ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 10: מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא › פיסקה 5 (ה ע"ב)

׳ומקדשי תיראו׳- קושיית המחמר על קדושת השבת

הקדמה · מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא · מאמר 10 · פיסקה 5 · דף ה ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר הַהוּא טַיָּיעָא דַּהֲוָה טָעִין בַּתְרַיְיהוּ, וּמַהוּ ׳וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ׳. אָמַר לֵיהּ, דָּא קְדוּשָּׁא דְשַׁבָּת. אָמַר לֵיהּ, וּמַהוּ קְדוּשָּׁא דְשַׁבָּת. אָמַר לֵיהּ, דָּא קְדוּשָּׁא דְּאִתְמַשְׁכָא מִלְּעֵילָּא. אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי עֲבִידְתָּ לְשַׁבָּת דְּלָאו אִיהוּ קֹדֶשׁ, אֶלָּא קְדוּשָּׁא דְּשָׁרְיָא עֲלוֹי מִלְּעֵילָּא. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וְהָכִי הוּא, ׳וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עוֹנֶג לִקְדוֹשׁ יהו"ה מְכוּבָּד׳, אַדְכַּר שַׁבָּת לְחוּד וּקְדוֹשׁ יהו"ה לְחוּד. אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי, מַאן ׳קְדוֹשׁ יהו"ה׳. אָמַר לֵיהּ, קְדוּשָּׁא דְּנָחֲתָא מִלְּעֵילָּא וְשָׁרְיָא עֲלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, אִי קְדוּשָּׁא דְּאִתְמַשְׁכָא מִלְּעֵילָּא אִקְּרִי מְכוּבָּד, אִתְחֲזִי דְּשַׁבָּת לָאו אִיהוּ מְכוּבָּד, וּכְתִיב ׳וְכִבַּדְתּוֹ׳. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי אַבָּא, אַנַּח לְהַאי גַּבְרָא, דְּמִלָּה חַדְתָּא דְּחָכְמְתָא אִית בֵּיהּ, דַּאֲנָן לָא יְדַעְנָא בָּהּ. אָמְרוּ לֵיהּ, אֵימָא אַנְתְּ.

תרגום

אָמַר אוֹתוֹ סוֹחֵר שֶׁהָיָה מְחַמֵּר אַחֲרֵיהֶם, וּמַהוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ. אָמַר לוֹ, זוֹ קְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת. אָמַר לוֹ, וּמַהִי קְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת. אָמַר לוֹ, זוֹ הַקְּדֻשָּׁה הַנִּמְשֶׁכֶת מִלְמַעְלָה. אָמַר לוֹ, אִם כָּךְ, עָשִׂיתָ שֶׁהַשַּׁבָּת אֵינוֹ קֹדֶשׁ, אֶלָּא קְדֻשָּׁה הַשּׁוֹרָה עָלָיו מִלְמַעְלָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וְכָךְ זֶה, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד. הִזְכִּיר שַׁבָּת לְחוּד וּקְדוֹשׁ ה' לְחוּד. אָמַר לוֹ, אִם כָּךְ, מִיהוּ קְדוֹשׁ ה'. אָמַר לוֹ, הַקְּדֻשָּׁה הַיּוֹרֶדֶת מִלְמַעְלָה וְשׁוֹרָה עָלָיו. אָמַר לוֹ, אִם הַקְּדֻשָּׁה הַנִּמְשֶׁכֶת מִלְמַעְלָה נִקְרֵאת מְכֻבָּד, נִרְאֶה שֶׁשַּׁבָּת אֵינוֹ מְכֻבָּד, וְכָתוּב וְכִבַּדְתּוֹ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי אַבָּא, הַנַּח לָאִישׁ הַזֶּה, שֶׁדָּבָר חָדָשׁ שֶׁל חָכְמָה יֵשׁ בּוֹ, שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים בּוֹ. אָמְרוּ לוֹ, אֱמֹר אַתָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ההוא טייעא דהוה טעין בתרייהו, ומהו ׳ומקדשי תיראו׳. אמר ליה, דא קדושא דשבת. אמר ליה, ומהו קדושא דשבת. אמר ליה, דא קדושא דאתמשכא מלעילא. אמר ליה, אי הכי עבידת לשבת דלאו איהו קדש, אלא קדושא דשריא עלוי מלעילא. אמר רבי אבא, והכי הוא, ׳וקראת לשבת עונג לקדוש יהו"ה מכובד׳, אדכר שבת לחוד וקדוש יהו"ה לחוד. אמר ליה, אי הכי, מאן ׳קדוש יהו"ה׳. אמר ליה, קדושא דנחתא מלעילא ושריא עליה. אמר ליה, אי קדושא דאתמשכא מלעילא אקרי מכובד, אתחזי דשבת לאו איהו מכובד, וכתיב ׳וכבדתו׳. אמר רבי אלעזר לרבי אבא, אנח להאי גברא, דמלה חדתא דחכמתא אית ביה, דאנן לא ידענא בה. אמרו ליה, אימא אנת.

התרגום: אמר אותו סוחר שהיה מחמר אחריהם, ומהו ומקדשי תיראו. אמר לו, זו קדשה של שבת. אמר לו, ומהי קדשה של שבת. אמר לו, זו הקדשה הנמשכת מלמעלה. אמר לו, אם כך, עשית שהשבת אינו קדש, אלא קדשה השורה עליו מלמעלה. אמר רבי אבא, וכך זה, וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכבד. הזכיר שבת לחוד וקדוש ה' לחוד. אמר לו, אם כך, מיהו קדוש ה'. אמר לו, הקדשה היורדת מלמעלה ושורה עליו. אמר לו, אם הקדשה הנמשכת מלמעלה נקראת מכבד, נראה ששבת אינו מכבד, וכתוב וכבדתו. אמר רבי אלעזר לרבי אבא, הנח לאיש הזה, שדבר חדש של חכמה יש בו, שאיננו יודעים בו. אמרו לו, אמר אתה.

מן המפרשים

כתם פז: אמר ההוא טייעא דהוה טעין אבתרייהו שלא חששו בו שהיה יודע ועל כן לא חששו לכבודו מקודם אבל הניחו אותו לאחוריהם. ענה ואמר ומהו ומקדשי תיראו כדי ליכנס עמהם בדברים לגלות להם סוד נכמס בענין השבת אמר מהו ומקדשי תיראו וזה לפי שידוע הוא…

מקדש מלך: אמר ההוא טייעא ומהו ומקדשי תיראו דלא ס"ל כפשטא לירא מהמקדש שלא ינהוג בו קלות ראש דמה עניינו גבי שבת. והשיב דא קדושא דשבתא ולפי זה הכל ענין שבת הוא:

אור החמה: ומהו ומקדשי תיראו. ירצה בשלמא אם נאמר את שבתותי על ו' ספי' ומקדשי על המ' שהיא מקדש ניחא אלא השתא דאמרת את שבתות דהיינו נמי במ' כנז' א"כ מאי ומקדשי: ותירץ ר' אלעזר כי מקדשי היא על המ' ולא על מציאות' ממש אלא על קדושת שבת והיא…

לכל המפרשים על פיסקה זו