ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 10: מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא › פיסקה 22 (ו ע"ב)

׳ביום השלג׳- הדין העליון, ׳כל ביתה לבוש שנים׳

הקדמה · מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא · מאמר 10 · פיסקה 22 · דף ו ע"ב

לשון הזוהר

׳בְּיוֹם הַשָּׁלֶג׳, בְּיוֹמָא דְּגָרְמוּ חוֹבִין, וְדִינָא אִתְּדָן לְעֵילָּא מֵעִם בֵּי דִינָא עִלָּאָה, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג׳, דָּא דִּינָא עִלָּאָה, אַמַּאי, בְּגִין דְּ׳כָל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים׳, וְיָכִיל לְמִיסְבַּל אֶשָּׁא תַּקִּיפָא. עַד כָּאן רָזָא דִקְרָא.

תרגום

בְּיוֹם הַשָּׁלֶג - בַּיּוֹם שֶׁגָּרְמוּ הַחֲטָאִים, וְהַדִּין נִדּוֹן לְמַעְלָה מֵעִם בֵּית הַדִּין הָעֶלְיוֹן. וְעַל זֶה כָּתוּב: לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג, זֶה הַדִּין הָעֶלְיוֹן. לָמָּה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים, וְיָכוֹל לִסְבֹּל אֵשׁ חֲזָקָה. עַד כָּאן סוֹד הַכָּתוּב.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ביום השלג׳, ביומא דגרמו חובין, ודינא אתדן לעילא מעם בי דינא עלאה, ועל דא כתיב ׳לא תירא לביתה משלג׳, דא דינא עלאה, אמאי, בגין ד׳כל ביתה לבוש שנים׳, ויכיל למיסבל אשא תקיפא. עד כאן רזא דקרא.

התרגום: ביום השלג - ביום שגרמו החטאים, והדין נדון למעלה מעם בית הדין העליון. ועל זה כתוב: לא תירא לביתה משלג, זה הדין העליון. למה, משום שכל ביתה לבש שנים, ויכול לסבל אש חזקה. עד כאן סוד הכתוב.

מן המפרשים

מקדש מלך: בלאדן שמיה כל ארץ שאינו מכלל הקדושה שנקראת אדם אבל זה דמות כלב וע"ד כתיב לא תירא לביתה משלג דא דינא עילאה אמאי בגין דכל ביתה לבוש שנים גרסינן: ופירוש שנים הם שנים קדמוניות שהם ו"ק דזעיר ועיין בפרשת ויחי דף רל"ח שביאר שם הענין:

אור החמה: ע"כ רזא דקרא ירצה שהכתוב מדבר ע"ד הסוד ואין סדר הכתוב מהופך כי סדר המדרגות נקט ראשונה בספי' כנז' אח"כ במלאכים ואח"כ והוא הכה איש מצרי באנשים כפשטו ולא נקט סדר העניינים בזמנם שא"כ סדר הכתוב מהופך כי הכה איש מצרי הוא קודם להוא…

רמ"ז: ביום השלג ביומא דגרמו חובין וכו'. ותוכיות הענין בקיצור הוא, שידוע שעצם תיקון העולם הוא במה שיתלבשו או"א בז"א בבחינת ז' תחתונות שלהם וישארו ח"ב שלהם למעלה בזווגם התדירי שעליו כתוב 'ונהר יוצא מעדן' (בראשית ב י) דלא פסיק, ואז…

לכל המפרשים על פיסקה זו