פעלת לחוסים בך - האור היה מאיר מראש העולם עד סופו וגנזו מפני הרשעים
אמור · אמר אל הכהנים בני אהרן - סוד קדשת הכהנים והאור הגנוז לצדיקים · מאמר 1 · פיסקה 4 · דף פח ע"ב
לשון הזוהר
׳פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ׳. פָּעַלְתָּ, בְּזִמְנָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא, הַהוּא נְהוֹרָא הֲוָה קָאִים וְנָהִיר מֵרֵישָׁא דְּעָלְמָא לְסַיְיפֵי דְּעָלְמָא. כַּד אִסְתָּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאִינּוּן חַיָּיבִין דִּזְמִינִין לְקַיְּימָא בְּעָלְמָא, גָּנִיז לֵיהּ לְהַהוּא נְהוֹרָא, דִּכְתִּיב ׳וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם׳ (איוב לח, טו). וְזַמִּין לְאַנְהָרָא לְצַדִּיקַיָּיא לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְדָא הוּא ׳אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ׳, וּכְתִיב ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ׳ (מלאכי ג, כ).
תרגום
פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ. פָּעַלְתָּ, בִּזְמַן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם אוֹתוֹ הָאוֹר הָיָה עוֹמֵד וּמֵאִיר מֵרֹאשׁ הָעוֹלָם לְסוֹפֵי הָעוֹלָם. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל הקב"ה בְּאוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁעֲתִידִים לַעֲמֹד, גָּנַז אֶת אוֹתוֹ הָאוֹר, שֶׁכָּתוּב (איוב לח) ׳וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם׳. וְעָתִיד לְהָאִיר לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְזֶה הוּא ׳אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךְ׳, וְכָתוּב (מלאכי ג) ׳וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ (מלאכי ג, כ)׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳פעלת לחוסים בך׳. פעלת, בזמנא דאתברי עלמא, ההוא נהורא הוה קאים ונהיר מרישא דעלמא לסייפי דעלמא. כד אסתכל קודשא בריך הוא, לאינון חייבין דזמינין לקיימא בעלמא, גניז ליה לההוא נהורא, דכתיב ׳וימנע מרשעים אורם׳ (איוב לח, טו). וזמין לאנהרא לצדיקייא לעלמא דאתי, ודא הוא ׳אשר צפנת ליראיך׳, וכתיב ׳וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה׳ (מלאכי ג, כ).
התרגום: פעלת לחוסים בך. פעלת, בזמן שנברא העולם אותו האור היה עומד ומאיר מראש העולם לסופי העולם. כשהסתכל הקב"ה באותם הרשעים שעתידים לעמד, גנז את אותו האור, שכתוב (איוב לח) ׳וימנע מרשעים אורם׳. ועתיד להאיר לצדיקים לעולם הבא, וזה הוא ׳אשר צפנת ליראיך׳, וכתוב (מלאכי ג) ׳וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה (מלאכי ג, כ)׳.
מן המפרשים
הסולם: פעלת וכו' , בזמנא דאתברי וכו׳: פעלת, כי בזמן שנברא העולם היה אור הזה עומד ומאיר מראש העולם עד סוף העולם. כשנסתכל הקב״ה באלו הרשעים העתידים לעמוד בעולם, גנז אור ההוא, ז״ש, וימנע מרשעים אורם. ועתיד הקב״ה להאיר אותו לצדיקים לעולם…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: וזמין לאנהרא כולא לצדיקייא לעלמא דאתי דייקא לעלמא דאתי שהוא בעולם הבא שאז יאיר כולו בשלימות גדול והוא נק' שמש צדקה. ומכאן ראיה שסוד השמש הוא אור אבא המאיר בתוך זעיר:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: