יו"ד שעשתה קרב- עם כ"ף ועם סמ"ך
הקדמה · מעשה המחמר בנו של רב המנונא סבא · מאמר 10 · פיסקה 12 · דף ו ע"א
לשון הזוהר
אָמְרוּ לֵיהּ, מַאן יָהַב לָךְ לְמֵיזַל הָכָא לְמֶהֱוֵי טָעוּן בַּחֲמָרֵי. אָמַר לוֹן, יוּ"ד עָבַד קְרָבָא בִּתְרֵין אַתְוָון בְּכָ"ף וְסָמֶ"ךְ לְאִתְקַשְּׁרָא בַּהֲדָאִי , כָּ"ף לָא בָּעָא לְאִסְתַּלְּקָא וּלְאִתְקַשְּׁרָא, בָּתַר דְּלָא יָכְלָא לְמֶהֱוֵי רִגְעָא חֲדָא אֶלָּא בֵּיהּ. סָמֶ"ךְ לָא בָּעָא לְאִסְתַּלְּקָא, בְּגִין לְסַעֲדָא לְאִינּוּן דְּנָפְלִין, דְּהָא בְּלִי סָמֶ"ךְ לָא יָכְלִין לְמֶהֱוֵי.
תרגום
אָמְרוּ לוֹ: מִי נָתַן לְךָ לָלֶכֶת כָּאן וְלִהְיוֹת מְחַמֵּר בַּחֲמוֹרִים. אָמַר לָהֶם: יוּ"ד עָשְׂתָה קְרָב עִם שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, עִם כָּ"ף וְסָמֶ"ךְ, לְהִתְקַשֵּׁר עִמִּי. כָּ"ף לֹא רָצְתָה לְהִסְתַּלֵּק וּלְהִתְקַשֵּׁר, אַחַר שֶׁלֹּא יָכְלָה לִהְיוֹת רֶגַע אֶחָד אֶלָּא בּוֹ. סָמֶ"ךְ לֹא רָצְתָה לְהִסְתַּלֵּק, כְּדֵי לַעֲזֹר לְאוֹתָם הַנּוֹפְלִים, שֶׁהֲרֵי בְּלִי סָמֶ"ךְ לֹא יְכוֹלִים לִהְיוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמרו ליה, מאן יהב לך למיזל הכא למהוי טעון בחמרי. אמר לון, יו"ד עבד קרבא בתרין אתוון בכ"ף וסמ"ך לאתקשרא בהדאי , כ"ף לא בעא לאסתלקא ולאתקשרא, בתר דלא יכלא למהוי רגעא חדא אלא ביה. סמ"ך לא בעא לאסתלקא, בגין לסעדא לאינון דנפלין, דהא בלי סמ"ך לא יכלין למהוי.
התרגום: אמרו לו: מי נתן לך ללכת כאן ולהיות מחמר בחמורים. אמר להם: יו"ד עשתה קרב עם שתי אותיות, עם כ"ף וסמ"ך, להתקשר עמי. כ"ף לא רצתה להסתלק ולהתקשר, אחר שלא יכלה להיות רגע אחד אלא בו. סמ"ך לא רצתה להסתלק, כדי לעזר לאותם הנופלים, שהרי בלי סמ"ך לא יכולים להיות.
מן המפרשים
כתם פז: סמך לא בעאת לאסתלקא בגין לאסעדא לאינון דנפלין דהא בלא סמך לא יכלין למיקם יוד אתא לגבאי יחידאי נשיק לי וגפיף לי בכה עמי ואמר לי ברי מה אעביד לך אבל אנא אסתלק ואנא אתמלי מכמה טבין וכו' והא לך צורת החידה בבירור והוא כי הם נצטערו…
מקדש מלך: סמ"ך לא בעא וכו' רמז למ"ש רב המנונא על סמ"ך אמר לה אנת צריך לאתרך ולא תזוז מניה אי אנת נפיק מאתרך מה תהא עליהון דאינון נופלים הואיל ואינון סמיכין עלך. וז"ש סמ"ך לא בעא וכו' לסעדא לאינון דנופלים. ופשט הדברים ס' של כיס לא רצתה…
שער מאמרי רשב"י: יו"ד עבד קרבא בתרין אתוון וכו'. והענין הוא, כי היו"ד הזו היא יו"ד זעירא, אשר ממנה בחינת הנפש, ואות כ"ף רומזת אל כסא הכבוד כנ"ל כד נחתת כ"ף מעל כורסי יקריה אזדעזע וכו' (לעיל ג.) , והוא עולם הבריאה, ואות סמ"ך היא בחינת שש קצוות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: