ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 12: בלילא דכלה › פיסקה 22 (ט ע"א)

פניא"ל- ראיתם את פני השכינה פנים בפנים

הקדמה · בלילא דכלה · מאמר 12 · פיסקה 22 · דף ט ע"א

לשון הזוהר

עַד דַּהֲווּ יָתְבֵי, עָאלוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ וְרַבִּי אַבָּא, אָמַר לוֹן, וַדַּאי אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא אַתְיָין, וְעַל דָּא פְּנִיאֵ"ל קָרִינָא לְכוּ, דְּהָא חֲמֵיתוּן אַנְפֵּי שְׁכִינְתָּא אַפִּין בְּאַפִּין, וְהַשְׁתָּא דְּקָא יְדַעְתּוּן וְגִלּוּ לְכוּ קְרָא דְּ׳וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע׳, וַדַּאי דְּמִלָּה דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא אִיהוּ וּקְרָא דְּאַבַּתְרֵיהּ, וְהַהוּא דִּסְתִים מִכֹּלָּא אֲמָרוֹ.

תרגום

בְּעוֹדָם יוֹשְׁבִים, נִכְנְסוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְרַבִּי אַבָּא. אָמַר לָהֶם, וַדַּאי פְּנֵי הַשְּׁכִינָה בָּאוּ, וְלָכֵן קָרָאנוּ לָכֶם פְּנִיאֵ"ל, שֶׁהֲרֵי רְאִיתֶם אֶת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה פָּנִים בְּפָנִים. וְעַכְשָׁו שֶׁיְּדַעְתֶּם וְגִלּוּ לָכֶם הַכָּתוּב שֶׁל וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע - וַדַּאי שֶׁדָּבָר שֶׁל עַתִּיקָא קַדִּישָׁא הוּא וְהַפָּסוּק שֶׁלְּאַחֲרָיו. וְאוֹתוֹ הַסָּתוּם מִכֹּל אֲמָרוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עד דהוו יתבי, עאלו רבי אלעזר בריה ורבי אבא, אמר לון, ודאי אנפי שכינתא אתיין, ועל דא פניא"ל קרינא לכו, דהא חמיתון אנפי שכינתא אפין באפין, והשתא דקא ידעתון וגלו לכו קרא ד׳ובניהו בן יהוידע׳, ודאי דמלה דעתיקא קדישא איהו וקרא דאבתריה, וההוא דסתים מכלא אמרו.

התרגום: בעודם יושבים, נכנסו רבי אלעזר בנו ורבי אבא. אמר להם, ודאי פני השכינה באו, ולכן קראנו לכם פניא"ל, שהרי ראיתם את פני השכינה פנים בפנים. ועכשו שידעתם וגלו לכם הכתוב של ובניהו בן יהוידע - ודאי שדבר של עתיקא קדישא הוא והפסוק שלאחריו. ואותו הסתום מכל אמרו.

מן המפרשים

מקדש מלך: אנפי שכינתא בהגהות הרח"ו ז"ל כתב הטעם שנקראים הצדיקים אנפי שכינתא כי הם עושים קישוטים נאים לשכינה בפניה. ועוד טעם אחד כי השכינה מסתתרת בקרב הצדיקים והם פנים הנגלים. והרא"א כתב הטעם שהם מחזירין זו"ן פנים בפנים כמ"ש בזוהר תרומה:

אור החמה: עד דהוו יתבי וגו' באתר אחרא בדברי הימים: וכולא דזא חדא עם פסוק שבשמואל: רב ויקירא כמה דגלי ההוא סבא היינו שעלה למדרגתו בסוד הנבואה ומרכבה בסוד הת"ת בארץ מצרים כנז' לעיל: איש מדה כולא חד שהשכינה נק' מד"ה כדמפרש ואזיל והיינו פי'…

רמ"ז: פניא"ל קרינן לכו. כבר פירשתי לעיל דף ט' א' (ז:) :

לכל המפרשים על פיסקה זו