ממלכת הזוהר › פסוקים › תהילים › תהילים לא כ

מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים - מה אומר הזוהר על תהילים לא כ

הפסוק "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם" (תהילים לא כ) מובא בזוהר ב-19 מקומות. בין הנושאים: המנעול והמפתח- ׳בראשית׳ שהכל נסתר בו; נעמה אם השדים- מצטיירת לבני אדם להטעותם; שבע מצוות רמוזות ב׳ויצו ה' אלהים על האדם לאמר׳.

הפסוק

מָ֤ה רַֽב־טוּבְךָ֮ אֲשֶׁר־צָפַ֢נְתָּ לִּירֵ֫אֶ֥יךָ פָּ֭עַלְתָּ לַחֹסִ֣ים בָּ֑ךְ נֶ֝֗גֶד בְּנֵ֣י אָדָֽם׃

בלי ניקוד: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם

כל מקומות הזוהר על הפסוק

  1. המנעול והמפתח- ׳בראשית׳ שהכל נסתר בו
    הקדמה · מאמר 6 (ו' קצות) · פיסקה 4 · דף ג ע"ב
    גו אינון תרעין אית מנעולא חדא, וחד אתר דקיק לעאלא ההוא מפתחא ביה, ולא אתרשים אלא ברשימו דמפתחא, לא ידעין ביה אלא ההוא מפתחא בלחודוי. ועל רזא דנא ׳בראשית ברא אלהי"ם׳,…
  2. נעמה אם השדים- מצטיירת לבני אדם להטעותם
    הקדמה · מאמר 12 (בלילא דכלה) · פיסקה 33 · דף ט ע"ב
    ואלין תרין ממנן שאטין בימא רבא, ופרחין מתמן, ואזלין בליליא לגבי נעמה אמהון דשדין, דטעו אבתרהא דחלין קדמאין, וחשבין למקרב לגבה, ואיהי דליגת שתין אלפין פרסין, ואתעבידת…
  3. שבע מצוות רמוזות ב׳ויצו ה' אלהים על האדם לאמר׳
    בראשית · מאמר 36 (עץ הדעת טוב ורע) · פיסקה 1 · דף לה ע"ב
    ויצו יהו"ה אלהי"ם. הא תנינן, לית ׳צו׳ אלא עבודה זרה. יהו"ה, זו ברכת השם. אלהי"ם, אלו הדיינין. על האדם, זו שפיכות דמים. לאמר, זו גלוי עריות. מכל עץ הגן, ולא גזל. אכל…
  4. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך - סוד שבארו בוצינא קדישא
    תרומה · מאמר 3 (מה רב טובך אשר צפנת - מ"י ומ"ה ובנין המשכן בדיוקן שני עולמות) · פיסקה 1 · דף קכז ע"א
    ׳ויקחו לי תרומה׳ . רבי יהודה פתח, ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם׳ . האי קרא הא אוקמוה ואתמר. אבל רזא דא, הא אוקמוה בוצינא קדישא, גו רזין עלאין.…
  5. מה רב טובך - קול יוצא בכל יום ומכריז השמרו בני העולם סגרו דלתות החטאים
    פקודי · מאמר 2 (מה רב טובך אשר צפנת ליראיך - סוד האור הגנוז לצדיקים ומעשה המשכן שיצא בכחו) · פיסקה 1 · דף רכ ע"ב
    רבי יוסי פתח, ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם׳ . ׳מה רב טובך׳. כמה אית לון לבני נשא, לאסתכלא ולמנדע באורחוי דקודשא בריך הוא, דהא בכל יומא ויומא…
  6. אוי לנופלים שלא יאורו באור הגנוז אשריהם הצדיקים שכמה מאורות גנוזים להם לעולם הבא
    פקודי · מאמר 2 (מה רב טובך אשר צפנת ליראיך - סוד האור הגנוז לצדיקים ומעשה המשכן שיצא בכחו) · פיסקה 2 · דף רכ ע"ב
    ווי לאינון דנפלין ולא יקומון, ולא ינהרו בנהורא דגניז לצדיקייא לעלמא דאתי. זכאין אינון צדיקייא לעלמא דאתי, דכמה נהורין גניזין לון, כמה עדונין בההוא עלמא טמירין לון,…
  7. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך - האור הגנוז שברא הקבה לצדיקים לעתיד לבא
    אמור · מאמר 1 (אמר אל הכהנים בני אהרן - סוד קדשת הכהנים והאור הגנוז לצדיקים) · פיסקה 3 · דף פח ע"ב
    ׳אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם׳. רבי יהודה פתח, ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'׳ . ׳מה רב טובך׳ - כמה עלאה ויקירא, ההוא נהורא עלאה דאקרי טוב, דכתיב ׳וירא אלהים…
  8. כשעומד המגדל באמצע העזרה פותחים הכרובים כנפיהם ואומרים מה רב טובך
    שלח לך · מאמר 15 (מגדל עז שם ה בו - סוד ספר התורה העולה בין המגדלים למלך המשיח) · פיסקה 6 · דף קסד ע"ב
    כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה, ופתחא דא פתח, פתחין אינון כרובין פומייהו, ופרשי גדפייהו, ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא. וההוא ספר תורה פתיח, ואינון כרובים פתחי ואמרי…
  9. זכות האיש בעת רצון - צפרים ואילת השחר משבחות
    בלק · מאמר 33 (׳ה' בקר תשמע קולי׳ - בקרו של אברהם ונר דוד לבקרו של יוסף) · פיסקה 3 · דף רד ע"א
    ומגו דאיהו עידן רעוא, בעא קודשא בריך הוא זכותא דההוא בר נש. אי ישתכח בצלותא, או דאיהו מאריה דתיובתא, חס עליה. בההיא שעתא קל צפרין דמקננן אשתמעו, דכתיב, ׳אשר שם צפרים…
  10. שבע צורות קדושות שכנגדן באדם - והשביעית באשתו
    תוספות כרך א · מאמר 37 (׳בצלם אלהים ברא אותו׳ - שבע הצורות שבאדם, ומצות פריה ורביה) · פיסקה 1 · דף רסד ע"ב
    שבע צורות קדושות יש לו להקדוש ברוך הוא וכולן כנגדן באדם, שנאמר ׳בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם׳ - ואלו הן שוק ימין ושמאל, יד ימין ושמאל גוף וברית הרי שש. והא…
  11. צדיק אחד שמקיים את כל העולם - והוא יסוד הנפשות כולן
    תוספות כרך א · מאמר 39 (צדיק יסוד הנפשות - שביעי שמכריע בין שלוש לשלוש, ומדת יום השבת) · פיסקה 1 · דף רסה ע"א
    שמיני מאי הוי, יש לו להקדוש ברוך הוא צדיק אחד בעולם וחביב לו מפני שמקיים כל העולם כלו והוא יסודו והוא מכלכלו ומצמיחו ומגדלו ומשמחו, אהוב וחביב למעלה, נורא ואדיר למטה,…
  12. ׳ויהי ערב ויהי בקר׳ בכל יום - שאין יום בלא לילה
    זוהר חדש · מאמר 1 (בראשית - ׳יהי אור׳ שנגנז לצדיקים ועשר ספירות בלימה באותיותיהן) · פיסקה 5
    ר' יהודה אומר, מאי טעמא בכל יומא ויומא כתיב, ׳ויהי ערב ויהי בקר׳. למנדע, דהא לית יומא בלא ליליא, ולית ליליא בלא יומא, ולא אתיהיב לאפרשא.
  13. שלא הזכיר כסא הכבוד תחלה - ואין מגלין סתרי תורה אלא לחכם
    זוהר חדש · מאמר 8 (מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - בי"ת רא"ש, התורה ראשית, ושירת משמרות הלילה) · פיסקה 19
    רבי יהודה אומר למה הזכיר הקדוש ברוך הוא בריאת שמים והארץ תחלה, והלא כסא הכבוד והמלאכים, נבראו תחלה. אלא, כדי שלא יהרהר אדם דברים הסתומים מהעין ואשר לא גלה בראש. רבי…
  14. שני אורות גדולים- אחד גנוז לצדיקים, ומן השני ל"ב נתיבות לעולם הזה
    ספר הבהיר · מאמר 4 (׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך׳- נשיאת כפים, עשרה מאמרות והאור הגנוז) · פיסקה 27
    ואמר ר' יוחנן שני אורים גדולים היו שנאמר ויהי אור, ועל שניהם נאמר כי טוב. ולקח הקב"ה האחד וגנזו לצדיקים לעתיד לבא והיינו דכתיב ז ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים…
  15. עולם הבא שכבר בא- שביעית האור שניתנה, והשאר צפון ליראיו
    ספר הבהיר · מאמר 4 (׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך׳- נשיאת כפים, עשרה מאמרות והאור הגנוז) · פיסקה 40
    ישב ר' ברכיה ודרש מאי האי דאמרינן כל יומא העולם הבא, ולא ידעינן מאי קאמרינן, העוה"ב מתרגמינן עלמא דאתי, מאי עלמא דאתי, מלמד שקודם שנברא העולם עלה במחשבה לבראות אור גדול…

עוד מקומות