אור שכבר היה - וגניזתו לצדיקים ממעשי הרשעים
זוהר חדש · בראשית - ׳יהי אור׳ שנגנז לצדיקים ועשר ספירות בלימה באותיותיהן · מאמר 1 · פיסקה 2
לשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אוֹר שֶׁכְּבָר הָיָה, תְּנַן. מַשְׁמַע דִּכְתִיב ׳וַיְהִי אוֹר׳. וְהָיָה לָא כְתִיב, אֶלָּא וַיְהִי. וְכַד אִסְתַּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאִינוּן דָּרִין דְּרַשִּׁיעַיָא, דְּלָא יִתְחֲזוֹן לְהַהוּא נְהוֹרָא, גָּנִיז לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ל״ח:ט״ו) וַיִּמְנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם. וּלְמַאן גָּנִיז לֵיה. לְצַדִּיקַיָא. לְצַדִּיקַיָא דַּוְקָא, כְּמָא דִכְתִיב, (תהילים צ״ז:י״א) ׳אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׂרֵי לֵב שִׂמְחָה׳. ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳ - הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (ישעיהו מלכים א ב׳:כ״ב) מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח.
תרגום
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אוֹר שֶׁכְּבָר הָיָה, כָּךְ שָׁנִינוּ. מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי אוֹר׳. וְ ׳הָיָה׳ לֹא כָתוּב, אֶלָּא ׳וַיְהִי׳. וּכְשֶׁהִסְתַּכֵּל הקב"ה בְּאוֹתָם הַדּוֹרוֹת שֶׁל הָרְשָׁעִים, שֶׁלֹּא יִזְכּוּ ׳לְאוֹתוֹ הָאוֹר׳, גָּנַז אוֹתוֹ. זֶה שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ח:ט״ו) ׳וַיִּמְנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם׳. וּלְמִי גָּנַז אוֹתוֹ? לַצַּדִּיקִים. לַצַּדִּיקִים דַּוְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, (תהילים צ״ז:י״א) ׳אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק וּלְיִשְׂרֵי לֵב שִׂמְחָה׳ (תהלים צז, יא) - ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳ - זֶה שֶׁכָּתוּב, (ישעיהו מלכים א ב׳:כ״ב) ׳מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יהודה אומר אור שכבר היה, תנן. משמע דכתיב ׳ויהי אור׳. והיה לא כתיב, אלא ויהי. וכד אסתכל קודשא בריך הוא באינון דרין דרשיעיא, דלא יתחזון לההוא נהורא, גניז ליה. הדא הוא דכתיב (איוב ל״ח:ט״ו) וימנע מרשעים אורם. ולמאן גניז ליה. לצדיקיא. לצדיקיא דוקא, כמא דכתיב, (תהילים צ״ז:י״א) ׳אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה׳. ׳ויאמר אלהים יהי אור׳ - הדא הוא דכתיב, (ישעיהו מלכים א ב׳:כ״ב) מי העיר ממזרח.
התרגום: רבי יהודה אומר, אור שכבר היה, כך שנינו. משמע שכתוב ׳ויהי אור׳. ו ׳היה׳ לא כתוב, אלא ׳ויהי׳. וכשהסתכל הקב"ה באותם הדורות של הרשעים, שלא יזכו ׳לאותו האור׳, גנז אותו. זה שכתוב (איוב ל״ח:ט״ו) ׳וימנע מרשעים אורם׳. ולמי גנז אותו? לצדיקים. לצדיקים דוקא, כמו שכתוב, (תהילים צ״ז:י״א) ׳אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה׳ (תהלים צז, יא) - ׳ויאמר אלהים יהי אור׳ - זה שכתוב, (ישעיהו מלכים א ב׳:כ״ב) ׳מי העיר ממזרח׳.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בבראשית מאמר ע, יא (מה:) מכאן דעקרן קב"ה להני נטיען וגו'. ומשמע ליה הכי מדכתיב יהי אור. מורה שכבר היה נמצא מציאות הספי'. ואמר שיהיה הויתו למטה. שאם לא כן היל"ל ימצא אור או יברא אור לשון יה"י מורה שכבר היה מציאותם…
מהרח"ו: מן המקבילה בבראשית מאמר ע, יא (מה:) וכד אסתכל קודשא בריך הוא ברשיעייא וכו'. הכוונה עם מ"ש בדף ל' (ע"ב) ודף ל"א (ע"ב) כי היה ראוי העולם להשתמש באור קדמאה הוא חסד וישפיע בעולם, ומשום הרשעים נגנז ועאל דרך הצנורות עד היסוד, ולכך…
שעת רצון: מן המקבילה בבראשית מאמר ע, יא (מה:) ויאמר אלהי"ם יהי אור ויהי אור אמר רבי יצחק מכאן שעקרן קב"ה להני נטיען ושתיל לון משמע דכתיב יהי. פירוש, ר' יצחק דריש ליה על ו"ק דז"א, והם סוד המלכים שנשברו ונפלו כליהם אל מקום העתיד להיות…