סוד האות הראשונה והאגוז הטמון תחתיה - והמרכבה הגנוזה הנגלית
זוהר חדש · בראשית - ׳יהי אור׳ שנגנז לצדיקים ועשר ספירות בלימה באותיותיהן · מאמר 1 · פיסקה 29
לשון הזוהר
רָזָא דְאָת קַדְמָאָה, סָלְקָא וְנָחֲתָא, סָלֵיק בְּעִטְרוֹי לְגַבֵּי מְאָה עָלְמִין. לְקַבֵּל דָּא, אָת יו"ד סָלְקָא בִּרְעוּ דְּמַחֲשָׁבָה, וְאִסְתִּים וְלָא אִתְיְידָע. אִתְחַפְיָיא תְּחוֹתֵיהּ חַד אֱגוֹזָא, דְּחַפְיָיא טְמִירָא בִּטְמִירוּ. וְאִיהוּ רְתִיכָא דְּקָיְימָא תְּחוֹת הַהוּא רָזָא טְמִירָא. וְהַהוּא אָת, קָיְימָא בִּגְנִיזוּ נְקוּדָה חָדָא תְּחוֹתֵיהּ. הַהוּא אֱגוֹזָא קָיְימָא בְּשִׁית סָמְכִין, וְסָמְכִין לָהּ בְּשִׁית סִטְרִין. אִינוּן שִׁית סִטְרִין גְּנִיזִין בְּגוֹ הַהוּא אֱגוֹזָא. מִגּוֹ סִטְרָא דְּאָת דָּא, נָפְקָא רְתִיכָא חַד קַדִּישָׁא, וְאִיהוּ רְתִיכָא גָּנֵיז וְלָא אִתְגַלְיָיא, בַּר כַּד נָהֵיר נְהִירוּ דְּהַהִיא אֱגוֹזָא טְמִירָא, כְּדֵין אִתְגְּלֵי הַהוּא רְתִיכָא, וְהַהוּא רְתִיכָא טָמִיר וְגַלְיָא.
תרגום
סוֹד הָאוֹת הָרִאשׁוֹנָה, עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, עוֹלָה בְּעִטּוּרֶיהָ אֶל מֵאָה עוֹלָמוֹת. לְעֻמַּת זֹאת, אוֹת יו"ד עוֹלָה בִּרְצוֹן הַמַּחֲשָׁבָה, וְנִסְתְּמָה וְלֹא נוֹדְעָה. הִתְכַּסָּה תַּחְתֶּיהָ אֶגוֹז אֶחָד, הַמְכֻסֶּה טָמוּן בְּהֶעְלֵם. וְהוּא הַמֶּרְכָּבָה הָעוֹמֶדֶת תַּחַת אוֹתוֹ הַסּוֹד הַטָּמוּן. וְאוֹתָהּ הָאוֹת, עוֹמֶדֶת בִּגְנִיזָה, נְקוּדָה אַחַת תַּחְתֶּיהָ. אוֹתוֹ הָאֱגוֹז עוֹמֵד עַל שִׁשָּׁה סְמוֹכוֹת, וְסוֹמְכִים אוֹתוֹ בְּשִׁשָּׁה צְדָדִים. אוֹתָם שִׁשָּׁה הַצְּדָדִים גְּנוּזִים בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הָאֱגוֹז. מִצַּד אוֹת זוֹ, יוֹצֵאת מֶרְכָּבָה אַחַת קְדוֹשָׁה, וְהִיא מֶרְכָּבָה גְּנוּזָה וְלֹא נִגְלֵית, אֶלָּא כְּשֶׁמֵּאִירָה הֶאָרָתָהּ שֶׁל אוֹתוֹ הָאֱגוֹז הַטָּמוּן, אָז נִגְלֵית אוֹתָהּ הַמֶּרְכָּבָה, וְאוֹתָהּ הַמֶּרְכָּבָה טְמוּנָה וְגַם נִגְלֵית.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רזא דאת קדמאה, סלקא ונחתא, סליק בעטרוי לגבי מאה עלמין. לקבל דא, את יו"ד סלקא ברעו דמחשבה, ואסתים ולא אתיידע. אתחפייא תחותיה חד אגוזא, דחפייא טמירא בטמירו. ואיהו רתיכא דקיימא תחות ההוא רזא טמירא. וההוא את, קיימא בגניזו נקודה חדא תחותיה. ההוא אגוזא קיימא בשית סמכין, וסמכין לה בשית סטרין. אינון שית סטרין גניזין בגו ההוא אגוזא. מגו סטרא דאת דא, נפקא רתיכא חד קדישא, ואיהו רתיכא גניז ולא אתגלייא, בר כד נהיר נהירו דההיא אגוזא טמירא, כדין אתגלי ההוא רתיכא, וההוא רתיכא טמיר וגליא.
התרגום: סוד האות הראשונה, עולה ויורדת, עולה בעטוריה אל מאה עולמות. לעמת זאת, אות יו"ד עולה ברצון המחשבה, ונסתמה ולא נודעה. התכסה תחתיה אגוז אחד, המכסה טמון בהעלם. והוא המרכבה העומדת תחת אותו הסוד הטמון. ואותה האות, עומדת בגניזה, נקודה אחת תחתיה. אותו האגוז עומד על ששה סמוכות, וסומכים אותו בששה צדדים. אותם ששה הצדדים גנוזים בתוך אותו האגוז. מצד אות זו, יוצאת מרכבה אחת קדושה, והיא מרכבה גנוזה ולא נגלית, אלא כשמאירה הארתה של אותו האגוז הטמון, אז נגלית אותה המרכבה, ואותה המרכבה טמונה וגם נגלית.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר צא, יח (נב.) נקודה חדא תחותיה. ר"ל תחת האות והוא סיום האות דקיימא בגניזו וההיא נקודה הוא חיך דעבדא בניינא בגרון כמ"ש בתז"ח שם ובפ' נח ע"ש: