ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 10: מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא

מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא

הקדמה · מאמר 10 · 42 פסקאות · מתחיל בדף ה ע"ב

  1. רבי אלעזר ורבי אבא בדרך- ׳נפתח פתחי תורה׳ (ה ע"ב)
    רבי אלעזר הוה אזיל למחמי לרבי יוסי ברבי שמעון בן לקוניא חמוי, ורבי אבא בהדיה, והוה טעין חד גברא אבתרייהו. אמר רבי אבא, נפתח פתחין דאורייתא, דהא שעתא ועדנא הוא לאתתקנא… לדף הפיסקה
  2. ׳את שבתותי תשמורו׳- שלושת הימים הראשונים נתגלו ברביעי (ה ע"ב)
    פתח רבי אלעזר ואמר, ׳את שבתותי תשמורו׳, תא חזי, בשית יומין ברא קודשא בריך הוא עלמא, וכל יומא ויומא גלי עבידתיה ויהב חיליה בההוא יומא. אימתי גלי עבידתיה ויהב חיליה,… לדף הפיסקה
  3. ׳ותוצא הארץ׳ בשלישי- רביעי היה, הרגל הרביעית לכסא (ה ע"ב)
    ואי תימא הא ביומא תליתאה הוה, דכתיב ׳תדשא הארץ דשא׳, וכתיב ׳ותוצא הארץ׳, אלא האי אף על גב דכתיב ביומא תליתאה, רביעאה הוה, ואתכליל ביומא תליתאה למהוי חד בלא פרודא, ולבתר… לדף הפיסקה
  4. ׳ויכל אלהים ביום השביעי׳- כל המעשים תלויים בשבת (ה ע"ב)
    וכל עבידתייהו דכלהו, בין יומין קדמאין ובין יומין בתראין, הוו תליין ביומא דשבתא, הדא הוא דכתיב ׳ויכל אלהי"ם ביום השביעי׳ דא שבת, ודא הוא רגלא רביעאה דכרסייא. ואי תימא,… לדף הפיסקה
  5. ׳ומקדשי תיראו׳- קושיית המחמר על קדושת השבת (ה ע"ב)
    אמר ההוא טייעא דהוה טעין בתרייהו, ומהו ׳ומקדשי תיראו׳. אמר ליה, דא קדושא דשבת. אמר ליה, ומהו קדושא דשבת. אמר ליה, דא קדושא דאתמשכא מלעילא. אמר ליה, אי הכי עבידת לשבת… לדף הפיסקה
  6. ׳את שבתותי׳- ׳את׳ לרבות תחום שבת (ה ע"ב)
    פתח ואמר, ׳את שבתותי׳, 'את' לאסגאה תחום שבת, דאיהו תרין אלפין אמין לכל סטרין, ובגין כך אסגי 'את'. ׳שבתותי׳ דא שבת עלאה ושבת תתאה, דאינון תרין כלילן כחדא וסתימין כחדא. לדף הפיסקה
  7. שבת שנשארה בבושה- נתעטרה ב׳מקדשי תיראו׳ (ה ע"ב)
    אשתאר שבת אחרא דלא אדכר והוה בכסופא, אמרה קמיה, מארי דעלמא, מיומא דעבדת לי שבת אתקרינא, ויומא לאו איהו בלא ליליא. אמר לה, ברתי, שבת אנת ושבת קרינא לך, אבל הא אנא מעטר… לדף הפיסקה
  8. ׳ויכלו׳ והקידוש- שבעים תיבות כנגד שבעים שמות (ה ע"ב)
    ואנא שמענא מאבא דאמר הכי, ודייק 'את' לאסגאה תחום שבת. ׳שבתותי׳ דא עגולא ורבוע דלגו, ואינון תרין, ולקביל אינון תרין, אית תרי קדושתי דאית לנו לאדכרא, חד 'ויכלו' וחד קדוש,… לדף הפיסקה
  9. העיגול והריבוע שבשמור- ושבת עליונה שבזכור (ה ע"ב)
    ובגין דעגולא ורבועא דא אינון שבתותי, כלילן תרוייהו בשמור, דכתיב ׳תשמורו׳, דהא שבת עלאה הכא לא אתכליל בשמור אלא בזכור, דהא מלכא עלאה בזכור אסתיים, ועל דא אקרי מלכא דשלמא… לדף הפיסקה
  10. ׳שלום שלום לרחוק ולקרוב׳- שני שלומות, יעקב ויוסף (ו ע"א)
    ועל דא לית מחלוקת לעילא, בגין דתרין שלומות לתתא, חד יעקב וחד יוסף, ובגין כך כתיב תרי זמני ׳שלום שלום לרחוק ולקרוב׳, ׳לרחוק׳ דא יעקב, ׳ולקרוב׳ דא יוסף. ׳לרחוק׳ כמה דאת… לדף הפיסקה
  11. ׳מחלליה מות יומת׳- הפוגם במקום הנקודה (ו ע"א)
    ׳ומקדשי תיראו׳ דא נקודא דקיימא באמצעיתא, דאית לדחלא מנה יתיר מכלא, דענשיה מיתה, והיינו דכתיב ׳מחלליה מות יומת׳, מאן ׳מחלליה׳, מאן דעאל לגו חלל דעגולא ורבועא לאתר דההוא… לדף הפיסקה
  12. יו"ד שעשתה קרב- עם כ"ף ועם סמ"ך (ו ע"א)
    אמרו ליה, מאן יהב לך למיזל הכא למהוי טעון בחמרי. אמר לון, יו"ד עבד קרבא בתרין אתוון בכ"ף וסמ"ך לאתקשרא בהדאי , כ"ף לא בעא לאסתלקא ולאתקשרא, בתר דלא יכלא למהוי רגעא חדא… לדף הפיסקה
  13. נחלת שתי אותיות עליונות- שהובטחה למחמר (ו ע"א)
    יו"ד אתא לגבאי יחידאה, נשיק לי וגפיף לי, בכה עמי ואמר לי, ברי מה אעביד לך, אבל הא אנא אסתלק, ואנא אתמלי מכמה טבין, ואתוון טמירין עלאין יקירין, בתר כן איתי לגבך, ואנא… לדף הפיסקה
  14. מגדל הפורח באויר- בית מושבו של המחמר (ו ע"א)
    חדו רבי אלעזר ורבי אבא ובכו ואמרו, זיל רכיב ואנן נטעין אבתרך. אמר לון, ולא אמרית לכון דפקודא דמלכא איהו, עד דייתי ההוא דטען חמרי. אמרו ליה, הא שמך לא אמרת לן, אתר בית… לדף הפיסקה
  15. דג שסובב את ימא רבא- בולע דגים ומוציאם חיים (ו ע"א)
    אמרו ליה, שמא דאבוך אי תימא, ננשיק עפרא דרגלך. אמר לון, ואמאי, לאו אורח דילי בכך לאתגאה באורייתא, אבל אבא דילי הוה דיוריה בימא רבא, ואיהו הוה חד נונא, דהוה אסחר ימא רבא… לדף הפיסקה
  16. ׳אתה בנו של רב המנונא סבא׳- והוא מחמר אחרינו (ו ע"א)
    אשגח רבי אלעזר במלוי. אמר ליה, אנת הוא בריה דבוצינא קדישא, אנת הוא בריה דרב המנונא סבא, אנת הוא בריה דנהירו דאורייתא, ואנת טעין אבתרן. בכו כחדא ונשקוהו ואזלו. אמרו ליה,… לדף הפיסקה
  17. ׳ובניהו בן יהוידע בן איש חי׳- צדיק חי עלמין (ו ע"ב)
