה בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר מִצְוָה.
תרגום
וְלֶחֶם עֹנִי הַזֶּה נִקְרָא מַצָּה, נוּקְבָא בְּלִי זָכָר הִיא עֹנִי. הִתְקָרְבוּ לַמַּצָּה בַּהַתְחָלָה. כֵּיוָן שֶׁקֵּרְבוּ אוֹתָם יוֹתֵר, הִכְנִיס אוֹתָם הקב"ה בִּדְרָגוֹת אֲחֵרוֹת, וְהִתְחַבֵּר זָכָר עִם נוּקְבָא. וְאָז, כְּשֶׁמַּצָּה מִתְחַבֶּרֶת בַּזָּכָר, נִקְרֵאת מִצְוָה, בְּתוֹסֶפֶת וָא"ו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת׳ (דברים ל, יא). מִשּׁוּם כָּךְ, מַצָּה בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ מִצְוָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והאי לחם עני אקרי מצה, נוקבא בלא דכורא מסכנותא הוי. אתקריבו לגבי מצה בקדמיתא. כיון דקריבו לון יתיר, עייל לון קודשא בריך הוא בדרגין אחרנין, ואתחבר דכורא בנוקבא. וכדין, מצה כד אתחברת בדכורא אקרי מצוה בתוספת וא"ו. הדא הוא דכתיב ׳כי המצוה הזאת׳ (דברים ל, יא). בגיני כך, מצה בקדמיתא, ולבתר מצוה.
התרגום: ולחם עני הזה נקרא מצה, נוקבא בלי זכר היא עני. התקרבו למצה בהתחלה. כיון שקרבו אותם יותר, הכניס אותם הקב"ה בדרגות אחרות, והתחבר זכר עם נוקבא. ואז, כשמצה מתחברת בזכר, נקראת מצוה, בתוספת וא"ו. זהו שכתוב ׳כי המצוה הזאת׳ (דברים ל, יא). משום כך, מצה בראשונה, ואחר כך מצוה.
מן המפרשים
הסולם: והאי לחם עני אקרי וכו': ולחם עני זה, נקרא מצה, בלי ו', שהוא ז"א. כי נוקבא בלי זכר עניה היא, מטעם שמחוסרת חסדים כנ"ל בסמוך, ונתקרבו ישראל בתחילה לבחינת מצה, להיותה מדרגה הראשונה, כנ"ל, ואחר שקירבם יותר, הביאם הקב"ה במדרגות…