ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 10: מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא › פיסקה 38 (ז ע"ב)

רשב"י בבית רבי יוסי- שתי עטרות מבניהו בן יהוידע

הקדמה · מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא · מאמר 10 · פיסקה 38 · דף ז ע"ב

לשון הזוהר

כַּד מָטוּ לְבֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוֹנְיָא, חֲמוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי תַּמָּן, חֲדוּ. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, אָמַר לוֹן, וַדַּאי אָרְחָא דְּנִסִּין וְאָתִין עִלָּאִין קָא עֲבַרְתּוּן, דַּאֲנָא דְּמִיכְנָא הַשְׁתָּא, וַחֲמִינָא לְכוּ וְלִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע דְּקָא מְשַׁדַּר לְכוּ תְּרֵין עִטְרִין עַל יְדָא דְּחַד סָבָא לְאַעֲטָרָא לְכוּ, וַדַּאי בְּאָרְחָא דָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הֲוָה, תּוּ דְּחָמִינָא אַנְפַּיְיכוּ מְשַׁנְּיָין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יָאוּת אֲמַרְתּוּן דְּחָכָם עָדִיף מִנָּבִיא. אָתָא רַבִּי אֶלְעָזָר וְשַׁוִּי רֵישֵׁיהּ בֵּין בִּרְכּוֹי דַּאֲבוּי וְסָח עוּבָדָא.

תרגום

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקוֹנְיָא, רָאוּ שָׁם אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שָׂמְחוּ. שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר לָהֶם, וַדַּאי דֶּרֶךְ שֶׁל נִסִּים וְאוֹתוֹת עֶלְיוֹנִים עֲבַרְתֶּם, שֶׁאֲנִי יָשַׁנְתִּי עַכְשָׁו, וְרָאִיתִי אֶתְכֶם וְאֶת בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע שֶׁשּׁוֹלֵחַ לָכֶם שְׁתֵּי עֲטָרוֹת עַל יְדֵי זָקֵן אֶחָד לְעַטֶּרְכֶם. וַדַּאי שֶׁבַּדֶּרֶךְ הַזּוֹ הקב"ה הָיָה. וְעוֹד, שֶׁרָאִיתִי אֶת פְּנֵיכֶם מְשֻׁנּוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יָפֶה אֲמַרְתֶּם, שֶׁחָכָם עָדִיף מִנָּבִיא. בָּא רַבִּי אֶלְעָזָר וְשָׂם אֶת רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכֵּי אָבִיו וְסִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כד מטו לבי רבי יוסי ברבי שמעון בן לקוניא, חמו לרבי שמעון בן יוחאי תמן, חדו. חדי רבי שמעון, אמר לון, ודאי ארחא דנסין ואתין עלאין קא עברתון, דאנא דמיכנא השתא, וחמינא לכו ולבניהו בן יהוידע דקא משדר לכו תרין עטרין על ידא דחד סבא לאעטרא לכו, ודאי בארחא דא קודשא בריך הוא הוה, תו דחמינא אנפייכו משניין. אמר רבי יוסי, יאות אמרתון דחכם עדיף מנביא. אתא רבי אלעזר ושוי רישיה בין ברכוי דאבוי וסח עובדא.

התרגום: כשהגיעו לבית רבי יוסי בן רבי שמעון בן לקוניא, ראו שם את רבי שמעון בן יוחאי, שמחו. שמח רבי שמעון, ואמר להם, ודאי דרך של נסים ואותות עליונים עברתם, שאני ישנתי עכשו, וראיתי אתכם ואת בניהו בן יהוידע ששולח לכם שתי עטרות על ידי זקן אחד לעטרכם. ודאי שבדרך הזו הקב"ה היה. ועוד, שראיתי את פניכם משנות. אמר רבי יוסי, יפה אמרתם, שחכם עדיף מנביא. בא רבי אלעזר ושם את ראשו בין ברכי אביו וספר המעשה.

מן המפרשים

כתם פז: אתא ר' אליעזר ושוי רגלוי בין ברכוי דאבוי כאדם הניצול מצער ומתחבק עם אביו בשמחה מתוך הצער שעבר עליו סח ליה עובדא דחיל ר"ש ובכה. נתיירא מפאת ר' אלעזר בנו שראה לרב המנונא סבא שמא בא להודיעו שזמנו לו מקום בג"ע. ובכה על שלא וכה הוא…

מקדש מלך: דחד סבא כתב הרב כי נשמת בניהו היא ברב המנונא ומתנוצץ בבנו וכאלו בניהו המדבר אליהם תרין עטרין? הס פסוק את שבתותי ופ' ובניהו. אבל פ' הוא הכה ומן השלשים הם נכללים באלו השנים דע"ב שמהן כתב הרב בס' הליקוטים כי חבקוק היה מנשיקין…

אור החמה: תרין עטרין וגו' כל סוד וסוד שהאדם יודע בתורה היא עטרה א' שהצדיק מתעטר בה בג"ע: בשעתא דחמא מיתתיה ואתקיים פי' כאשר נסתכל בענין מיתתו וקיומו אח"כ: אמאי אתקרי חבקוק שהוא שם משונה שאין לו גזרה: בתיבין אתקיים וגו' הענין כי השם כולו…

לכל המפרשים על פיסקה זו