׳בראשית ברא אלהים׳- האומר יש אלוה אחר נשמד
הקדמה · בלילא דכלה · מאמר 12 · פיסקה 27 · דף ט ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם׳, הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, דְּכָל מַאן דְּאָמַר אִית אֱלָהָא אַחֲרָא אִשְׁתְּצִי מֵעָלְמִין, כְּמָה דְּאִתְּמַר ׳כִּדְנָא תֵּמְרוּן לְהוֹם אֱלָהָא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ, יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן תְּחוֹת שְׁמַיָּא אֵלֶּה׳, בְּגִין דְּלֵית אֱלָהָא אַחֲרָא בַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי.
תרגום
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. פָּסוּק זֶה יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁאוֹמֵר יֵשׁ אֱלוֹהַּ אַחֵר נִשְׁמָד מֵהָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן תְּחוֹת שְׁמַיָּא אֵלֶּה. בִּגְלַל שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ אַחֵר חוּץ מִהקב"ה בִּלְבַדּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי שמעון ואמר, ׳בראשית ברא אלהי"ם׳, האי קרא אית לאסתכלא ביה, דכל מאן דאמר אית אלהא אחרא אשתצי מעלמין, כמה דאתמר ׳כדנא תמרון להום אלהא די שמיא וארקא לא עבדו, יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה׳, בגין דלית אלהא אחרא בר קודשא בריך הוא בלחודוי.
התרגום: פתח רבי שמעון ואמר: בראשית ברא אלהים. פסוק זה יש להסתכל בו, שכל מי שאומר יש אלוה אחר נשמד מהעולמות, כמו שנאמר: כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה. בגלל שאין אלוה אחר חוץ מהקב"ה בלבדו.
מן המפרשים
כתם פז: פתח ר"ש בראשית ברא אלהים. פתח מתחלת התורה שכן ראוי לענין מתן תורה להתחיל מבראשית שהוא תחלת ברייתו של עולם והנה בעמדם בני ישראל על הר סיני כאלו אז נבראו והיום ההוא הרת עולם כי אז פסקה זוהמתו של נחש ולכן פתח ראשונה בבראשית ברא…
מקדש מלך: האי קרא וכו' דק"ל מה ענין תהו ובהו לבראשית ותירץ כדמסיק בקב"ה כתיב בראשית אבל השרים מעשיהם תהו ובהו ומפרש פ' כדנא וכו' מי לא יראך וכו' ומהם יפורש פ' בראשית:
אור החמה: ופתח ר"ש ואמר בראשית וגו' אית לאסתכלא ביה כמא דמסיק בשלהי סוגיין כי בראשית וגו' כתי' בקב"ה והארץ היתה תוהו כתי' בשאר אלהיא וגו': מיד ירצה בראשית תחלת כל דבר צריך שתדע כי ברא אלדי"ם את השמים וגו' ולא שאר אלהיא. מהרמ"ק זלה"ה: