ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 10: מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא › פיסקה 7 (ה ע"ב)

שבת שנשארה בבושה- נתעטרה ב׳מקדשי תיראו׳

הקדמה · מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא · מאמר 10 · פיסקה 7 · דף ה ע"ב

לשון הזוהר

אִשְׁתְּאַר שַׁבָּת אַחֲרָא דְּלָא אִדְּכַר וַהֲוָה בְּכִסּוּפָא, אָמְרָה קַמֵּיהּ, מָארֵי דְעָלְמָא, מִיּוֹמָא דַּעֲבַדְתְּ לִי שַׁבָּת אִתְקְרִינָא, וְיוֹמָא לָאו אִיהוּ בְּלָא לֵילְיָא. אָמַר לָהּ, בְּרַתִּי, שַׁבָּת אַנְתְּ וְשַׁבָּת קָרִינָא לָךְ, אֲבָל הָא אֲנָא מְעַטַּר לָךְ בְּעִטְרָא עִלָּאָה יַתִּיר, אַעֲבַר כָּרוֹזָא וְאָמַר, ׳מִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ׳, וְדָא שַׁבָּת דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, דְּאִיהִי יִרְאָה, וְשָׁרְיָא בָּהּ יִרְאָה. וּמַאן אִיהוּ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַכְלִיל וְאָמַר ׳אֲנִי יהו"ה׳.

תרגום

נִשְׁאֲרָה שַׁבָּת אַחֶרֶת שֶׁלֹּא נִזְכְּרָה וְהָיְתָה בְּבוּשָׁה. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָם, מִיּוֹם שֶׁעָשִׂיתָ אוֹתִי שַׁבָּת נִקְרֵאתִי, וְהַיּוֹם אֵינוֹ בְּלֹא לַיְלָה. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אַתְּ שַׁבָּת, וְשַׁבָּת קָרָאתִי לָךְ, אֲבָל הֲרֵינִי מְעַטֵּר אוֹתָךְ בַּעֲטָרָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה. הֶעֱבִיר כָּרוֹז וְאָמַר מִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ. וְזוֹ שַׁבָּת שֶׁל לֵיל שַׁבָּת שֶׁהִיא יִרְאָה, וְשׁוֹרָה בָּהּ יִרְאָה. וּמִי הוּא, שהקב"ה הִכְלִיל וְאָמַר אֲנִי ה'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אשתאר שבת אחרא דלא אדכר והוה בכסופא, אמרה קמיה, מארי דעלמא, מיומא דעבדת לי שבת אתקרינא, ויומא לאו איהו בלא ליליא. אמר לה, ברתי, שבת אנת ושבת קרינא לך, אבל הא אנא מעטר לך בעטרא עלאה יתיר, אעבר כרוזא ואמר, ׳מקדשי תיראו׳, ודא שבת דמעלי שבתא, דאיהי יראה, ושריא בה יראה. ומאן איהו, דקודשא בריך הוא אכליל ואמר ׳אני יהו"ה׳.

התרגום: נשארה שבת אחרת שלא נזכרה והיתה בבושה. אמרה לפניו: רבון העולם, מיום שעשית אותי שבת נקראתי, והיום אינו בלא לילה. אמר לה: בתי, את שבת, ושבת קראתי לך, אבל הריני מעטר אותך בעטרה יותר עליונה. העביר כרוז ואמר מקדשי תיראו. וזו שבת של ליל שבת שהיא יראה, ושורה בה יראה. ומי הוא, שהקב"ה הכליל ואמר אני ה'.

מן המפרשים

מקדש מלך: והוה בכיסופא פי' על אשר לא הזכיר רק ב' שבתות כי שבתותי ב': ויומא לאו איהו בלא ליליא וכיון שיומא שהוא זעיר נקר' שבת גם הלילה שהיא נוקביה תקרא שבת. ומקדשי תיראודא וכו' רחל הנקראת יראת ה'. ושרייא בה יראה היא חכמה הנקר' ירא'…

רמ"ז: אשתאר שבת אחרא דלא אדכר. היא רחל העומדת חוץ לז"א. והקשה המד"ל דאמאי לא תכלל גם היא בשם שבתותי. ותירץ דשבתותי משמע דכורין, שבתות י'. ולא צריכינן להא, דאיכא למימר תפסת מועט תפסת, ולא יהיו אלא ב'. וכ"ש כד יהיב טעמא דהנהו תרין…

רמ"א: יראה. מ"ה, דא[רצונו לומר שהוא מ'דת ה'דין ה'רפה]:

לכל המפרשים על פיסקה זו