׳ויגזול את החנית׳- נמנע ממנו המטה ונמנע האור
הקדמה · מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא · מאמר 10 · פיסקה 26 · דף ו ע"ב
לשון הזוהר
מִיָּד ׳וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט׳, בְּדִינָא קַשְׁיָא. ׳וַיִּגְזוֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי׳, דְּמֵהַהִיא שַׁעְתָּא אִתְמְנַע מִנֵּיהּ וְלָא הֲוָה בִּידֵיהּ לְעָלְמִין. ׳וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ׳, עַל הַהוּא חוֹבָא דְּמָחָא בְּהַהוּא מַטֶּה, מֵת וְלָא עָאל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא, וְאִתְמְנַע נְהוֹרָא דָא מִיִּשְׂרָאֵל.
תרגום
מִיָּד - וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט, בְּדִין קָשֶׁה, וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי - שֶׁמֵּהַשָּׁעָה הַהִיא נִמְנַע מִמֶּנּוּ וְלֹא הָיָה בְּיָדוֹ לְעוֹלָמִים. וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ - עַל אוֹתוֹ הַחֵטְא שֶׁהִכָּה בַּמַּטֶּה הַהוּא, מֵת וְלֹא נִכְנַס לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְנִמְנַע הָאוֹר הַזֶּה מִיִּשְׂרָאֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מיד ׳וירד אליו בשבט׳, בדינא קשיא. ׳ויגזול את החנית מיד המצרי׳, דמההיא שעתא אתמנע מניה ולא הוה בידיה לעלמין. ׳ויהרגהו בחניתו׳, על ההוא חובא דמחא בההוא מטה, מת ולא עאל לארעא קדישא, ואתמנע נהורא דא מישראל.
התרגום: מיד - וירד אליו בשבט, בדין קשה, ויגזל את החנית מיד המצרי - שמהשעה ההיא נמנע ממנו ולא היה בידו לעולמים. ויהרגהו בחניתו - על אותו החטא שהכה במטה ההוא, מת ולא נכנס לארץ הקדושה, ונמנע האור הזה מישראל.
מן המפרשים
אור יקר: ולא עאל לארעא קדישא שאין ענין־זה נרמז בפסוק אלא מיתתו לבד. יד) אומרו: דאיהו נטיל מנהון וכו׳ ואח״ב: ומנייהו חוה נטיל ואתקרב. אומרו דשלשים ושלשה הכל דבר אהד; למה שינה הכתוב, דמתחלה קרי להו שלשים ואהד כן שלשי׳ יס אומרו ; ואיהו לא…
רמ"ז: וירד אליו בשבט בדינא קשיא. פירוש כבר ידעת שסוד התעלמות האורות הוא סוד ירידה כמ"ש הרב זלה"ה (שעה"פ וישב לט) בפסוק 'ויוסף הורד מצרימה' (בראשית לט א) . ושיעור הענין, שבניהו האמור שה"ס ההוא רוחא, נפגם ונתעלה לדעת שה"ס ו' כנודע,…
רמ"א: מת ולא עאל. עיין לקמן דף ל"ד ע"ד [ע"ב] בראשו (כח:) :