ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 12: בלילא דכלה › פיסקה 28 (ט ע"ב)

פסוק שנאמר בתרגום- שלא יקנאו בו המלאכים

הקדמה · בלילא דכלה · מאמר 12 · פיסקה 28 · דף ט ע"ב

לשון הזוהר

וְהַאי קְרָא אִיהוּ תַּרְגּוּם, בַּר מִמִּלָּה דְּסוֹף קְרָא. אִי תֵּימָא בְּגִין דְּמַלְאָכִין קַדִּישִׁין לָא נִזְקָקִין לְתַרְגּוּם וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן בֵּיהּ, מִלָּא דָא יָאוּת הִיא לְמֵימַר בְּלִישָּׁנָא קַדִּישָׁא, בְּגִין דְּיִשְׁמְעוּן מַלְאָכִין קַדִּישִׁין, וִיהוֹן נִזְקָקִין לְאוֹדָאָה עַל דָּא. אֶלָּא וַדַּאי בְּגִין כָּךְ כְּתִיב תַּרְגּוּם, דְּלָא נִזְקָקִין בֵּיהּ מַלְאָכִין קַדִּישִׁין, וְלָא יְקַנְּאוּן בְּבַר נָשׁ לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ, בְּגִין דִּבְהַאי קְרָא בִּכְלָלָא אִינּוּן מַלְאָכִין קַדִּישִׁין, דְּהָא אִינּוּן אֱלֹהִים אִקְּרוּן, וּבִכְלָלָא דֶּאֱלֹהִי"ם הָווּ, וְאִינּוּן לָא עֲבַדוּ שְׁמַיָּא וְאַרְקָא.

תרגום

וּפָסוּק זֶה הוּא תַּרְגּוּם, חוּץ מֵהַמִּלָּה שֶׁבְּסוֹף הַפָּסוּק. אִם תֹּאמַר בִּגְלַל שֶׁמַּלְאָכִים קְדוֹשִׁים לֹא נִזְקָקִים לְתַרְגּוּם וְלֹא מַכִּירִים אוֹתוֹ, מִלָּה זוֹ רְאוּיָה הִיא לְהֵאָמֵר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים, וְיִהְיוּ נִזְקָקִים לְהוֹדוֹת עַל זֶה, אֶלָּא וַדַּאי מִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב תַּרְגּוּם, שֶׁלֹּא נִזְקָקִים בּוֹ הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא יְקַנְּאוּ בָּאָדָם לְהַזִּיק לוֹ, בִּגְלַל שֶׁבְּפָסוּק זֶה בִּכְלָל הֵם אוֹתָם מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים, שֶׁהֲרֵי אֵלוּ אֱלֹהִים נִקְרְאוּ, וּבִכְלָל אֱלֹהִים הָיוּ, וְהֵם לָא עֲבַדוּ שְׁמַיָּא וְאַרְקָא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והאי קרא איהו תרגום, בר ממלה דסוף קרא. אי תימא בגין דמלאכין קדישין לא נזקקין לתרגום ולא אשתמודען ביה, מלא דא יאות היא למימר בלישנא קדישא, בגין דישמעון מלאכין קדישין, ויהון נזקקין לאודאה על דא. אלא ודאי בגין כך כתיב תרגום, דלא נזקקין ביה מלאכין קדישין, ולא יקנאון בבר נש לאבאשא ליה, בגין דבהאי קרא בכללא אינון מלאכין קדישין, דהא אינון אלהים אקרון, ובכללא דאלהי"ם הוו, ואינון לא עבדו שמיא וארקא.

התרגום: ופסוק זה הוא תרגום, חוץ מהמלה שבסוף הפסוק. אם תאמר בגלל שמלאכים קדושים לא נזקקים לתרגום ולא מכירים אותו, מלה זו ראויה היא להאמר בלשון הקדש, כדי שישמעו מלאכים קדושים, ויהיו נזקקים להודות על זה, אלא ודאי משום כך כתוב תרגום, שלא נזקקים בו המלאכים הקדושים, ולא יקנאו באדם להזיק לו, בגלל שבפסוק זה בכלל הם אותם מלאכים קדושים, שהרי אלו אלהים נקראו, ובכלל אלהים היו, והם לא עבדו שמיא וארקא.

מן המפרשים

כתם פז: ואינון אלהיא דשמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא עילאה דתבל שהיא ארצנו זו שלא יהיה להם ממשלה בה להחטיא בני אדם להביאם לידי קרי וע"ד יאבדו מארעא מהארץ הנקרא תבל. ומתחות שמיא דאתעבידו בשמא דאל"ה כמו שכבר נתבאר בסוד ח"י ברא אל"ה.…

מקדש מלך: לא נזקקים לתרגום וכו' אינו חשוב בעיניהם וכאלו אינם מכירים אותו נחית לקמן ועביד וכו' שסר ממנו השכל ונעשה הא' מהרוחות שבארקא מחשוכא ונהורא חושך ואור ביום ושניהם משמשים בלילה:

אור החמה: מלאכין קדישין לא נזקקין וגו' כלומר כשהם שומעים שמדבר האדם בלשון תרגום מאוס בעיניהם בענין שאין נזקקון והיינו דקאמר ולא אשתמודעאן ירצו אינם יודעים מה אומר מפני שהם מואסים בלשון אבל אם ירצו לשמוע ידעו והראיה לזה שהרשב"י היה מדבר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: