העיגול והריבוע שבשמור- ושבת עליונה שבזכור
הקדמה · מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא · מאמר 10 · פיסקה 9 · דף ה ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין דְּעִגּוּלָא וְרִבּוּעָא דָא אִינּוּן שַׁבְּתוֹתַי, כְּלִילָן תַּרְוַיְיהוּ בְּשָׁמוֹר, דִּכְתִיב ׳תִּשְׁמוֹרוּ׳, דְּהָא שַׁבָּת עִלָּאָה הָכָא לָא אִתְכְּלִיל בְּשָׁמוֹר אֶלָּא בְּזָכוֹר, דְּהָא מַלְכָּא עִלָּאָה בְּזָכוֹר אִסְתַּיַּים, וְעַל דָּא אִקְּרִי מַלְכָּא דִּשְׁלָמָא דִּילֵיהּ, וּשְׁלָמָא דִילֵיהּ זָכוֹר אִיהוּ.
תרגום
וּמִשּׁוּם שֶׁהָעִגּוּל וְהָרִבּוּעַ הַזֶּה הֵם שַׁבְּתֹתַי, כְּלוּלִים שְׁנֵיהֶם בְּשָׁמוֹר, כַּכָּתוּב תִּשְׁמֹרוּ. שֶׁהֲרֵי שַׁבָּת עֶלְיוֹנָה כָּאן לֹא נִכְלְלָה בְּשָׁמוֹר אֶלָּא בְּזָכוֹר, שֶׁהֲרֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן מִסְתַּיֵּם בְּזָכוֹר, וְעַל זֶה נִקְרָא מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. וְהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ זָכוֹר הוּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דעגולא ורבועא דא אינון שבתותי, כלילן תרוייהו בשמור, דכתיב ׳תשמורו׳, דהא שבת עלאה הכא לא אתכליל בשמור אלא בזכור, דהא מלכא עלאה בזכור אסתיים, ועל דא אקרי מלכא דשלמא דיליה, ושלמא דיליה זכור איהו.
התרגום: ומשום שהעגול והרבוע הזה הם שבתתי, כלולים שניהם בשמור, ככתוב תשמרו. שהרי שבת עליונה כאן לא נכללה בשמור אלא בזכור, שהרי המלך העליון מסתים בזכור, ועל זה נקרא מלך שהשלום שלו. והשלום שלו זכור הוא.
מן המפרשים
כתם פז: ובגין דעגולא ורבועא דא כלילן תרוויהו בשמור הודיע מה שכבר כתבנו שמדת הבינה שהוא שבת הגדול נכללת בי"סוד כי היא ראש הנהר ואינה נכללת בשמו"ר רק בזכו"ר אמנם היסו"ד שהוא סוף הנהר נכלל בשמור ואמר כי על סוד זה נקראת מלך שהשלום שלו…
מקדש מלך: ובגין דעיגולא וריבועא דא אינון שבתותי כלילן תרוויהו בשמור פי' שהאזהרה של שבתותי תשמורו היא על המ' הנקרא שמור ור"ל שבתותי תרי שניהם בשכינה ולא כפי' ראשון שהם שבת עילאה ושבת תתאה. עכ"ל הרי"מ ז"ל:
רמ"א: דעגולא ורבועא. ] עיין לקמן דף י"ג ע"ד ודף י"ד ע"א (ז"ח בראשית ט: י :) :