ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 12: בלילא דכלה

בלילא דכלה

הקדמה · מאמר 12 · 36 פסקאות · מתחיל בדף ח ע"א

  1. ליל התחברות הכלה- בני היכלא דכלה עוסקים בתורה (ח ע"א)
    רבי שמעון הוה יתיב ולעי באורייתא, בליליא דכלה אתחברת בבעלה. דתנינן, כל אינון חברייא דבני היכלא דכלה, אצטריכו בההיא ליליא דכלה אזדמנת למהוי ליומא אחרא גו חופה בבעלה,… לדף הפיסקה
  2. ׳אשרי חלקכם׳- הכלה לא תיכנס לחופה אלא עמכם (ח ע"א)
    והוה רבי שמעון וכלהו חברייא מרננין ברנה דאורייתא, ומחדשן מלין דאורייתא כל חד וחד מנייהו, והוה חדי רבי שמעון וכל שאר חברייא. אמר לון רבי שמעון, בני, זכאה חולקכון, בגין… לדף הפיסקה
  3. ׳השמים מספרים כבוד אל׳- הכלה המתתקנת לחופה (ח ע"א)
    פתח רבי שמעון ואמר, ׳השמים מספרים כבוד אל׳ וגו', קרא דא הא אוקימנא ליה, אבל בזמנא דא דכלה אתערא למיעל לחופה ביומא דמחר, אתתקנת ואתנהירת בקישוטהא בהדי חברייא דחדאן עמה… לדף הפיסקה
  4. ׳השמים׳ הוא החתן- ׳מספרים׳ מאירים כזוהר הספיר (ח ע"א)
    וביומא דמחר כמה אוכלוסין חיילין ומשריין מתכנשין בהדה, ואיהי וכלהו מחכאן לכל חד וחד דתקינו לה בהאי ליליא. כיון דמתחברן כחדא ואיהי חמאת לבעלה, מה כתיב, ׳השמים מספרים כבוד… לדף הפיסקה
  5. ׳כבוד אל׳- כבוד הכלה הנקראת אל (ח ע"א)
    ׳כבוד אל׳ דא כבוד כלה דאקרי אל, דכתיב ׳אל זועם בכל יום׳, בכל יומי שתא אקרי אל, והשתא דהא עאלת לחופה, אקרי 'כבוד' ואקרי 'אל', יקר על יקר, נהירו על נהירו, ושלטנו על שלטנו. לדף הפיסקה
  6. ׳ומעשה ידיו מגיד הרקיע׳- בעלי קיום הברית (ח ע"א)
    כדין בההיא שעתא דשמים עאל לחופה ואתי ונהיר לה, כל אינון חברייא דאתקינו לה, כלהו אתפרשי בשמהן תמן, הדא הוא דכתיב ׳ומעשה ידיו מגיד הרקיע׳, ׳מעשה ידיו׳, אלין אינון מארי… לדף הפיסקה
  7. ׳אל תתן את פיך׳- אין לדומ"ה רשות בשומרי הברית (ח ע"א)
    רב המנונא סבא אמר הכי, ׳אל תתן את פיך לחטיא את בשרך׳, דלא יהיב בר נש פומיה למיתי להרהורא בישא, ויהא גרים למחטי לההיא בשר קדש דחתים ביה ברית קדישא, דאילו עביד כן משכין… לדף הפיסקה
  8. טענת דומ"ה על דוד- וברית קודש על תיקונו (ח ע"ב)
    דוד מלכא בשעתא דאירע ליה ההוא עובדא, דחיל, בההיא שעתא סליק דומה קמי קודשא בריך הוא ואמר ליה, מארי דעלמא, כתיב בתורה ׳ואיש אשר ינאף את אשת איש׳, וכתיב ׳ואל אשת עמיתך׳… לדף הפיסקה
  9. ׳אם לפניך גלוי׳- והותר לו בגט מלחמה (ח ע"ב)
    אמר ליה, אי קמך גלי, קמיה לא גלי. אמר ליה, ותו בהיתרא הוה מה דהוה, דהא כל אינון דעאלו לקרבא, לא עאל חד מנייהו עד דאפטר בגט לאנתתיה. אמר ליה, אי הכי הוה ליה לאורכא תלת… לדף הפיסקה
  10. טענת שלשה חדשים- ולמה שלחו ׳רד לביתך׳ (ח ע"ב)
    אמר ליה, מארי דעלמא, הא מה דאמרית, אי קמך גלי דלא שכיב בהדה אוריה, קמיה מי גלי, הוה ליה לאורכא לה תלת ירחי. ותו אי ידע דלא שכיב בהדה לעלמין, אמאי שדר לה דוד ופקיד עליה… לדף הפיסקה
  11. ארבעה חדשים שהמתין- והחשבון מניסן ועד אלול (ח ע"ב)
    אמר ליה, ודאי לא ידע, אבל יתיר מתלת ירחי אוריך, דהא ארבע ירחי הוו. דהכי תנינן, בחמשה ועשרים דניסן אעבר דוד כרוזא על כל ישראל, והוה עם יואב בשבעה יומין דסיון, ואזלו… לדף הפיסקה
  12. ׳כי בן מות האיש׳- ואין לדומ"ה רשות (ח ע"ב)
    אמר דומה, מארי דעלמא, הא מלה חדא אית לי גביה, דאיהו אפתח פומיה ואמר ׳חי יהו"ה כי בן מות האיש העושה זאת׳, ואיהו דן לנפשיה, טרונייא אית לי עליה. אמר ליה, לית לך רשו, דהא… לדף הפיסקה
  13. ׳כמעט שכנה דומה נפשי׳- כחוט השערה (ח ע"ב)
    ועל דא אמר דוד, ׳לולי יהו"ה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׳, ׳לולי יהו"ה עזרתה לי׳ דהוה אפטרופא דילי, ׳כמעט שכנה׳ וגו', מהו ׳כמעט׳, כחוטא דקיק, כשיעורא דאית ביני ובין… לדף הפיסקה
  14. ׳למה יקצוף האלהים על קולך׳- שלא יאמר אדם כדוד (ח ע"ב)
    ובגין כך בעי לאסתמרא בר נש דלא יימא מלה כדוד, בגין דלא יכיל למימר לדומה ׳כי שגגה היא׳, כמה דהוה לדוד ונצח ליה קודשא בריך הוא בדינא. ׳למה יקצוף האלהי"ם על קולך׳, על ההוא… לדף הפיסקה
  15. ׳מגיד הרקיע׳- ספר הזכרון הרושם את החברים (ח ע"ב)
    ובגין כך ׳ומעשה ידיו מגיד הרקיע׳, אלין אינון חברייא דאתחברו בכלה דא, ומארי קיימא דילה, מגיד ורשים כל חד וחד. מאן ׳הרקיע׳, דא איהו הרקיע דביה חמה ולבנה וככביא ומזלי, ודא… לדף הפיסקה
  16. ׳יום ליום יביע אומר׳- ימים עליונים משבחים את החברים (ח ע"ב)
    ׳יום ליום יביע אומר׳, יומא קדישא מאינון יומין עלאין דמלכא, משבחין לון לחברייא ואמרין ההיא מלה דאמר כל חד לחבריה, יומא ליומא יביע ההוא אומר ומשבח ליה. ׳ולילה ללילה׳, כל… לדף הפיסקה
  17. ׳אין אומר ואין דברים׳- מדברי השבח נעשים רקיעים (ט ע"א)
    ׳אין אומר ואין דברים׳ בשאר מילין דעלמא, דלא אשתמעו קמי מלכא קדישא ולא בעי למשמע לון, אבל הני מילי ׳בכל הארץ יצא קום׳, עבדי משיחא אינון מלין, מדורי עלאי ומדורי תתאי,… לדף הפיסקה
  18. ׳לשמש שם אהל בהם׳- השמש הקדוש שוכן ברקיעים (ט ע"א)
    וכיון דאתעבידא רקיעין מנהון, מאן שריא בהון, הדר ואמר ׳לשמש שם אהל בהם׳, ההוא שמשא קדישא שוי מדוריה ומשכניה בהו ואתעטר בהו. לדף הפיסקה
  19. ׳מקצה השמים מוצאו׳- מן העולם העליון ועד הקצה שלמטה (ט ע"א)
    כיון דשרי באינון רקיעין ואתעטר בהו, כדין ׳והוא כחתן יוצא מחופתו׳, חדי ורהיט באינון רקיעין, נפק מנייהו ועאל ורהיט גו מגדלא חדא אחרא באתר אחרא. ׳מקצה השמים מוצאו׳, ודאי… לדף הפיסקה
  20. ׳ואין נסתר מחמתו׳- בשעה ששב אליהם בתשובה (ט ע"א)
    ׳ואין נסתר מחמתו׳ דההיא תקופה דא, ותקופה דשמשא דאסחר בכל סטרא. ׳ואין נסתר׳, לית דאתכסי מניה מכל דרגין עלאין, דהוו כלהו מסחרן ואתיין לגביה, וכל חד וחד לית מאן דיתכסי… לדף הפיסקה
  21. שש פעמים ה' במזמור- כנגד שש אותיות ׳בראשית׳ (ט ע"א)
    שית זמנין כתיב הכא ה', ושית קראי מן ׳השמים מספרים׳ עד ׳תורת יהו"ה תמימה׳, ועל רזא דא כתיב ׳בראשית׳ הא שית אתוון, ׳ברא אלהי"ם את השמים ואת הארץ׳ הא שית תבין, קראי אחרנין… לדף הפיסקה
  22. פניא"ל- ראיתם את פני השכינה פנים בפנים (ט ע"א)
    עד דהוו יתבי, עאלו רבי אלעזר בריה ורבי אבא, אמר לון, ודאי אנפי שכינתא אתיין, ועל דא פניא"ל קרינא לכו, דהא חמיתון אנפי שכינתא אפין באפין, והשתא דקא ידעתון וגלו לכו קרא… לדף הפיסקה
  23. ׳איש מדה חמש באמה׳- סוד אחד עם הכתוב שלפניו (ט ע"א)
    והאי קרא איהו באתר אחרא כגוונא דא. פתח ואמר, ׳והוא הכה את האיש המצרי איש מדה חמש באמה׳, וכלא רזא חדא איהו. מהאי ׳מצרי׳, ההוא דאשתמודע, ׳גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי׳… לדף הפיסקה
  24. ׳איש מדה׳- שבת ותחום, מסוף העולם ועד סופו (ט ע"א)
    והאי קרא במתיבתא עלאה אתמר, ׳איש מדה׳ כלא חד, ׳איש מראה׳ ו׳איש מדה׳ כלא חד, בגין דאיהו שבת ותחומא, דכתיב ׳ומדותם מחוץ לעיר׳, וכתיב ׳לא תעשו עול במשפט במדה׳, ועל דא ׳איש… לדף הפיסקה
  25. ׳כמנור אורגים׳- מטה החקוק בשם המפורש (ט ע"א)
    ׳וביד המצרי חנית׳, כמה דאת אמר ׳כמנור אורגים׳, דא מטה האלהי"ם דהוה בידיה, חקיק בשמא גליפא מפרש, בנהירו דצרופי אתוון דהוה גליף בצלאל ומתיבתא דיליה דאקרי אורג, דכתיב ׳מלא… לדף הפיסקה
  26. ׳שבו נכבדים שבו׳- המשתתף בלילה זה שמור כל השנה (ט ע"א)
    תיבו יקרין תיבו, ונחדש תקון דכלה בהאי ליליא, דכל מאן דאשתתף בהדה בהאי ליליא, יהא נטיר עילא ותתא כל ההיא שתא, ויפיק שתא בשלם, עלייהו כתיב ׳חונה מלאך יהו"ה סביב ליראיו… לדף הפיסקה
  27. ׳בראשית ברא אלהים׳- האומר יש אלוה אחר נשמד (ט ע"א)