    פתח ואמר, ׳ובניהו בן יהוידע׳, האי קרא אוקמוה ושפיר איהו, אבל האי קרא לאחזאה רזין עלאין דאורייתא הוא דאתא. ׳ובניהו בן יהוידע׳, על רזא דחכמתא קא אתא, מלה סתימא איהו ושמא… לדף הפיסקה
  18. היכל קדוש נסתר- שכל הדרגות מתקבצות בתוכו (ו ע"ב)
    ואיהו היכלא קדישא סתימא, דכל דרגין כנישין וסתימין בגויה, ובגופא דהאי היכלא קיימין כל עלמין וכל חיילין קדישין, מיניה אתזנו וקיימי על קיומיהון. לדף הפיסקה
  19. ׳שני אראל מואב׳- שני המקדשים שנחרבו בהסתלקותו (ו ע"ב)
    ׳הוא הכה את שני אריאל מואב׳, תרין מקדשין הוו קיימין בגיניה ואתזנו מניה, מקדש ראשון ומקדש שני, כיון דאיהו אסתלק, ונגידו דהוה נגיד מלעילא אתמנע, כביכול הוא הכה לון וחריב… לדף הפיסקה
  20. דמות אריה על המזבח- אוכל קרבנות כגבור (ו ע"ב)
    ותו ׳הוא ירד והכה את הארי׳, בזמנין קדמאין כד האי נהר הוה משיך מימוי לתתא, הוו קיימין ישראל בשלימו, דדבחין דבחין וקרבנין לכפרא על נפשייהו, וכדין הוה נחית מלעילא דיוקנא… לדף הפיסקה
  21. ׳הכה את הארי׳- וכלב שעלה במקומו (ו ע"ב)
    כיון דגרמו חובין, איהו נחית לגו דרגין דלתתא וקטיל לההוא אריה, דלא בעא למיהב ליה טרפיה כדבקדמיתא, כביכול קטיל ליה, ׳הוא הכה את הארי׳ ודאי. 'לתוך הבור', לעינהא דסטרא אחרא… לדף הפיסקה
  22. ׳ביום השלג׳- הדין העליון, ׳כל ביתה לבוש שנים׳ (ו ע"ב)
    ׳ביום השלג׳, ביומא דגרמו חובין, ודינא אתדן לעילא מעם בי דינא עלאה, ועל דא כתיב ׳לא תירא לביתה משלג׳, דא דינא עלאה, אמאי, בגין ד׳כל ביתה לבוש שנים׳, ויכיל למיסבל אשא… לדף הפיסקה
  23. ׳איש מצרי׳- האור שהיה מאיר לישראל (ו ע"ב)
    מה כתיב בתריה, ׳והוא הכה את איש מצרי איש מראה׳, הכא רזא דקרא אתא לאודעא, די בכל זמנא דישראל חבו, איהו אסתלק, ומנע מנייהו כל טבין וכל נהורין דהוו נהירין לון. ׳הוא הכה את… לדף הפיסקה
  24. ׳איש מראה׳- בעלה של מראה כבוד ה' (ו ע"ב)
    ׳איש מראה׳ כמה דאת אמר ׳ומראה ולא בחידות׳. ׳איש׳ כמה דאת אמר ׳איש האלהי"ם׳, כביכול בעלה דההוא ׳מראה כבוד יהו"ה׳, דזכה לאנהגא דרגא דא בכל רעותיה בארעא, מה דלא זכי בר נש… לדף הפיסקה
  25. ׳וביד המצרי חנית׳- מטה האלהים, ובו חטא בסלע (ו ע"ב)
    ׳וביד המצרי חנית׳ דא מטה האלהי"ם דהוא אתמסר בידיה, כמה דאת אמר ׳ומטה האלהי"ם בידי׳, ודא איהו מטה דאתברי ערב שבת בין השמשות, וחקוק ביה שמא קדישא גליפא קדישא, ובהאי חב… לדף הפיסקה
