ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 12: בלילא דכלה › פיסקה 29 (ט ע"ב)

׳וארקא׳- אחת משבע ארצות, ובה בני בניו של קין

הקדמה · בלילא דכלה · מאמר 12 · פיסקה 29 · דף ט ע"ב

לשון הזוהר

׳וְאַרְקָא׳, וְאַרְעָא מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא בְּגִין דְאַרְקָא אִיהִי חֲדָא מֵאִינּוּן שֶׁבַע אַרְעִין דִּלְתַתָּא, וּבְהַהוּא אֲתַר אִית בְּנֵי בְּנוֹי דְּקַיִן. לְבָתַר דְּאִתְתָּרַךְ מֵעַל אַפֵּי אַרְעָא, נָחִית לְתַמָּן וְעָבִיד תּוֹלָדוֹת, וְאִשְׁתַּבַּשׁ תַּמָּן דְּלָא יָדַע כְּלוּם, וְאִיהוּ אַרְעָא כְּפִילָא דְּאִתְכְּפַל מֵחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא.

תרגום

וְאַרְקָא, וְאַרְעָא הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב, אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁאַרְקָא הִיא אַחַת מֵאוֹתָן שֶׁבַע אֲרָצוֹת שֶׁלְּמַטָּה, וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם יֶשְׁנָם בְּנֵי בָּנָיו שֶׁל קַיִן. לְאַחַר שֶׁגֹּרַשׁ מֵעַל פְּנֵי הָאָרֶץ, יָרַד שָׁם וְעָשָׂה תּוֹלָדוֹת, וְהִשְׁתַּבֵּשׁ שָׁם שֶׁלֹּא יָדַע כְּלוּם. וְהִיא אֶרֶץ כְּפוּלָה שֶׁנִּכְפְּלָה מֵחֹשֶׁךְ וְאוֹר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳וארקא׳, וארעא מבעי ליה, אלא בגין דארקא איהי חדא מאינון שבע ארעין דלתתא, ובההוא אתר אית בני בנוי דקין. לבתר דאתתרך מעל אפי ארעא, נחית לתמן ועביד תולדות, ואשתבש תמן דלא ידע כלום, ואיהו ארעא כפילא דאתכפל מחשוכא ונהורא.

התרגום: וארקא, וארעא היה צריך לכתב, אלא בגלל שארקא היא אחת מאותן שבע ארצות שלמטה, ובאותו מקום ישנם בני בניו של קין. לאחר שגרש מעל פני הארץ, ירד שם ועשה תולדות, והשתבש שם שלא ידע כלום. והיא ארץ כפולה שנכפלה מחשך ואור.

מן המפרשים

אור החמה: לבתר דאתרך וגו' אפשר שנתגרשה תאומתו עמו: ארעא דאתכפל דכתיב ארץ עיפתה ומתרגמינן כפל עיף דהיינו כמו אופל שיש בה אופל ולא אופל והנה ארקא הוא א' מן הנפשות הכרותות נדונות שם והארץ הזאת עם שאר כל הארצות נבראו להתגלגל בהם בני אדם כדי…

רמ"ז: וארקא וארעא מבעי ליה. שכן הוא בלשון ארמי שהיו מדברים בבבל כמו שנראה בדניאל שלא הוזכר שם שם ארקא כלל אלא שם ארעא תמיד:

מהרח"ו: וארקא וארעא מבעי ליה וגו'. הוקשה לו כמו שאח"כ אמר יאבדו מן ארעא, ג"כ היה לו לומר די שמיא וארעא. ותירץ, כי הכוונה לומר כי אותם עפריר"א וקסטימו"ן תרין ממנן דבארקא, אשר לא בראו הם אותם שמיא וארקא ההיא, כי גם הם יאבדו מן שמיא…

לכל המפרשים על פיסקה זו