כשעומד המגדל באמצע העזרה פותחים הכרובים כנפיהם ואומרים מה רב טובך
שלח לך · מגדל עז שם ה בו - סוד ספר התורה העולה בין המגדלים למלך המשיח · מאמר 15 · פיסקה 6 · דף קסד ע"ב
לשון הזוהר
כַּד קַיְּימָא הַהוּא מִגְדָּל בְּאֶמְצָעוּ דַּעֲזָרָה, וּפִתְחָא דָּא פָּתַח, פָּתְחִין אִינּוּן כְּרוּבִין פּוּמַיְיהוּ, וּפַרְשֵׂי גַּדְפַּיְיהוּ, וְנָהִיר נְהִירוּ עִלָּאָה עַל הַהוּא פִּתְחָא. וְהַהוּא סֵפֶר תּוֹרָה פָּתִיחַ, וְאִינּוּן כְּרוּבִים פַּתְחֵי וְאַמְרֵי ׳מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ וְגוֹ'׳ (תהילים לא, כ). סָגִירוּ פִּתְחִין, וְסֵפֶר תּוֹרָה אִתְגְּלִיל.
תרגום
כְּשֶׁעוֹמֵד אוֹתוֹ מִגְדָּל בְּאֶמְצַע הָעֲזָרָה וּפֶתַח זֶה פּוֹתֵחַ, פּוֹתְחִים אוֹתָם כְּרוּבִים פִּיהֶם, וּפוֹרְשִׂים כַּנְפֵיהֶם, וּמֵאִיר אוֹר עֶלְיוֹן עַל אוֹתוֹ פֶּתַח. וְאוֹתוֹ סֵפֶר תּוֹרָה נִפְתָּח, וְאוֹתָם כְּרוּבִים פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים: ׳מָה רַב טוּבְךְ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךְ וְגוֹ'׳ (תהלים לא, כ). נִסְגָּרִים הַפְּתָחִים, וְסֵפֶר הַתּוֹרָה נִגְלָל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה, ופתחא דא פתח, פתחין אינון כרובין פומייהו, ופרשי גדפייהו, ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא. וההוא ספר תורה פתיח, ואינון כרובים פתחי ואמרי ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'׳ (תהילים לא, כ). סגירו פתחין, וספר תורה אתגליל.
התרגום: כשעומד אותו מגדל באמצע העזרה ופתח זה פותח, פותחים אותם כרובים פיהם, ופורשים כנפיהם, ומאיר אור עליון על אותו פתח. ואותו ספר תורה נפתח, ואותם כרובים פותחים ואומרים: ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'׳ (תהלים לא, כ). נסגרים הפתחים, וספר התורה נגלל.
מן המפרשים
מקדש מלך: מה רב טובך נ"ב יסוד דאבא: אתוון דיליה נ"ב מטעם זה צריך להביט בס"ת בעת הגבהתו כנז' בס' פרי עץ חיים : מד' גוונין. פירש חגת"ם שהם מבינה. וז"ש דאינון דעלמא עילאה . בההוא פתחא דאמצעיתא וכו' פי' לפי שלא פי' תחלה ענין העטרה לכך חזר…
אור החמה: פתחין אינון כרובין פומייהו. שנצח והוד משפיעם לה. נהיר נהירו עילאה. ת"ת שעליהם ס"ת פתוח מציאות הת"ת שבמלכות פתוח להשפיע ולהאיר מה היא המלכות רב טובך יסוד אשר צפנת בג"ע ליריאיך לצדיקים פעלת והגשמת אותם הדברים הנעלמים לחוסים בך…
הסולם: כד קיימא ההוא וכו׳: כשמגדל ההוא עומד באמצע העזרה (כנ״ל אות ק״מ) ופתח זה פתוח, דהיינו הפתח שבקו האמצעי שבמגדל, אלו הכרובים פותחים פיהם, ופורשים כנפיהם, להסתיר הג״ר דחכמה כנ״ל, ומאירים באור העליון על אותו הפתח, וספר התורה ההוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: