ממלכת הזוהר › זוהר › ויצא › מאמר 23: וימצא דודאים בשדה › פיסקה 2 (קנו ע"א)

׳בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו׳ - דיבור ורוח נכללים זה בזה, והכל בפעם אחת

ויצא · וימצא דודאים בשדה · מאמר 23 · פיסקה 2 · דף קנו ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, בְּדִבּוּרָא וּבְרוּחָא כַּחֲדָא, אִתְעֲבִיד עַלְמָא, דִּכְתִיב ׳בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם׳ (תהלים לג, ו). ׳בִּדְבַר ה'׳ דָּא דִבּוּרָא. ׳וּבְרוּחַ פִּיו׳ דָּא רוּחָא. דָּא בְלָא דָא לָא אָזִיל, וְאִתְכְּלִיל דָּא בְּדָא, וְנָפִיק מִנַּיְיהוּ כַּמָּה חֵילִין לְחֵילִין, וּמַשִּׁרְיָין לְמַשִּׁרְיָין, וְכֹלָּא בְּזִמְנָא חָדָא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, בְּדִבּוּר וּבְרוּחַ יַחַד נַעֲשָׂה הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ׳בִּדְבַר יהו"ה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם׳ (תהלים לג, ו). ׳בִּדְבַר יהו"ה׳ - זֶה הַדִּבּוּר. ׳וּבְרוּחַ פִּיו׳ - זוֹ הָרוּחַ. זֶה בְּלִי זֶה לֹא הוֹלֵךְ, וְנִכְלָלִים זֶה עִם זֶה וְיוֹצְאִים מֵהֶם כַּמָּה צְבָאוֹת לַצְּבָאוֹת, וּמַחֲנוֹת לַמַּחֲנוֹת, וְהַכֹּל בְּפַעַם אַחַת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, בדבורא וברוחא כחדא, אתעביד עלמא, דכתיב ׳בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם׳ (תהלים לג, ו). ׳בדבר ה'׳ דא דבורא. ׳וברוח פיו׳ דא רוחא. דא בלא דא לא אזיל, ואתכליל דא בדא, ונפיק מנייהו כמה חילין לחילין, ומשריין למשריין, וכלא בזמנא חדא.

התרגום: בא ראה, בדבור וברוח יחד נעשה העולם, שכתוב ׳בדבר יהו"ה שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם׳ (תהלים לג, ו). ׳בדבר יהו"ה׳ - זה הדבור. ׳וברוח פיו׳ - זו הרוח. זה בלי זה לא הולך, ונכללים זה עם זה ויוצאים מהם כמה צבאות לצבאות, ומחנות למחנות, והכל בפעם אחת.

מן המפרשים

כתם פז: דא בלא דא לא אזיל אין הדבור יוצא אלא מתוך הרוח כן שניהם הדו פרצופין דא בלא דא לא יעשו פרי ובהתכלל דא בדא נפקי מנייהו כמה חיילין לחיילין ומשריין למשריין והם הם פריים. ת"ח כד בעא קב"ה למברי עלמא אפיק חד נהורא סתימאה היא הבינ"ה…

אור יקר: דא בלא דא לא אזיל, שאין דבור בלא רוח היוצא מאברי הנשימה, והיינו שאין הנהגה למלכות אלא כמו שמשפיע עליו הת״ת.

הסולם: ת"ח בדבורא וכו': בוא וראה, בדבור ורוח ביחד שהם זו"ן, נעשה העולם. שכתוב, בדבר ה' שמים נעשו, וברוח פיו כל צבאם. בדבר ה', זהו דבור שהוא הנוקבא, המאירה בחכמה, וברוח פיו, זהו רוח. שהוא ז"א, המאיר בחסדים, זה בלי זה אינו הולך, ונכללו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: