ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 1: בראשית - ׳יהי אור׳ שנגנז לצדיקים ועשר ספירות בלימה באותיותיהן › פיסקה 3

׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ - שלא נמצא בו רגז

זוהר חדש · בראשית - ׳יהי אור׳ שנגנז לצדיקים ועשר ספירות בלימה באותיותיהן · מאמר 1 · פיסקה 3

לשון הזוהר

׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ - מַאי רָאָה. אָמַר רִבִּי חִיָּיא כִּדְקָא אֲמָרָן, חָמָא בְּעוֹבָדֵיהוֹן דְּרַשִׁיעַיָא, וּגְנִיז לֵיהּ. רַבִּי אַבָּא אֲמַר, ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳, לִגְנֹז אוֹתוֹ. ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ - דְּלָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ רִיתְחָא. כְּתִיב הָכָא ׳כִּי טוֹב׳, וּכְתִיב הָתָם (במדבר כ״ד:א׳) ׳כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל׳. וְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא אוֹכַח, דִּכְתִיב, (בראשית א׳:ד׳) ׳וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ׳. וּבְגִין כָּךְ לָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ רִיתְחָא, וְאַף עַל גַּב דְּשָׁתֵּיף לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּחֲדָא.

תרגום

׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ (בראשית א, ד) - מָה רָאָה? אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, רָאָה בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הָרְשָׁעִים, וְגָנַז אוֹתוֹ. רַבִּי אַבָּא אָמַר, ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ - לִגְנֹז אוֹתוֹ. ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ - שֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ רֹגֶז. כָּתוּב כָּאן ׳כִּי טוֹב׳, וְכָתוּב שָׁם (במדבר כ״ד:א׳) ׳כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כד, א) - וְסוֹף הַפָּסוּק מוֹכִיח, שֶׁכָּתוּב, (בראשית א׳:ד׳) ׳וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳ - וּמִשּׁוּם כָּךְ לֹא נִמְצָא בּוֹ רֹגֶז, וְאַף עַל פִּי שֶׁחִבֵּר אוֹתָם הקב"ה כְּאֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ - מאי ראה. אמר רבי חייא כדקא אמרן, חמא בעובדיהון דרשיעיא, וגניז ליה. רבי אבא אמר, ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳, לגנז אותו. ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ - דלא אשתכח ביה ריתחא. כתיב הכא ׳כי טוב׳, וכתיב התם (במדבר כ״ד:א׳) ׳כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל׳. וסיפיה דקרא אוכח, דכתיב, (בראשית א׳:ד׳) ׳ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׳. ובגין כך לא אשתכח ביה ריתחא, ואף על גב דשתיף לון קודשא בריך הוא כחדא.

התרגום: ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ (בראשית א, ד) - מה ראה? אמר רבי חייא, כמו שאמרנו, ראה במעשיהם של הרשעים, וגנז אותו. רבי אבא אמר, ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ - לגנז אותו. ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ - שלא נמצא בו רגז. כתוב כאן ׳כי טוב׳, וכתוב שם (במדבר כ״ד:א׳) ׳כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל׳ (במדבר כד, א) - וסוף הפסוק מוכיח, שכתוב, (בראשית א׳:ד׳) ׳ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׳ - ומשום כך לא נמצא בו רגז, ואף על פי שחבר אותם הקב"ה כאחד.

מן המפרשים

מקדש מלך: מן המקבילה בבא מאמר ג, כו (לה.) - התאמה חלקית ◆ ובין ההוא חשוכא פי' שהבדיל בין החושך שהם גבורות הקשים שמשם יניקתו ובין החסדים והגבורות הקדושות שנקרא אור שגם הגבורות נק' אור. בין ההוא נהירו דאור דא נ"ב ואז הקב"ה הבדיל בין מים…

הסולם: מן המקבילה בבראשית מאמר ע, יב (מו.) - התאמה חלקית וירא אלקים את האור וגו' מה ראה, אר"ח כדקאמרן, חמא בעובדיהון דרשיעיא וגניז ליה: וירא אלקים וגו' מה ראה. א"ר חייא, היינו כמו שאמרנו לעיל, שהקב"ה ראה במעשיהם של רשעים וגנז אותו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: