ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 12: בלילא דכלה › פיסקה 8 (ח ע"ב)

טענת דומ"ה על דוד- וברית קודש על תיקונו

הקדמה · בלילא דכלה · מאמר 12 · פיסקה 8 · דף ח ע"ב

לשון הזוהר

דָּוִד מַלְכָּא בְּשַׁעְתָּא דְּאֵירַע לֵיהּ הַהוּא עוּבָדָא, דָּחִיל, בְּהַהִיא שַׁעְתָּא סָלִיק דּוּמָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאָמַר לֵיהּ, מָארֵי דְעָלְמָא, כְּתִיב בַּתּוֹרָה ׳וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ׳, וּכְתִיב ׳וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ׳ וְגוֹ', דָּוִד דְּקִלְקֵל בְּרִית בְּעֶרְוָה מַהוּ. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דָּוִד זַכָּאָה הוּא, וּבְרִית קַדִּישָׁא עַל תִּקּוּנֵיהּ קָיְימָא, דְּהָא גְּלֵי קֳדָמַי דְּאִזְדַּמְּנַת לֵיהּ בַּת שֶׁבַע מִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרִי עָלְמָא.

תרגום

דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּשָׁעָה שֶׁקָּרָה לוֹ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, פָּחַד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה דּוּמָ"ה לִפְנֵי הקב"ה וְאָמַר לוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָם, כָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ, וְכָתוּב: וְאֶל אֵשֶׁת עֲמִיתְךָ וְכוּ'. דָּוִד שֶׁקִּלְקֵל בְּרִית בְּעֶרְוָה מַהוּ. אָמַר לוֹ הקב"ה: דָּוִד צַדִּיק הוּא, וּבְרִית קֹדֶשׁ עַל תִּקּוּנוֹ עוֹמֵד, שֶׁהֲרֵי לְפָנַי גָּלוּי שֶׁמְּזֻמֶּנֶת לוֹ בַּת שֶׁבַע מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דוד מלכא בשעתא דאירע ליה ההוא עובדא, דחיל, בההיא שעתא סליק דומה קמי קודשא בריך הוא ואמר ליה, מארי דעלמא, כתיב בתורה ׳ואיש אשר ינאף את אשת איש׳, וכתיב ׳ואל אשת עמיתך׳ וגו', דוד דקלקל ברית בערוה מהו. אמר ליה קודשא בריך הוא, דוד זכאה הוא, וברית קדישא על תקוניה קיימא, דהא גלי קדמי דאזדמנת ליה בת שבע מיומא דאתברי עלמא.

התרגום: דוד המלך בשעה שקרה לו אותו מעשה, פחד. באותה שעה עלה דומ"ה לפני הקב"ה ואמר לו: רבון העולם, כתוב בתורה: ואיש אשר ינאף את אשת איש, וכתוב: ואל אשת עמיתך וכו'. דוד שקלקל ברית בערוה מהו. אמר לו הקב"ה: דוד צדיק הוא, וברית קדש על תקונו עומד, שהרי לפני גלוי שמזמנת לו בת שבע מיום שנברא העולם.

מן המפרשים

אור החמה: איש אשר ינאף וגו' הרי עונש אזהרה ואל אשת עמיתך וגו': דוד שקלקל וגו' תימה אחר שאינו אמת וכי מעיד עדות שקר והנה ראוי לדקדק או' דחיל מה ענין יראה זו כאן אלא בלי ספק היתה מגורשת אמנם דוד לא ידע הענין ולכך דחיל שמא אשת איש היתה ובא…

רמ"ז: כתיב בתורה וכו'. וכונתו להחמיר הענין יותר מפני שאין ספק שיותר יגונה הבועל בעילת זנות בנושא כזה מבסתם זונה משום ב' טעמים, הא' משום דעדיין שם בעלה הראשון נקרא עליה בודאי, שאין כונתם להפרד אלא לחזור ולהתייחד בשובו וא"כ עוד נקראת א"א:

זוהר הרקיע: סליק דומה. כתב הרח"ו, יש לדקדק, מה קטרוג של דומה הוא, כאשר האדם חוטא העון עצמו עולה למעלה ונרשם שם ומקטרגו, ועוד מאחר שהש"י אמר שלא חטא, א"כ באיזה כח בא הקטרוג ומאין נתהוה. אבל דע, כי זה בענין המקטרג הנברא מעון, אבל דומה…

לכל המפרשים על פיסקה זו