אין התינוק יודע עד שטועם לחם - כך ישראל, משטעמו לחם הארץ הכירו את הקב"ה
ויצא · וימצא דודאים בשדה · מאמר 23 · פיסקה 34 · דף קנז ע"ב
לשון הזוהר
תּוּ הֲוָה אָמַר, דְּבַר נָשׁ, כַּד נָפִיק לְהַאי עַלְמָא, לָא יָדַע מִידִּי, עַד דְּאַטְעִים נַהֲמָא. כֵּיוָן דְאָכִיל נַהֲמָא, אִתְעַר לְמִנְדַע וּלְאִשְׁתְּמוֹדְעָא. כָּךְ כַּד נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לָא הֲווּ יָדְעֵי מִדֵּי, עַד דְּאַטְעִים לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֶחֶם מֵהַאי אֶרֶץ, דִּכְתִיב ׳אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם׳ (איוב כח, ה), וּכְדֵין עָאלוּ יִשְׂרָאֵל, לְמִנְדַע וּלְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וִינוּקָא לָא יָדַע, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעָא, עַד דְּטָעִים נַהֲמָא דְּהַאי עַלְמָא.
תרגום
עוֹד הָיָה אוֹמֵר, שֶׁאָדָם, כְּשֶׁיּוֹצֵא לָעוֹלָם הַזֶּה, לֹא יוֹדֵעַ דָּבָר עַד שֶׁטּוֹעֵם לֶחֶם. כֵּיוָן שֶׁאוֹכֵל לֶחֶם, מִתְעוֹרֵר לָדַעַת וּלְהַכִּיר. כָּךְ כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, לֹא הָיוּ יוֹדְעִים דָּבָר, עַד שֶׁהִטְעִים לָהֶם הקב"ה לֶחֶם מִן הָאָרֶץ הַזּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם׳ (איוב כח, ה), וְאָז נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָדַעַת וּלְהַכִּיר אֶת הקב"ה. וְתִינוֹק לֹא יוֹדֵעַ וְלֹא מַכִּיר עַד שֶׁטּוֹעֵם לֶחֶם שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו הוה אמר, דבר נש, כד נפיק להאי עלמא, לא ידע מידי, עד דאטעים נהמא. כיון דאכיל נהמא, אתער למנדע ולאשתמודעא. כך כד נפקו ישראל ממצרים, לא הוו ידעי מדי, עד דאטעים לון קודשא בריך הוא לחם מהאי ארץ, דכתיב ׳ארץ ממנה יצא לחם׳ (איוב כח, ה), וכדין עאלו ישראל, למנדע ולאשתמודעא ליה לקודשא בריך הוא. וינוקא לא ידע, ולא אשתמודעא, עד דטעים נהמא דהאי עלמא.
התרגום: עוד היה אומר, שאדם, כשיוצא לעולם הזה, לא יודע דבר עד שטועם לחם. כיון שאוכל לחם, מתעורר לדעת ולהכיר. כך כשיצאו ישראל ממצרים, לא היו יודעים דבר, עד שהטעים להם הקב"ה לחם מן הארץ הזו, שכתוב ׳ארץ ממנה יצא לחם׳ (איוב כח, ה), ואז נכנסו ישראל לדעת ולהכיר את הקב"ה. ותינוק לא יודע ולא מכיר עד שטועם לחם של העולם הזה.
מן המפרשים
אור החמה: כך כד נפקו ישראל ממצרים לא הוו ידעי וגו' הענין שעם היות שישראל במצרים אוכלים מז' המינים שהם משפע המלכות עכ"ז יש הבדל בין השפע בהתלבשות העולם הגשמי או הכנתו בלחם מצה שישרה עליו סוד רוח חיים מהמלכות ויכינוה והיינו כעין הנער…
הסולם: א"ל ארץ וכו': אמר לו שהיא נקראת ארץ. משום, שכאן שורה ארץ החיים. שכתוב ארץ ממנה יצא לחם , מארץ הזו שלנו, יוצא לחם אבל בשאר ארצות אין יוצא לחם, ואם יוצא, אינו משבעת המינים. בינתיים חזר למקומו. תמהו. אמרו, ודאי, שהקב"ה, רוצה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: