׳יאבדו מארעא׳- שלא ישלטו בתבל העליונה
הקדמה · בלילא דכלה · מאמר 12 · פיסקה 35 · דף ט ע"ב
לשון הזוהר
שְׁמַיָּא דְּשָׁלְטִין תַּמָּן לָאו כְּהַנֵּי, וְלָא אוֹלִידַת אַרְעָא בְּחֵילָא דִלְהוֹן זְרוּעָא וַחֲצָדָא כְּהַנֵּי, וְלָא אַהְדְּרָן אֶלָּא בְּכַמָּה שְׁנִין וְזִמְנִין. וְאִינּוּן ׳אֱלָהָא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ׳, ׳יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא׳ עִילָּאָה דְּתֵבֵל, דְּלָא יִשְׁלְטוּן בָּהּ וְלָא יְשָׁטְטוּן בָּהּ, וְלָא יְהוֹן גָּרְמִין לִבְנֵי נָשָׁא לְאִסְתָּאֲבָא מִמִּקְרֵה לֵילְיָא, וְעַל דָּא ׳יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן תְּחוֹת שְׁמַיָּא׳, דְּאִתְעֲבִידוּ בִּשְׁמָא דְּ'אֵלֶּה' כְּמָה דְּאִתְּמַר.
תרגום
הַשָּׁמַיִם שֶׁשָּׁם שׁוֹלְטִים אֵינָם כְּאֵלֶּה, וְהָאָרֶץ לֹא מוֹלִידָה בַּכֹּחַ שֶׁלָּהֶם זֶרַע וְקָצִיר כְּאֵלֶּה, וְלֹא חוֹזְרִים אֶלָּא בְּכַמָּה שָׁנִים וּזְמַנִּים. וְהֵם אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ. יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא עֶלְיוֹנָה שֶׁל תֵּבֵל, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָּהּ וְלֹא יְשׁוֹטְטוּ בָּהּ, וְלֹא יִגְרְמוּ לִבְנֵי אָדָם לְהִטָּמֵא מִמִּקְרֵה לַיְלָה. וְעַל זֶה יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן תְּחוֹת שְׁמַיָּא, שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּשֵּׁם שֶׁל אֵלֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שמיא דשלטין תמן לאו כהני, ולא אולידת ארעא בחילא דלהון זרועא וחצדא כהני, ולא אהדרן אלא בכמה שנין וזמנין. ואינון ׳אלהא די שמיא וארקא לא עבדו׳, ׳יאבדו מארעא׳ עילאה דתבל, דלא ישלטון בה ולא ישטטון בה, ולא יהון גרמין לבני נשא לאסתאבא ממקרה ליליא, ועל דא ׳יאבדו מארעא ומן תחות שמיא׳, דאתעבידו בשמא ד'אלה' כמה דאתמר.
התרגום: השמים ששם שולטים אינם כאלה, והארץ לא מולידה בכח שלהם זרע וקציר כאלה, ולא חוזרים אלא בכמה שנים וזמנים. והם אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו. יאבדו מארעא עליונה של תבל, שלא ישלטו בה ולא ישוטטו בה, ולא יגרמו לבני אדם להטמא ממקרה לילה. ועל זה יאבדו מארעא ומן תחות שמיא, שנעשו בשם של אלה, כמו שנאמר.
מן המפרשים
מקדש מלך: זרועא וחצדא כמ"ש בזוהר בפרשת ויצא דף קנ"ז מאינשי ארקא אנא וכו' בשאר ארעא לא יצא להם: אי נפיק לאו מז' המינים. משמע שאין שם רק קטניות: בשמא דאלה כמה דאתמר פי' לעיל אמר מ"י שהיא הבינה ברא אלה הם ו"ק דזו"ן וזו"ן שהם אלה בראו שמים…
אור החמה: ולא אולידת ארעא בחיליהון. פי' שאין בכח אותם השמים לתת לארץ זרע וקציר כאלו השמים אבל בענין אחר נותנים. וז"ש ר' יוסי בפ' ויצא בשאר [ארעא] לא יצא לחם ואי נפיק לאו משבעת המינים: ולא אהדרן וגו' פי' אין גלגולם כאלו ממש. ואינון אלה…
רמ"ז: שמיא דשלטין תמן לאו כהני. שהם כרקיעי שוא שעל גבי גיהנם וכמ"ש הרח"ו זלה"ה:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: