ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 1: בראשית - ׳יהי אור׳ שנגנז לצדיקים ועשר ספירות בלימה באותיותיהן

בראשית - ׳יהי אור׳ שנגנז לצדיקים ועשר ספירות בלימה באותיותיהן

זוהר חדש · מאמר 1 · 32 פסקאות

  1. עקירת הנטיעות ושתילתן במאמר ׳יהי אור׳
    ׳ויאמר אלהים יהי אור׳, אמר רבי יצחק, מכאן משמע, דעקרן קודשא בריך הוא להני נטיען, ושתיל לון. דכתיב יהי. לדף הפיסקה
  2. אור שכבר היה - וגניזתו לצדיקים ממעשי הרשעים
    רבי יהודה אומר אור שכבר היה, תנן. משמע דכתיב ׳ויהי אור׳. והיה לא כתיב, אלא ויהי. וכד אסתכל קודשא בריך הוא באינון דרין דרשיעיא, דלא יתחזון לההוא נהורא, גניז ליה. הדא הוא… לדף הפיסקה
  3. ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ - שלא נמצא בו רגז
    ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ - מאי ראה. אמר רבי חייא כדקא אמרן, חמא בעובדיהון דרשיעיא, וגניז ליה. רבי אבא אמר, ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳, לגנז אותו. ׳וירא אלהים את… לדף הפיסקה
  4. ההארה העליונה שממנה שמחת הכל - וערב ובקר הנעשים יום אחד
    תא חזי, נהירו עלאה למהוי נהיר האי אור. ומההוא נהירו חידו דכלא ביה. והוא ימינא לאתעטרא גלופי גלופין בהדיה. והא אתמר, דכתיב ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך׳, דא אור קדמאה,… לדף הפיסקה
  5. ׳ויהי ערב ויהי בקר׳ בכל יום - שאין יום בלא לילה
    ר' יהודה אומר, מאי טעמא בכל יומא ויומא כתיב, ׳ויהי ערב ויהי בקר׳. למנדע, דהא לית יומא בלא ליליא, ולית ליליא בלא יומא, ולא אתיהיב לאפרשא. לדף הפיסקה
  6. התפשטות האור הראשון בכל הימים - והיום הראשון הולך עם כלם
    אמר רבי יוסי, ההוא יום דנפק אור קדמאה, אתפשט בכולהו יומי, דכתיב יום בכולהו. אמר רבי אלעזר, ממשמע דכתיב בכולהו בקר, ולאו בקר אלא מסטרא דאור קדמאה. רבי שמעון אמר, יומא… לדף הפיסקה
  7. המלאכים שנבראו ביום הראשון - וקיומם בצד הימין
    ׳ויאמר אלהים יהי אור׳ - אתפשטותא דהאי אור לתתא. ואלין אינון מלאכיא דאתבריאו ביומא קדמאה, דאית לון קיומא לאתקיימא בסטרא ימינא. לדף הפיסקה
  8. ׳את׳ להכליל אספקלריה שאינה מאירה - ולרבות המלאכים מצד האור
    ׳וירא אלהים את האור׳. את, לאכללא אספקלריא דלא נהרא, עם אספקלריא דנהרא, דאתמר ביה ׳כי טוב׳. אמר רבי אלעזר, את, לאכללא ולאסגאה אינון מלאכין, דאתיין מסטרא דאור דא, וכולהו… לדף הפיסקה
  9. פרישת הרקיע בין מים למים - ו ׳ויעש׳ מלאכה ברב עליון
    ׳יהי רקיע בתוך המים׳ , אמר רבי יהודה, בהאי אתפרישו מיין עילאין ממיין תתאין. רקיע, פשיטותא דמיין. והא איתמר ׳ויהי מבדיל בין מים למים׳ בין מיין עילאין למיין תתאין. ׳ויעש… לדף הפיסקה
  10. גיהנם ומחלוקת שנבראו בשני - ושני פעמי ׳כי טוב׳ בשלישי
    אמר רבי יצחק, בשני אתברי ביה גיהנם, לחייבי עלמא. בשני אתברי ביה מחלוקת. בשני לא אשתלים ביה עבידתא. בגיני כך לא כתיב ביה ׳כי טוב׳, עד דאתא יום תליתאי, דאשתלים ביה… לדף הפיסקה
  11. קושית רבי חייא על המחלוקת - והשלישי המכריע ומרבה שלום
    רבי חייא הוה יתיב קמיה דר"ש, אמר ליה, האי אור ביום ראשון, וחושך ביום שני, ואתפרישו מיא ומחלוקת הוה ביה. אמאי לא אשתלים ביום ראשון, דהא ימינא כליל לשמאלא. אמר ליה, על דא… לדף הפיסקה
  12. ׳תדשא הארץ׳ - חבור מים עליונים זכרים בתחתונים נקבות
    ׳ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא׳ אתחברותא דמיין עילאין בתתאין למעבד פירין. מיין עילאין פרין ורביין, ועבדין איבין. ותתאין קראן לון לעילאין, כנוקבא לגבי דכורא, בגין דמיין… לדף הפיסקה
  13. אלהים סתם אלהים חיים למעלה - והארץ המתעברת עושה תולדות
    רבי שמעון אמר, כל דא הוא לעילא, והוא לתתא. אמר רבי יוסי, אי הכי אלהים דקאמר, מאן אלהים. אמר ליה אלהים סתם, אלהים חיים לעילא. ואי תימא לתתא, אלא לתתא איהו תולדות, כמה… לדף הפיסקה
  14. כחות הארץ הגנוזים בה - שלא הוציאה תולדותיה עד שהצרך
    ר' אלעזר אמר, כל חילין הוו בארעא, ולא אפיקת חילהא ואינון תולדות, עד יום הששי, דכתיב תוצא הארץ וגו'. ואי תימא הא כתיב ׳ותוצא הארץ דשא׳. אלא אפיקת תיקון חילהא לאתישבא… לדף הפיסקה
  15. ׳מארת׳ חסר להכליל את הנחש - שהטיל זהמה ועשה פרוד
    ׳יהי מאורות ברקיע השמים׳, מארת כתיב חסר, לאכללא חיויא בישא דאטיל זוהמא ועביד פירודא, דלא משמש שמשא בסיהרא. מארת: לווטין. ועל דא גרים דאתלטיא ארעא, דכתיב ׳ארורה האדמה… לדף הפיסקה
  16. ׳יהי מארת׳ הלבנה והשמש בכלל אחד - וחשבון הכל בלבנה
    יהי מארת, דא סיהרא. ברקיע השמים, דא שמשא. ותרוויהו בכללא חדא לאזדווגא, לאנהרא עלמין לעילא ותתא, משמע דכתיב על הארץ, ולא כתיב בארץ, דמשמע לעילא ותתא. חושבן דכולא בסיהרא… לדף הפיסקה
  17. כל החשבונות והתקופות בסוד הלבנה - והנקודה שממנה התחלת המנין
    רבי שמעון אמר גימטריאות וחושבן תקופות ועיבורין, כלא הוא ברזא דסיהרא, דהא לעילא לאו איהו. אמר ליה ר' אלעזר, ולא, כמה חושבנין קא עבדי חברייא. אמר ליה, לאו הכי, אלא חושבנא… לדף הפיסקה
  18. מתניתין דעשר ספירות בלימה - שני ספרים מצפון באותיות ת' ה'
    מתניתין. עשר ספירות בלימה. א. תנן ארבע תקיפין רוחי עלמא, תרין סטרין ממשין, מטלנוי עביד בגוון. אתקין חד בלי כלום. ונפיק מצפון, חד ספר ושוי עלוי תלת אתוון רשימן. אתקין… לדף הפיסקה
  19. הספר השלישי שנפרש על גבי העץ - והשתכללות צד צפון באות וא"ו
    ג. אשטח על קונדא בספר תליתאי, סטרא חד באתוותא, חד רשימא בכתרא דמלכותא, תלי לה מעילא לעילא, ומינה סטרא חד רשים אומנא, ושוי בה ההוא את. בההוא את אומנותא אשתכלל, ואשתכלל… לדף הפיסקה
  20. הספר הרביעי בתהום רבה מושב הדין - וטבעת המלך באות אלף
    ה', אפיק לעילא קרדנותא דסיהרא, לה ארבע רישין, בספר רביעאה אטבע ליה, בכסיפא דתהומא רבא, הוא תהומא רבא דדינא אתייהיב, אתר בי דינא מותבא. ההוא דכתיב ׳משפטיך תהום רבה׳ .… לדף הפיסקה
  21. הספר החמישי פרכת המפרדת תחתונים מעליונים - ואות יו"ד
    ה, אשטח על זיויתא דספר חמישאה פרוכתא דפרסא, לאפרשא מתתאין לעילאין, בה אתייהיב רשותא למאן דרשים. מעילוי מינה נטלין בה תרין תקיפין, אלף עלמין ביה, ירותא דאחסנא סמיך עלוי,… לדף הפיסקה
  22. הספר הששי בזיקי אש גבורות וחכמה מבהיקה - ואות ו'
    ו, אפיק בזיקין דנור, על ספר שתיתאה, תרין סטרין. סטר חד, מרחיש גבורן. סטר חד, רוח חכמה דבהיק. וההוא זיויא אשתטח לתלת אנפוי. וזיויא דסטרוי, קיים לתלת לתתא. ארבע בארבע… לדף הפיסקה
  23. הספר השביעי גזרות ברורות וסערת העגול - ואות ד'
    ז, אשטח על זיויתיה דספר שביעאה, תוקפא דבלי כלום. הורמני דבריירי, ועילעולא דקואנריתא, קוזמיטין בשביעאה, בלימין על שביעתא. אתנהגן ולא נטלן. נטלן ולא אזלן. אזלן ולא הויין.… לדף הפיסקה
  24. הספר השמיני הרשום בכוכב - אחד שולט באחד ואות ה'
    ח, אפיק על עילתא דספר תמינאה, רשים בככבא חד. והיינו ברשימא חד. הוא על ארבע, ארבע עלוי. שליט חד בחד. דא קאים, דא יתיב. דא נסיב, דא שביק. דא סליק, דא נחת. מחד תליין, מחד… לדף הפיסקה
  25. הספר התשיעי הטמון ברמ"ח עולמות - ואות י'
    ט, אשטח על זיותא עילאה ספר תשיעאה דא, ולא אתחזי. טמירא במאתן וארבעין ותמנין עלמין דאזלין בגויה. שקולא בצלמא דמארי רשימא. בחמש רכיבא על חמש. מלכא דאינון עלמין פלחין ליה,… לדף הפיסקה
  26. ספר העשרה בעשר אותיות - הוא ואשתו אחד הם
    י', אפיק מרזין תמניסר אלפין, ספר עשרה, באתין עשרה, בשמא דאתגלף בי', שליטא בעשרה. כד מטא לאזדעזעא בתמניסר עלמין, ארבע אתאן אזלין עלה, עשרה בעשרה רכיב עלה, עזקאן דעזקאן… לדף הפיסקה
  27. התחלקות עשר הספירות מעשר אותיות שמו - ובעשרה נברא העולם
    אתפלגו עשר ספירן אלין, מעשר אתוותין עילאין דשמיה קדישא. ולקביל דנא, בעשרה אתברי עלמא, ואפיק חיליהון בעשר אמירן. שמיה סתים, פריש לא הוה. עשר על חמש, חמש על עשר. שיתא על… לדף הפיסקה
  28. ׳מי ימלל גבורות ה'׳ - כל מרכבה עולה באות רשומה
    רבי שמעון פתח ׳מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו וגו'׳. ׳מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה וגו'׳. באתוון רשימן, דמחקקין על גבי סתימו דסטרא דקיומא, סלקן רתיכין ברתיכין… לדף הפיסקה
  29. סוד האות הראשונה והאגוז הטמון תחתיה - והמרכבה הגנוזה הנגלית
    רזא דאת קדמאה, סלקא ונחתא, סליק בעטרוי לגבי מאה עלמין. לקבל דא, את יו"ד סלקא ברעו דמחשבה, ואסתים ולא אתיידע. אתחפייא תחותיה חד אגוזא, דחפייא טמירא בטמירו. ואיהו רתיכא… לדף הפיסקה
  30. הניצוצות היוצאים משלשת הקשרים - ונסמכים תחת אות יו"ד
    ואיהי נפקא מגו נציצו דבוצינא, כד מדיד משחתא תחות קשרא קדמאה, והוא חד נציצו. כד משחתא קיימא, נהיר דא, וסלקא ונחתא, ואסתמיך תחות את יו"ד, ואיהי נקודה חדא. ולבתר אתפשט… לדף הפיסקה
  31. תשעה סמוכים לאות יו"ד - והתשע הנקראות אין סוף
    אשתכחו לאת יו"ד, נקודה עלאה, תשעה סמכין, על מה דאסתמיך. וכלהו רתיכא לגבי את דא. כדין אתנהיר ואסתמיך על תשע סמכין אלין, וכדין נהרין מגויה תמניא אחרנין, וכלהו קיימין ברזא… לדף הפיסקה
  32. ׳וקראתי בשם ה' לפניך׳ - שקדמו לדרגת משה ולא עמד עליהם
    ורזא דא וקראתי בשם ה' לפני"ך ׳וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם׳. לית מאן דיקום בהון ובשמהן דילהון, ולא אתגליין למיקם בארחייהו. ועל דא לא קאים משה עלייהו. בגין דהוו… לדף הפיסקה