ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 10: מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא › פיסקה 28 (ז ע"א)

׳וישימהו דוד אל משמעתו׳- שאינו נפרד מלוח לבו

הקדמה · מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא · מאמר 10 · פיסקה 28 · דף ז ע"א

לשון הזוהר

וְאַף עַל גַּב דְּלָא עָאל בְּמִנְיָינָא וְחוּשְׁבָּנָא דִּלְהוֹן, ׳וַיְשִׂימֵהוּ דָוִד אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ׳, דְּלָא אִתְפָּרַשׁ מִלּוּחָא דְלִבֵּיהּ לְעָלְמִין, לֵית פֵּרוּדָא לְהוֹן לְעָלְמִין. דָּוִד שָׂם לֵיהּ לִבֵּיהּ, וְאִיהוּ לָאו לְדָוִד, בְּגִין דְּתוּשְׁבְּחָן וְשִׁירִין וְרַחֲמִין דְּסִיהֲרָא עָבִיד לְשִׁמְשָׁא, אִיהִי מְשִׁיכַת לֵיהּ לְגַבָּהּ לְמֶהֱוֵי דִּיּוּרֵיהּ בַּהֲדָהּ, וְדָא אִיהוּ ׳וַיְשִׂימֵהוּ דָוִד אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ׳.

תרגום

וְאַף עַל גַּב שֶׁלֹּא נִכְנַס בַּמִּנְיָן וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁלָּהֶם, וַיְשִׂמֵהוּ דָוִד אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ, שֶׁלֹּא נִפְרַד מִלּוּחַ לִבּוֹ לְעוֹלָמִים, אֵין לָהֶם פֵּרוּד לְעוֹלָמִים. דָּוִד שָׂם לִבּוֹ אֵלָיו, וְהוּא לֹא לְדָוִד, מִשּׁוּם שֶׁהַתִּשְׁבָּחוֹת וְהַשִּׁירִים וְהָאֲהָבִים שֶׁהַלְּבָנָה עוֹשָׂה לַשֶּׁמֶשׁ, הִיא מוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ אֵלֶיהָ שֶׁיִּהְיֶה דִיּוּרוֹ עִמָּהּ, וְזֶהוּ וַיְשִׂמֵהוּ דָוִד אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואף על גב דלא עאל במניינא וחושבנא דלהון, ׳וישימהו דוד אל משמעתו׳, דלא אתפרש מלוחא דלביה לעלמין, לית פרודא להון לעלמין. דוד שם ליה לביה, ואיהו לאו לדוד, בגין דתושבחן ושירין ורחמין דסיהרא עביד לשמשא, איהי משיכת ליה לגבה למהוי דיוריה בהדה, ודא איהו ׳וישימהו דוד אל משמעתו׳.

התרגום: ואף על גב שלא נכנס במנין וחשבון שלהם, וישמהו דוד אל משמעתו, שלא נפרד מלוח לבו לעולמים, אין להם פרוד לעולמים. דוד שם לבו אליו, והוא לא לדוד, משום שהתשבחות והשירים והאהבים שהלבנה עושה לשמש, היא מושכת אותו אליה שיהיה דיורו עמה, וזהו וישמהו דוד אל משמעתו.

מן המפרשים

מקדש מלך: דוד שם ליה לביה וכו' פי' מלכות היא המעוררת היסוד ע"י קישוטיה הם המ"ן אשר בה ואין היסוד מתעורר מעצמו אל הזווג רק על ידה. וז"ש ואיהו לאו לדוד אלא דוד שם ליה לביה:

אור החמה: לית פרודא להון לעלמין פי' להון בערך עצמם בערך ת"ת ומ' דאצילות לית פרודא לעלמין ואם יש פירוד הוא בערכנו התחתונים כנז' בתיקונים: והוקש' לו לשון וישימהו ונודע שהייחוד הוא רוב פעמים מ' עול' לגבי ת"ת לז"א כי בחינת דוד דהיינו שירין…

רמ"ז: לית לון פירודא לעלמין. ירצה שבכל זמן מהזמנים יש שם שרש למלכות אפילו בזמן החורבן, וכמש"ה 'שימני כחותם על לבך' וגו' (שה"ש ח ו) :

לכל המפרשים על פיסקה זו