ממלכת הזוהר › זוהר › הקדמה › מאמר 12: בלילא דכלה › פיסקה 17 (ט ע"א)

׳אין אומר ואין דברים׳- מדברי השבח נעשים רקיעים

הקדמה · בלילא דכלה · מאמר 12 · פיסקה 17 · דף ט ע"א

לשון הזוהר

׳אֵין אוֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים׳ בִּשְׁאָר מִילִּין דְּעָלְמָא, דְּלָא אִשְׁתְּמָעוּ קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא וְלָא בָּעֵי לְמִשְׁמַע לוֹן, אֲבָל הַנֵּי מִילֵּי ׳בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם׳, עָבְדֵי מְשִׁיחָא אִינּוּן מִלִּין, מְדוֹרֵי עִלָּאֵי וּמְדוֹרֵי תַּתָּאֵי, מֵאִלֵּין אִתְעֲבִידוּ רְקִיעִין וּמֵאִלֵּין אֶרֶץ, מֵהַהִיא תּוּשְׁבַּחְתָּא. וְאִי תֵּימָא דְּאִינּוּן מִלִּין בַּאֲתַר חַד מְשָׁטְטָא בְּעָלְמָא, ׳בִּקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם׳.

תרגום

אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים - בִּשְׁאָר דִּבְרֵי הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא נִשְׁמָעִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְלֹא רוֹצֶה לְשָׁמְעָם. אֲבָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם - עוֹשִׂים מְדִידָה אוֹתָם דְּבָרִים, מְדוֹרִים עֶלְיוֹנִים וּמְדוֹרִים תַּחְתּוֹנִים, מֵאֵלוּ נַעֲשִׂים רְקִיעִים, וּמֵאֵלוּ הָאָרֶץ, מֵאוֹתוֹ הַשֶּׁבַח. וְאִם תֹּאמַר שֶׁאוֹתָם דְּבָרִים בְּמָקוֹם אֶחָד מְשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם - בִּקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳אין אומר ואין דברים׳ בשאר מילין דעלמא, דלא אשתמעו קמי מלכא קדישא ולא בעי למשמע לון, אבל הני מילי ׳בכל הארץ יצא קום׳, עבדי משיחא אינון מלין, מדורי עלאי ומדורי תתאי, מאלין אתעבידו רקיעין ומאלין ארץ, מההיא תושבחתא. ואי תימא דאינון מלין באתר חד משטטא בעלמא, ׳בקצה תבל מליהם׳.

התרגום: אין אמר ואין דברים - בשאר דברי העולם, שלא נשמעים לפני המלך הקדוש ולא רוצה לשמעם. אבל הדברים הללו, בכל הארץ יצא קום - עושים מדידה אותם דברים, מדורים עליונים ומדורים תחתונים, מאלו נעשים רקיעים, ומאלו הארץ, מאותו השבח. ואם תאמר שאותם דברים במקום אחד משוטטים בעולם - בקצה תבל מליהם.

מן המפרשים

יהל אור: דף ט' ע"א. והן תתקע"ד דורות דאתחריבו שהן הע"ר כמ"ש בתקונים. וז"ש היתה תהו שכבר היתה כמ"ש בתקונים:

אור החמה: עבד משיחא וגו' היינו סוד הרוחניות המתהוה ומתאצל על ידם מהספי' כדי שיתהוה מהם הרקיעין והארצות כנז' לעיל. ואי תימא וגו' פי' שלא יהיה אותם דברי תורה פועלים רקיעים וארצות אלא מבחינה א' כאלו תאמר יש דברי תורה פועל רקיע א' בבחינת…

רמ"ז: מדורי עלאי ומדורי תתאי. לזו"ן. והיינו זיכוך כליהם בהארה נפלאה וחדשה ממש: ולפי שחדוש זה הוא פרטי לדברי תורה שמתחדשים באותו הזמן, לכן אחר אמרו קודם הני מילי, חזר ואמר דהאינון מילין. כלומר דוקא אותם הנאמרים בשבועות. וגם קורא אותם…

לכל המפרשים על פיסקה זו