׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - לא ידעו בדברים שלמעלה עד שאכלו לחם עליון
ויצא · וימצא דודאים בשדה · מאמר 23 · פיסקה 35 · דף קנז ע"ב
לשון הזוהר
יִשְׂרָאֵל לָא יָדְעוּ, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעוּ בְּמִלִּין דִּלְעֵילָא, עַד דְּאָכְלוּ לֶחֶם עִלָּאָה, וּכְדֵין יָדְעוּ וְאִשְׁתְּמוֹדְעוּ בְּהַהוּא אֲתַר, וּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיִנְדְּעוּן יִשְׂרָאֵל יַתִּיר, בְּהַהוּא אֲתַר דְּאִתְחֲזֵי לְהַאי אֶרֶץ. וְלָא יָכִילוּ, עַד דְּטָעֲמוּ לֶחֶם מֵהַהוּא אֲתַר, וּמַאן אִיהוּ. שָׁמַיִם, דִּכְתִיב ׳הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם׳ (שמות טז, ד), וּכְדֵין יָדְעוּ וְאִסְתַּכָּלוּ בְּהַהוּא אֲתַר, וְעַד דְּאָכְלוּ לֶחֶם מֵהַהוּא אֲתַר (ס"א: וְעַד דְּלָא אָכְלוּ לֶחֶם מֵאִלֵּין אַתְרֵי), לָא יָדְעוּ מִידִּי וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעוּ.
תרגום
יִשְׂרָאֵל לֹא יָדְעוּ וְלֹא הִכִּירוּ בַּדְּבָרִים שֶׁלְּמַעְלָה עַד שֶׁאָכְלוּ לֶחֶם עֶלְיוֹן, וְאָז יָדְעוּ וְהִכִּירוּ אֶת אוֹתוֹ מָקוֹם, וְרָצָה הקב"ה שֶׁיִּשְׂרָאֵל יֵדְעוּ יוֹתֵר בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁרָאוּי לָאָרֶץ הַזּוֹ. וְלֹא יָכְלוּ, עַד שֶׁטָּעֲמוּ לֶחֶם מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וּמִי הוּא? שָׁמַיִם, שֶׁכָּתוּב ׳הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם׳ (שמות טז, ד), וְאָז יָדְעוּ וְהִסְתַּכְּלוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְעַד שֶׁאָכְלוּ לֶחֶם מֵאוֹתוֹ מָקוֹם (ס"א: וְעַד שֶׁלֹּא אָכְלוּ לֶחֶם מֵאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת), לֹא יָדְעוּ דָבָר וְלֹא הִכִּירוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ישראל לא ידעו, ולא אשתמודעו במלין דלעילא, עד דאכלו לחם עלאה, וכדין ידעו ואשתמודעו בההוא אתר, ובעא קודשא בריך הוא דינדעון ישראל יתיר, בההוא אתר דאתחזי להאי ארץ. ולא יכילו, עד דטעמו לחם מההוא אתר, ומאן איהו. שמים, דכתיב ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ (שמות טז, ד), וכדין ידעו ואסתכלו בההוא אתר, ועד דאכלו לחם מההוא אתר (ס"א: ועד דלא אכלו לחם מאלין אתרי), לא ידעו מידי ולא אשתמודעו.
התרגום: ישראל לא ידעו ולא הכירו בדברים שלמעלה עד שאכלו לחם עליון, ואז ידעו והכירו את אותו מקום, ורצה הקב"ה שישראל ידעו יותר באותו מקום שראוי לארץ הזו. ולא יכלו, עד שטעמו לחם מאותו המקום, ומי הוא? שמים, שכתוב ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ (שמות טז, ד), ואז ידעו והסתכלו באותו מקום, ועד שאכלו לחם מאותו מקום (ס"א: ועד שלא אכלו לחם מאלו המקומות), לא ידעו דבר ולא הכירו.
מן המפרשים
הסולם: ישראל לא ידעו וכו': ישראל לא ידעו ולא השיגו בדברים של מעלה, דהיינו במדרגות יותר עליונות, עד שאכלו לחם העליון, דהיינו הנמשך מז"א הנקרא שמים, ואז מטרם שאכלו לחם העליון, ידעו והשיגו רק במקום ההוא, דהיינו בנוקבא, ולא יותר, ורצה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: