ממלכת הזוהר › זוהר › אמור › מאמר 1: אמר אל הכהנים בני אהרן - סוד קדשת הכהנים והאור הגנוז לצדיקים › פיסקה 3 (פח ע"ב)

מה רב טובך אשר צפנת ליראיך - האור הגנוז שברא הקבה לצדיקים לעתיד לבא

אמור · אמר אל הכהנים בני אהרן - סוד קדשת הכהנים והאור הגנוז לצדיקים · מאמר 1 · פיסקה 3 · דף פח ע"ב

לשון הזוהר

׳אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם׳. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, ׳מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ וְגוֹ'׳ (תהילים לא, כ). ׳מַה רַב טוּבְךָ׳ - כַּמָה עִלָּאָה וְיַקִּירָא, הַהוּא נְהוֹרָא עִלָּאָה דְּאִקְרֵי טוֹב, דִּכְתִּיב ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳. וְדָא הוּא אוֹר הַגָנוּז, דְּבֵיהּ עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא טַב בְּעָלְמָא, וְלָא מָנַע לֵיהּ בְּכָל יוֹמָא, בְּגִין דְּבֵיהּ מִתְקַיֵּים עָלְמָא, וְקָאִים עָלֵיהּ. ׳אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ׳ - דִּתְנָן, נְהוֹרָא עִלָּאָה עָבֵד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד בָּרָא עָלְמָא, וְגָנִיז לֵיהּ לְצַדִּיקַיָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ׳.

תרגום

׳אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם׳ - רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (תהלים לא) ׳מָה רַב טוּבְךְ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךְ וְגוֹ'׳. ׳מָה רַב טוּבְךְ׳ - כַּמָּה עֶלְיוֹן וְנִכְבָּד אוֹתוֹ הָאוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּקְרָא טוֹב, שֶׁכָּתוּב וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב - וְזֶה הוּא הָאוֹר הַגָּנוּז, שֶׁבּוֹ עוֹשֶׂה הקב"ה טוֹב בָּעוֹלָם, וְלֹא מוֹנֵעַ אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם, מִכֵּיוָן שֶׁבּוֹ מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם וְעוֹמֵד עָלָיו. ׳אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךְ׳ - שֶׁשָּׁנִינוּ, אוֹר עֶלְיוֹן עָשָׂה הקב"ה כְּשֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם, וְגָנַז אוֹתוֹ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךְ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם׳. רבי יהודה פתח, ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'׳ (תהילים לא, כ). ׳מה רב טובך׳ - כמה עלאה ויקירא, ההוא נהורא עלאה דאקרי טוב, דכתיב ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳. ודא הוא אור הגנוז, דביה עביד קודשא בריך הוא טב בעלמא, ולא מנע ליה בכל יומא, בגין דביה מתקיים עלמא, וקאים עליה. ׳אשר צפנת ליראיך׳ - דתנן, נהורא עלאה עבד קודשא בריך הוא כד ברא עלמא, וגניז ליה לצדיקיא לזמנא דאתי. הדא הוא דכתיב, ׳אשר צפנת ליראיך׳.

התרגום: ׳אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם׳ - רבי יהודה פתח, (תהלים לא) ׳מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'׳. ׳מה רב טובך׳ - כמה עליון ונכבד אותו האור העליון שנקרא טוב, שכתוב וירא אלהים את האור כי טוב - וזה הוא האור הגנוז, שבו עושה הקב"ה טוב בעולם, ולא מונע אותו בכל יום, מכיון שבו מתקים העולם ועומד עליו. ׳אשר צפנת ליראיך׳ - ששנינו, אור עליון עשה הקב"ה כשברא את העולם, וגנז אותו לצדיקים לעתיד לבא. זהו שכתוב ׳אשר צפנת ליראיך׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: וגניז ליה וכו' עיין בפ' בראשית ואחד מן הפירושים שכתבנו שם הוא שה' חסדים דאימא נגנזים ביסוד דידיה ודידה וזהו לצדיקייא. ע"ש באורך. מרישא דעלמא לסייפי דעלמא . פי' מבינה עד המ':

יהל אור: בגין דבי' מתקיים עלמא. אף על גב דגנוז יוצא חומש (אולי צ"ל חוטי ש"ל ) החסד בכל יום והוא על ידי חוט השדרה והוא אור בסוד א'מ'ר' :

אור החמה: ר' יהודה פתח מה רב טובך וגומר ההוא טובה הנק' טוב ה' פי' יסוד הנמשך מהת"ת כדמסיק דביה עביד קב"ה טב בעלמא שע"י נשפע השפע למלכות. ולא מנע ליה בכל יומא פי' סוד הייחוד והזווג הנמצא בכל יום בגין דביה אתקיים עלמא כדפי' רז"ל עולם מ'…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: