׳מגיד הרקיע׳- ספר הזכרון הרושם את החברים
הקדמה · בלילא דכלה · מאמר 12 · פיסקה 15 · דף ח ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין כָּךְ ׳וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ׳, אִלֵּין אִינּוּן חַבְרַיָּיא דְּאִתְחַבְּרוּ בְּכַלָּה דָא, וּמָארֵי קְיָימָא דִילָהּ, מַגִּיד וְרָשִׁים כָּל חַד וְחַד. מַאן ׳הָרָקִיעַ׳, דָּא אִיהוּ הָרָקִיעַ דְּבֵיהּ חַמָּה וּלְבָנָה וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלֵי, וְדָא אִיהוּ סֵפֶר זִכָּרוֹן, אִיהוּ מַגִּיד וְרָשִׁים לְהוּ וְכָתִיב לְהוּ, לְמֶהֱוֵי בְּנֵי הֵיכָלָא וּלְמֶעְבַּד רְעוּתְהוֹן תָּדִיר.
תרגום
וּבִגְלַל זֶה וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. אֵלּוּ אוֹתָם הַחֲבֵרִים שֶׁהִתְחַבְּרוּ עִם הַכַּלָּה הַזּוֹ, וּבַעֲלֵי הַבְּרִית שֶׁלָּהּ, מַגִּיד וְרוֹשֵׁם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. מִיהוּ הָרָקִיעַ, זֶה הוּא הָרָקִיעַ שֶׁבּוֹ חַמָּה וּלְבָנָה וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְזֶהוּ סֵפֶר זִכָּרוֹן, הוּא מַגִּיד וְרוֹשֵׁם אוֹתָם וְכוֹתֵב אוֹתָם, לִהְיוֹת בְּנֵי הַהֵיכָל וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנָם תָּמִיד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין כך ׳ומעשה ידיו מגיד הרקיע׳, אלין אינון חברייא דאתחברו בכלה דא, ומארי קיימא דילה, מגיד ורשים כל חד וחד. מאן ׳הרקיע׳, דא איהו הרקיע דביה חמה ולבנה וככביא ומזלי, ודא איהו ספר זכרון, איהו מגיד ורשים להו וכתיב להו, למהוי בני היכלא ולמעבד רעותהון תדיר.
התרגום: ובגלל זה ומעשה ידיו מגיד הרקיע. אלו אותם החברים שהתחברו עם הכלה הזו, ובעלי הברית שלה, מגיד ורושם כל אחד ואחד. מיהו הרקיע, זה הוא הרקיע שבו חמה ולבנה וכוכבים ומזלות, וזהו ספר זכרון, הוא מגיד ורושם אותם וכותב אותם, להיות בני ההיכל ולעשות רצונם תמיד.
מן המפרשים
רמ"ז: דאתחברו בכלה דא. ירצה בהיותה בעילוי זה שנקרא כבוד א"ל, שאז היא במקום אי', ויסוד שלה הוא במקום יסוד אי' שהוא החופף על זו"ן במקומו, והוא סתם רקיע:
רמ"א: ספר זכרון. זכרון - יסוד, ועיין לקמן פרשת פקודי דף קי"א סוף ע"א (רמו.) :
שעת רצון: ודא איהו רקיע דביה חמה ולבנה וככביא ומזלות וכו'. פירוש, הוא מ"ש רבינו ז"ל בשער רחל ולאה (ע"ח של"ח) פ"ג ז"ל, והענין כי 'רקיע' הוא אשר נקרא סתם רקיע אשר בו קבועים חמה ולבנה ככבים ומזלות כמ"ש רז"ל, הנה הוא בחינת יסוד התבונה שהוא…