    פתח רבי שמעון ואמר, ׳בראשית ברא אלהי"ם׳, האי קרא אית לאסתכלא ביה, דכל מאן דאמר אית אלהא אחרא אשתצי מעלמין, כמה דאתמר ׳כדנא תמרון להום אלהא די שמיא וארקא לא עבדו, יאבדו… לדף הפיסקה
  28. פסוק שנאמר בתרגום- שלא יקנאו בו המלאכים (ט ע"ב)
    והאי קרא איהו תרגום, בר ממלה דסוף קרא. אי תימא בגין דמלאכין קדישין לא נזקקין לתרגום ולא אשתמודען ביה, מלא דא יאות היא למימר בלישנא קדישא, בגין דישמעון מלאכין קדישין,… לדף הפיסקה
  29. ׳וארקא׳- אחת משבע ארצות, ובה בני בניו של קין (ט ע"ב)
    ׳וארקא׳, וארעא מבעי ליה, אלא בגין דארקא איהי חדא מאינון שבע ארעין דלתתא, ובההוא אתר אית בני בנוי דקין. לבתר דאתתרך מעל אפי ארעא, נחית לתמן ועביד תולדות, ואשתבש תמן דלא… לדף הפיסקה
  30. שני ממונים בארקא- זה בחושך וזה באור (ט ע"ב)
    ואית תמן תרין ממנן שליטין, די שלטין דא בחשוכא ודא בנהורא, ותמן קטרוגא דא בדא, ושעתא דנחית לתמן קין, אשתתפו דא בדא ואשתלימו כחדא, וכלא חזי דאינון תולדות דקין, ועל דא… לדף הפיסקה
  31. עפרירא וקסטימון- דמות שור ונשר, ובהתחברם דמות אדם (ט ע"ב)
    אינון תרין ממנן עפרירא וקסטימון, ודיוקנא דלהון כדיוקנא דמלאכין קדישין בשית גדפין, חד דיוקנא כתורא וחד דיוקנא כנשרא, וכד מתחברן אתעבידו דיוקנא דאדם. לדף הפיסקה
  32. נחש בשני ראשים- שמרגיזים את עז"א ועזא"ל (ט ע"ב)
    כד אינון בחשוכא מתהפכין לדיוקנא דנחש בתרין ראשין, ואזלין כחויא, וטאסין גו תהומא, ואסתחיין בימא רבא. כד מטאן לשלשלאה דעז"א ועזא"ל, מרגיזין לון ומתערי לון, ואינון מדלגין… לדף הפיסקה
  33. נעמה אם השדים- מצטיירת לבני אדם להטעותם (ט ע"ב)
    ואלין תרין ממנן שאטין בימא רבא, ופרחין מתמן, ואזלין בליליא לגבי נעמה אמהון דשדין, דטעו אבתרהא דחלין קדמאין, וחשבין למקרב לגבה, ואיהי דליגת שתין אלפין פרסין, ואתעבידת… לדף הפיסקה
  34. שני הממונים- מעוררים את בני קין לתולדות (ט ע"ב)
    ואלין תרין ממנן פרחין ומשטטן בכל עלמא, ואהדרן לאתרייהו, ואינון מתערין לאינון בני בנוי דקין ברוחא דיצרין בישין למעבד תולדות. לדף הפיסקה
  35. ׳יאבדו מארעא׳- שלא ישלטו בתבל העליונה (ט ע"ב)
    שמיא דשלטין תמן לאו כהני, ולא אולידת ארעא בחילא דלהון זרועא וחצדא כהני, ולא אהדרן אלא בכמה שנין וזמנין. ואינון ׳אלהא די שמיא וארקא לא עבדו׳, ׳יאבדו מארעא׳ עילאה דתבל,… לדף הפיסקה
  36. ׳אלה׳ שאינו מתחלף בתרגום- שהוא דבר קדוש (ט ע"ב)
    ועל דא האי קרא תרגום, דלא יחשבון מלאכי עלאי דעלייהו אמרין ולא יקטרגו לן, ועל דא רזא ד'אלה' כמה דאתמר, איהו מלה קדישא דלא אתחלף בתרגום. לדף הפיסקה