  26. ׳ויגזול את החנית׳- נמנע ממנו המטה ונמנע האור (ו ע"ב)
    מיד ׳וירד אליו בשבט׳, בדינא קשיא. ׳ויגזול את החנית מיד המצרי׳, דמההיא שעתא אתמנע מניה ולא הוה בידיה לעלמין. ׳ויהרגהו בחניתו׳, על ההוא חובא דמחא בההוא מטה, מת ולא עאל… לדף הפיסקה
  27. ׳ואל השלשה לא בא׳- הם באים אליו ברצון הלב (ו ע"ב)
    ׳מן השלשים הכי נכבד׳, אלין שלשים שנה עלאין, דאיהו נטיל מנהון ואנגיד לתתא, ומנייהו איהו הוה נטיל ואתקרב. ׳ואל השלשה לא בא׳ אינון הוו אתיאן לגביה ויהבי ליה ברעותא דלבא,… לדף הפיסקה
  28. ׳וישימהו דוד אל משמעתו׳- שאינו נפרד מלוח לבו (ז ע"א)
    ואף על גב דלא עאל במניינא וחושבנא דלהון, ׳וישימהו דוד אל משמעתו׳, דלא אתפרש מלוחא דלביה לעלמין, לית פרודא להון לעלמין. דוד שם ליה לביה, ואיהו לאו לדוד, בגין דתושבחן… לדף הפיסקה
  29. היעלמות המחמר- צדיקי העולם ההוא באים אליהם (ז ע"א)
    נפלו רבי אלעזר ורבי אבא קמיה, אדהכי והכי לא חמו ליה, קמו ואסתכלו לכל סטרין ולא חמו ליה, יתבו ובכו ולא יכילו למללא דא לדא. לבתר שעתא אמר רבי אבא, ודאי הא דתנינן, דבכל… לדף הפיסקה
  30. ׳מה רב טובך׳- הטוב העליון הצפון ליראיו (ז ע"א)
    פתח רבי אלעזר ואמר, ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך׳ וגו', כמה הוא טבא עלאה ויקירא, דזמין קודשא בריך הוא למעבד גבי בני נשא, לאינון זכאין עלאין דחלי חטאה דמשתדלי באורייתא,… לדף הפיסקה
  31. ׳רב׳- אילן גדול וחזק, המכניסו לרום הרקיעים (ז ע"א)
    תו ׳מה רב טובך׳, הכא אגליף רזא דחכמתא, וכל רזין אתכלילו הכא. 'מה' כמה דאתמר. ׳רב׳ דא אילנא רב ותקיף, בגין דאית אילנא אחרא זוטא מניה, ודא הוא רב, ואעיל ליה ברום רקיעין. לדף הפיסקה
  32. ׳טובך׳- האור הראשון, ו׳פעלת׳ גן העדן העליון (ז ע"א)
    ׳טובך׳ דא אור דאתברי ביומא קדמאה. ׳אשר צפנת ליראיך׳, בגין דגניז ליה לצדיקייא בההוא עלמא. ׳פעלת׳ דא גן עדן עלאה, דכתיב ׳מכון לשבתך פעלת יהו"ה׳, ודא הוא ׳פעלת לחוסים בך׳. לדף הפיסקה
  33. ׳נגד בני אדם׳- גן העדן שלמטה (ז ע"א)
    ׳נגד בני אדם׳ דא גן עדן דלתתא, דכל צדיקייא תמן קיימי ברוחא דאתלבש בלבוש יקר, כגוונא ודיוקנא דהאי עלמא, ודא איהו ׳נגד בני אדם׳, בההוא דיוקנא דבני אדם דהאי עלמא, וקיימי… לדף הפיסקה
  34. נראים נגד בני אדם- לעשות להם נסים כמלאכים (ז ע"א)
