ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 10: מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא › פיסקה 4 (ה ע"ב)

׳ויכל אלהים ביום השביעי׳- כל המעשים תלויים בשבת

הקדמה · מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא · מאמר 10 · פיסקה 4 · דף ה ע"ב

לשון הזוהר

וְכָל עֲבִידְתַּיְיהוּ דְּכֻלְּהוּ, בֵּין יוֹמִין קַדְמָאִין וּבֵין יוֹמִין בַּתְרָאִין, הֲווּ תַּלְיָין בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב ׳וַיְכַל אֱלֹהִי"ם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי׳ דָּא שַׁבָּת, וְדָא הוּא רַגְלָא רְבִיעָאָה דְּכֻרְסְיָיא. וְאִי תֵּימָא, אִי הָכִי מַהוּ ׳אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ׳ תְּרֵין, אֶלָּא שַׁבָּת דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, וְשַׁבְּתָא דְיוֹמָא, מַמָּשׁ לֵית לוֹן פֵּרוּדָא.

תרגום

וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל כֻּלָּם, בֵּין הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים וּבֵין הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, הָיוּ תְּלוּיִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. זוֹ הַשַּׁבָּת, וְזוֹ הִיא הָרֶגֶל הָרְבִיעִית שֶׁל הַכִּסֵּא. וְאִם תֹּאמַר, אִם כָּךְ, מַהוּ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ שְׁתַּיִם, אֶלָּא שַׁבָּת שֶׁל לֵיל שַׁבָּת, וְשַׁבָּת שֶׁל יוֹם, מַמָּשׁ אֵין לָהֶם פֵּרוּד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכל עבידתייהו דכלהו, בין יומין קדמאין ובין יומין בתראין, הוו תליין ביומא דשבתא, הדא הוא דכתיב ׳ויכל אלהי"ם ביום השביעי׳ דא שבת, ודא הוא רגלא רביעאה דכרסייא. ואי תימא, אי הכי מהו ׳את שבתותי תשמורו׳ תרין, אלא שבת דמעלי שבתא, ושבתא דיומא, ממש לית לון פרודא.

התרגום: וכל מעשיהם של כלם, בין הימים הראשונים ובין הימים האחרונים, היו תלויים ביום השבת. זהו שכתוב: ויכל אלהים ביום השביעי. זו השבת, וזו היא הרגל הרביעית של הכסא. ואם תאמר, אם כך, מהו את שבתתי תשמרו שתים, אלא שבת של ליל שבת, ושבת של יום, ממש אין להם פרוד.

מן המפרשים

כתם פז: וכל עובדוי דכלהו יומין הוו תליין וכו' יאמר כי כל מעשה ששת ימי בראשית שהם שלש על שלש שבבנין הקדוש הנה מקודם היא הנקוד' הנרמזת בעגולה שממנה מתפשטים ששה אלכסונות בחיוב המחוגה כאשר ביארנו למעלה בענין סוד השבת בסוד אל יצא איש…

מקדש מלך: תליין ביומא דשבתא וכו' פירוש שמן הראוי היה שיום השבת תהיה המ' ראש לכל הו"ק להלחם עם הקליפות ולברר מהם הבירורין אלא שאין דרך האשה להיות ראש במלחמה. לכך ביום שבת עולים העולמות מעלה מעלה ואין מבררים שום בירור רק הם מזדווגים ע"י…

אור החמה: גליון. אלא שבת דמעלי שבתא וגו' תרומה קל"ה ב' ובזוהר שיר השירים שבת דמעלי שבתא תפלה של יד שבת דומיא תפילין דרישא ע"ש בפסוק לריח שמניך וגו': ואומ' ובקדוש' דאנן מקדשין תלתין וחמש תיבין וסליק כלא לשבעין שמהן וגו' תיקון כ"ד דף ס"ח…

לכל המפרשים על פיסקה זו