ההארה העליונה שממנה שמחת הכל - וערב ובקר הנעשים יום אחד
זוהר חדש · בראשית - ׳יהי אור׳ שנגנז לצדיקים ועשר ספירות בלימה באותיותיהן · מאמר 1 · פיסקה 4
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, נְהִירוּ עִלָּאָה לְמֶהֱוֵי נָהֵיר הַאי אוֹר. וּמֵהַהוּא נְהִירוּ חֵידוּ דְּכֹלָּא בֵּיהּ. וְהוּא יָמִינָא לְאִתְעַטְרָא גְּלוּפֵי גִּלּוּפִין בַּהֲדֵיהּ. וְהָא אִתְּמָר, דִּכְתִיב (תהילים ל״א:כ׳) ׳מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ׳, דָּא אוֹר קַדְמָאָה, דְּגָנֵיז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְצַדִּיקַיָא, לְאִינוּן דַּחֲלֵי חַטָאָה כִּדְקָאֲמָרָן. וַיְהִי עֶרֶב, מִסִּטְרָא דְּחשֶׁךְ. וַיְהִי בֹקֶר, מִסִּטְרָא דְּאוֹר. וּמִגּוֹ דְּאִינוּן דְּמִשְׁתַּתְּפִין כַּחֲדָא, כְּתִיב יוֹם אֶחָד.
תרגום
בֹּא וּרְאֵה, הֶאָרָה עֶלְיוֹנָה גּוֹרֶמֶת שֶׁיָּאִיר אוֹר זֶה. וּמֵאוֹתָהּ הַהֶאָרָה, שִׂמְחַת הַכֹּל בּוֹ. וְהוּא הַיָּמִין, שֶׁמִּתְעַטְּרִים בּוֹ גִּלּוּפֵי הַגִּלּוּפִים. וְהִנֵּה נֶאֱמַר, שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״א:כ׳) ׳מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ׳ (תהלים לא, כ) - זֶה הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, שֶׁגָּנַז הקב"ה לַצַּדִּיקִים, לְאוֹתָם יִרְאֵי חֵטְא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. ׳וַיְהִי עֶרֶב׳ - מִצַּד הַחֹשֶׁךְ. ׳וַיְהִי בֹקֶר׳ - מִצַּד הָאוֹר. וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵם מִצְטָרְפִים כְּאֶחָד, כָּתוּב ׳יוֹם אֶחָד׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, נהירו עלאה למהוי נהיר האי אור. ומההוא נהירו חידו דכלא ביה. והוא ימינא לאתעטרא גלופי גלופין בהדיה. והא אתמר, דכתיב (תהילים ל״א:כ׳) ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך׳, דא אור קדמאה, דגניז קודשא בריך הוא לצדיקיא, לאינון דחלי חטאה כדקאמרן. ויהי ערב, מסטרא דחשך. ויהי בקר, מסטרא דאור. ומגו דאינון דמשתתפין כחדא, כתיב יום אחד.
התרגום: בא וראה, הארה עליונה גורמת שיאיר אור זה. ומאותה ההארה, שמחת הכל בו. והוא הימין, שמתעטרים בו גלופי הגלופים. והנה נאמר, שכתוב (תהילים ל״א:כ׳) ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך׳ (תהלים לא, כ) - זה האור הראשון, שגנז הקב"ה לצדיקים, לאותם יראי חטא כמו שאמרנו. ׳ויהי ערב׳ - מצד החשך. ׳ויהי בקר׳ - מצד האור. ומתוך שהם מצטרפים כאחד, כתוב ׳יום אחד׳.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בבראשית מאמר עא, א (מו.) - התאמה חלקית ר' יהודה אומר מ"ט בכל יומא כי מאחר שפירש ביום ראשון ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. הא ידעינן מאי ניהו יו"ם שהוא שתוף ערב ובקר. א"כ מכאן ואילך היל"ל ויהי יום שני ויהי יום ג'. ותירץ…
מהרח"ו: מן המקבילה בבראשית מאמר עא, א (מו.) - התאמה חלקית ויהי ערב מסטרא דחשך וכו'. אור הוא החסד, ומסטריה נפק בקר שהוא היסוד. וחשך דא יצחק, ומיניה נפק ליליא דא מלכות. וזה היסוד עם המלכות נקראים יום אחד, בגין דמשתתפי כחדא: דף מ"ו ע"ב.
קרני אור: מן המקבילה בפנחס מאמר ס, ז (רלא:) באוירא באוירא כו'. ר"ל בארץ ישראל:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: