ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 12: בלילא דכלה › פיסקה 36 (ט ע"ב)

׳אלה׳ שאינו מתחלף בתרגום- שהוא דבר קדוש

הקדמה · בלילא דכלה · מאמר 12 · פיסקה 36 · דף ט ע"ב

לשון הזוהר

וְעַל דָּא הַאי קְרָא תַּרְגּוּם, דְּלָא יַחְשְׁבוּן מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי דַּעֲלַיְיהוּ אָמְרִין וְלָא יְקַטְרְגוּ לָן, וְעַל דָּא רָזָא דְּ'אֵלֶּה' כְּמָה דְּאִתְּמַר, אִיהוּ מִלָּה קַדִּישָׁא דְּלָא אִתְחַלַּף בְּתַרְגּוּם.

תרגום

וְעַל זֶה פָּסוּק זֶה הוּא תַּרְגּוּם, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים שֶׁעֲלֵיהֶם אוֹמְרִים, וְלֹא יְקַטְרְגוּ לָנוּ. וְעַל זֶה הַסּוֹד שֶׁל אֵלֶּה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, הוּא דָּבָר קָדוֹשׁ שֶׁלֹּא מִתְחַלֵּף בַּתַּרְגּוּם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא האי קרא תרגום, דלא יחשבון מלאכי עלאי דעלייהו אמרין ולא יקטרגו לן, ועל דא רזא ד'אלה' כמה דאתמר, איהו מלה קדישא דלא אתחלף בתרגום.

התרגום: ועל זה פסוק זה הוא תרגום, שלא יחשבו מלאכים עליונים שעליהם אומרים, ולא יקטרגו לנו. ועל זה הסוד של אלה כמו שנאמר, הוא דבר קדוש שלא מתחלף בתרגום.

מן המפרשים

רמ"ז: וע"ד רזא דאלה וכו'. להורות שמדבר על השמים שלא נבראו בצד הקדושה לאפוקי רקיעי שוא, שה"ס מצד האחוריים הוא התרגום. וכתב הרמ"ק ז"ל שטוב לומר פסוק זה להנצל מן הקרי, ואם קבלה נקבל, כי לא נמצא זה בדברי האר"י וגוריו זלה"ה בכל הנמצא…

קרני אור: דלא אתחליף בתרגום. אפשר לפרש, שר"ל כיון דהסוד שנז' לעיל מרומז דוקא במלת 'אלה' גימטריא ל"ו, המורה על הו"ק כדלעיל, א"כ איך יכול להחליף מלת אלה על לשון תרגום ולומר אילין, דאיך יהיה מרומז במלת אילין הסוד הנ"ל של ו"ק, וק"ל: (קא453)

הסולם: קס) ועל דא האי וכו': ועל כן מקרא זה תרגום, שלא יחשבו מלאכים העליונים שעליהם אומרים זה, ולא יהיו עוינים לנו. ועל כן סוד המלה אלה , הוא כמו שאמרנו, שהיא מלה קדושה שאינה מחולפת בתרגום.

לכל המפרשים על פיסקה זו