    ולזמנין אתחזון נגד בני אדם למעבד לון נסין כמלאכין עלאין, כגוונא דחזינא השתא נהירו דבוצינא עלאה, ולא זכינא לאסתכלא ולמנדע רזין דחכמתא יתיר. לדף הפיסקה
  35. ׳מות נמות כי אלהים ראינו׳- ואנו ראינו ונתקיימנו (ז ע"א)
    פתח רבי אבא ואמר, ׳ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהי"ם ראינו׳, אף על גב דמנוח לא הוה ידע מאי עבידתיה, אמר הואיל וכתיב ׳כי לא יראני האדם וחי׳, ודאי אנן חזינן, ובגין כך… לדף הפיסקה
  36. ענפי האילנות אומרים שירה- ׳התקבצו למקומכם׳ (ז ע"א)
    אזלו, מטו לחד טורא והוה נטי שמשא, שרו ענפין דאילנא דטורא לאקשא דא בדא ואמרי שירתא. עד דהוו אזלי, שמעו חד קלא תקיפא דהוה אמר, בני אלהין קדישין, אינון דאתבדרו ביני חייא… לדף הפיסקה
  37. ׳קול ה' שובר ארזים׳- פחד גדול נפל עליהם (ז ע"א)
    בההיא שעתא שמעו קל ענפי דאילנין רב ותקיף, והוו אמרי ׳קול יהו"ה שובר ארזים׳, נפלו על אנפיהו רבי אלעזר ורבי אבא, ודחילו סגיא נפל עליהו, קאמו בבהילו ואזלו ולא שמעו מידי,… לדף הפיסקה
  38. רשב"י בבית רבי יוסי- שתי עטרות מבניהו בן יהוידע (ז ע"ב)
    כד מטו לבי רבי יוסי ברבי שמעון בן לקוניא, חמו לרבי שמעון בן יוחאי תמן, חדו. חדי רבי שמעון, אמר לון, ודאי ארחא דנסין ואתין עלאין קא עברתון, דאנא דמיכנא השתא, וחמינא לכו… לדף הפיסקה
  39. ׳ה' שמעתי שמעך יראתי׳- חבקוק ושני החיבוקים (ז ע"ב)
    דחיל רבי שמעון ובכה, אמר, ׳יהו"ה שמעתי שמעך יראתי׳, האי קרא חבקוק אמרו בשעתא דחמא מיתתיה, ואתקיים על ידא דאלישע. אמאי אקרי חבקוק, בגין דכתיב ׳למועד הזה כעת חיה את חובקת… לדף הפיסקה
  40. שם החקוק בשבעים ושנים שמות- שחקק בו אלישע (ז ע"ב)
    אשכחנא בספרא דשלמה מלכא, שמא גליפא דשבעין ותרין שמהן אגליף עלוי בתבין, בגין דאתוון דאלפא ביתא דאגליף ביה אבוי בקדמיתא, כד מית פרחו מניה, והשתא דאלישע חבק ליה, אגליף ביה… לדף הפיסקה
  41. ׳בקרב שנים חייהו׳- הנקשר בשנים הקדמוניות (ז ע"ב)
    ואיהו אמר ׳יהו"ה שמעתי שמעך יראתי׳, שמענא מה דהוה לי דאטעימנא מההוא עלמא ודחילנא. שרא למתבע רחמין על נפשיה, ואמר ׳יהו"ה פעלך׳ דעבדת לי, ׳בקרב שנים׳ יהון ׳חייהו׳, כמו… לדף הפיסקה
  42. רשב"י בוכה- ׳אתם זכיתם לראות פנים בפנים׳ (ז ע"ב)
    בכה רבי שמעון ואמר, אוף אנא ממה דשמענא דחילנא לקודשא בריך הוא. זקיף ידוי על רישיה ואמר, ומה רב המנונא סבא נהירו דאורייתא, זכיתון אתון למחמי אפין באפין ולא זכינא ביה.… לדף הפיסקה