ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 23: וימצא דודאים בשדה › פיסקה 20 (קנז ע"א)

׳ויבא יעקב מן השדה בערב׳ - תפארת הניח את השדה ליצחק המתעורר לפנות ערב, ועלה

ויצא · וימצא דודאים בשדה · מאמר 23 · פיסקה 20 · דף קנז ע"א

לשון הזוהר

׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב׳ (בראשית ל, טז). ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב׳, דָּא תִּפְאֶרֶת קַדִּישָׁא, מֵהַהוּא שָׂדֶה דְּנָקִיט כָּל בִּרְכָאן, דִּכְתִיב בֵּיהּ ׳אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יהו"ה׳ (בראשית כז, כז). בָּעֶרֶב, אַמַּאי בָּעֶרֶב. אֶלָּא בָּעֶרֶב דִּכְתִיב, ׳וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב׳ (בראשית כד, סג), בְּזִמְנָא דְאִתְעַר יִצְחָק אֲבוֹי לְגַבֵּי הַאי שָׂדֶה, וְנָקִיט לֵיהּ, דְּהָא יִצְחָק לָא אִתְעַר לְגַבֵּי הַאי שָׂדֶה. כֵּיוָן דְּאִסְתַּלַּק יַעֲקֹב מִתַּמָּן בָּעֶרֶב, שָׁבִיק הַאי שָׂדֶה לְיִצְחָק אֲבוֹי, וְאִיהוּ סָלִיק בְּהַהוּא זִמְנָא לְגַבֵּי עֵילָא.

תרגום

׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב׳ (בראשית ל, טז). ׳וַיָּבֹא יַעֲקֹב׳ - זוֹ תִּפְאֶרֶת הַקְּדוֹשָׁה, מֵאוֹתוֹ הַשָּׂדֶה שֶׁלּוֹקֵחַ אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יהו"ה׳ (בראשית כז, כז). בָּעֶרֶב, לָמָּה בָּעֶרֶב? אֶלָּא בָּעֶרֶב שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב׳ (בראשית כד, סג) - בִּזְמַן שֶׁהִתְעוֹרֵר יִצְחָק אָבִיו לַשָּׂדֶה הַזֶּה וְלָקַח אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי יִצְחָק לֹא מִתְעוֹרֵר לַשָּׂדֶה הַזֶּה. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּלֵּק יַעֲקֹב מִשָּׁם בָּעֶרֶב, הִשְׁאִיר אֶת הַשָּׂדֶה הַזֶּה לְיִצְחָק אָבִיו, וְהוּא עָלָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לְמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויבא יעקב מן השדה בערב׳ (בראשית ל, טז). ׳ויבא יעקב׳, דא תפארת קדישא, מההוא שדה דנקיט כל ברכאן, דכתיב ביה ׳אשר ברכו יהו"ה׳ (בראשית כז, כז). בערב, אמאי בערב. אלא בערב דכתיב, ׳ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב׳ (בראשית כד, סג), בזמנא דאתער יצחק אבוי לגבי האי שדה, ונקיט ליה, דהא יצחק לא אתער לגבי האי שדה. כיון דאסתלק יעקב מתמן בערב, שביק האי שדה ליצחק אבוי, ואיהו סליק בההוא זמנא לגבי עילא.

התרגום: ׳ויבא יעקב מן השדה בערב׳ (בראשית ל, טז). ׳ויבא יעקב׳ - זו תפארת הקדושה, מאותו השדה שלוקח את כל הברכות, שכתוב בו ׳אשר ברכו יהו"ה׳ (בראשית כז, כז). בערב, למה בערב? אלא בערב שכתוב ׳ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב׳ (בראשית כד, סג) - בזמן שהתעורר יצחק אביו לשדה הזה ולקח אותו, שהרי יצחק לא מתעורר לשדה הזה. כיון שהסתלק יעקב משם בערב, השאיר את השדה הזה ליצחק אביו, והוא עלה באותו הזמן למעלה.

מן המפרשים

מקדש מלך: ויבוא יעקב דא ת"ת קדישא מההוא וכו' הכוונה כי ת"ת בעודו בשדה חקל תפוחין קדישין היה מברך אותו וזהו שדה אשר ברכו ה' שהוא הזעיר כי מתחלה ברכו ה' לאותו שדה כשהיה הת"ת בו ועכשיו ויבוא יעקב מן השדה בערב שבקיה ליצחק אבוי וכו' אמאי…

אור יקר: דנקיט כל ברכאן, ולכך כל היום יעקב בשדה הנזכר להשפיעו כל מיני ברכות מימין ומשמאל ומאמצע שאר הספירות, ובה בחינה לקבל מכולם, ולכך יעקב עמה, אלא בזמן שהיא פונה אל השמאל לקבל דין מהגבורה אז הת״ת מסתלק כדמפרש ואזיל, והיא יונקת אז…

רמ"א: דאתער יצחק. מדת הדין נק' ערב, וכשמסתלקים יעקב +ת"ת= והרחמים מן 'השדה', אז מקבלת מן השמאל שהוא מדת יצחק:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: