ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 12: בלילא דכלה › פיסקה 9 (ח ע"ב)

׳אם לפניך גלוי׳- והותר לו בגט מלחמה

הקדמה · בלילא דכלה · מאמר 12 · פיסקה 9 · דף ח ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ, אִי קַמָּךְ גְּלֵי, קַמֵּיהּ לָא גְּלֵי. אָמַר לֵיהּ, וְתוּ בְּהֶיתֵּרָא הֲוָה מָה דַּהֲוָה, דְּהָא כָּל אִינּוּן דְּעָאלוּ לִקְרָבָא, לָא עָאל חַד מִנַּיְיהוּ עַד דְּאַפְטַר בְּגֵט לְאִנְתְּתֵיהּ. אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי הֲוָה לֵיהּ לְאוֹרָכָא תְּלָת יַרְחֵי וְלָא אוֹרִיךְ. אָמַר לֵיהּ, בְּמַאי אוֹקִים מִלָּה, בַּאֲתַר דְּחַיְישִׁינָן דְּהִיא מְעוּבֶּרֶת, וּגְלֵי קֳדָמַי דְּאוּרִיָּה לָא קְרִיב בָּהּ לְעָלְמִין, דְּהָא שְׁמִי חֲתִים בְּגַוֵּיהּ לְסָהֲדוּתָא, כְּתִיב ׳אוּרִיָּה׳ וּכְתִיב ׳אוּרִיָּהוּ׳, שְׁמִי חָתוּם בַּהֲדֵיהּ דְּלָא שִׁמֵּשׁ בָּהּ לְעָלְמִין.

תרגום

אָמַר לוֹ: אִם לְפָנֶיךָ גָּלוּי - לְפָנָיו לֹא גָּלוּי. אָמַר לוֹ: וְעוֹד בְּהֶתֵּר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה, שֶׁהֲרֵי כָּל אֵלּוּ שֶׁנִּכְנָסִים לַקְּרָב, לֹא נִכְנָס אֶחָד מֵהֶם עַד שֶׁפּוֹטֵר אִשְׁתּוֹ בְּגֵט. אָמַר לוֹ: אִם כָּךְ הָיָה לוֹ לְחַכּוֹת שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְלֹא חִכָּה. אָמַר לוֹ: בְּמָה עוֹמֵד הַדָּבָר, בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשְׁשִׁים שֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת, וְגָלוּי לְפָנַי שֶׁאוּרִיָּה לֹא קָרַב אֵלֶיהָ מֵעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי שְׁמִי חָתוּם בְּתוֹכוֹ לְעֵדוּת. כָּתוּב אוּרִיָּה, וְכָתוּב אוּרִיָּהוּ. שְׁמִי חָתוּם עִמּוֹ שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ בָּהּ לְעוֹלָמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה, אי קמך גלי, קמיה לא גלי. אמר ליה, ותו בהיתרא הוה מה דהוה, דהא כל אינון דעאלו לקרבא, לא עאל חד מנייהו עד דאפטר בגט לאנתתיה. אמר ליה, אי הכי הוה ליה לאורכא תלת ירחי ולא אוריך. אמר ליה, במאי אוקים מלה, באתר דחיישינן דהיא מעוברת, וגלי קדמי דאוריה לא קריב בה לעלמין, דהא שמי חתים בגויה לסהדותא, כתיב ׳אוריה׳ וכתיב ׳אוריהו׳, שמי חתום בהדיה דלא שמש בה לעלמין.

התרגום: אמר לו: אם לפניך גלוי - לפניו לא גלוי. אמר לו: ועוד בהתר היה מה שהיה, שהרי כל אלו שנכנסים לקרב, לא נכנס אחד מהם עד שפוטר אשתו בגט. אמר לו: אם כך היה לו לחכות שלשה חדשים ולא חכה. אמר לו: במה עומד הדבר, במקום שחוששים שהיא מעברת, וגלוי לפני שאוריה לא קרב אליה מעולם, שהרי שמי חתום בתוכו לעדות. כתוב אוריה, וכתוב אוריהו. שמי חתום עמו שלא שמש בה לעולמים.

מן המפרשים

אור החמה: אי הכי הוה ליה לארכא וגו' פי' אי אמרת בשלמא שלא רצה דוד לזכות בה מן ההפקר אלא שבא עליה לשם זנות לבד ניחא שלא דקדק להבחין בין זרע לזרע שלא היה חפץ בה ולא בזרעה אבל השתא דאמרת דדוד כוון לזכות בה א"כ היה ראוי שימתין תלת ירחי…

רמ"ז: אי קמך גלי וכו'. וכלומר מה לי בכך שהיא היתה בת זוגו הלא טענה זו תכון למה שהוא לקחה אח"כ לאשה, אבל בכל זאת לא ינצל דוד ממחשבת ערוה בשעת אותו מעשה:

קרני אור: שמי חתים בהדיה. פירוש, שהקב"ה נתן בלב אוריה שלא לקרב לבת שבע, ולכן חתים שמו בו לעדות: (קא415)

לכל המפרשים על פיסקה זו