ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 1: בראשית - ׳יהי אור׳ שנגנז לצדיקים ועשר ספירות בלימה באותיותיהן › פיסקה 5

׳ויהי ערב ויהי בקר׳ בכל יום - שאין יום בלא לילה

זוהר חדש · בראשית - ׳יהי אור׳ שנגנז לצדיקים ועשר ספירות בלימה באותיותיהן · מאמר 1 · פיסקה 5

לשון הזוהר

ר' יְהוּדָה אוֹמֵר, מַאי טַעְמָא בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא כְּתִיב, ׳וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר׳. לְמִנְדַע, דְּהָא לֵית יוֹמָא בְּלָא לֵילְיָא, וְלֵית לֵילְיָא בְּלָא יוֹמָא, וְלָא אִתְיְהֵיב לְאַפְרָשָׁא.

תרגום

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מַה הַטַּעַם שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּתוּב, ׳וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר׳? לָדַעַת, שֶׁהֲרֵי אֵין יוֹם בְּלֹא לַיְלָה, וְאֵין לַיְלָה בְּלֹא יוֹם, וְלֹא נִתָּן לְהַפְרִיד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ר' יהודה אומר, מאי טעמא בכל יומא ויומא כתיב, ׳ויהי ערב ויהי בקר׳. למנדע, דהא לית יומא בלא ליליא, ולית ליליא בלא יומא, ולא אתיהיב לאפרשא.

התרגום: רבי יהודה אומר, מה הטעם שבכל יום ויום כתוב, ׳ויהי ערב ויהי בקר׳? לדעת, שהרי אין יום בלא לילה, ואין לילה בלא יום, ולא נתן להפריד.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בבראשית מאמר עא, א (מו.) ר' יהודה אומר מ"ט בכל יומא כי מאחר שפירש ביום ראשון ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. הא ידעינן מאי ניהו יו"ם שהוא שתוף ערב ובקר. א"כ מכאן ואילך היל"ל ויהי יום שני ויהי יום ג'. ותירץ למנדע וגומר…

מהרח"ו: מן המקבילה בבראשית מאמר עא, א (מו.) ויהי ערב מסטרא דחשך וכו'. אור הוא החסד, ומסטריה נפק בקר שהוא היסוד. וחשך דא יצחק, ומיניה נפק ליליא דא מלכות. וזה היסוד עם המלכות נקראים יום אחד, בגין דמשתתפי כחדא: דף מ"ו ע"ב.

נזר ישראל: מן המקבילה בבראשית מאמר עא, א (מו.) ויהי ערב מסטרא דחשך כו'. נ"ב. ערב הוא מלכות מסטרא דחשך ה"ג:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: